כמי שצורך בימים אלו את כל שלושת העיתונים הכלכליים בישראל אני יכול לומר לכם: זה תענוג מפוקפק למדי. הראש שלי מלא במספרים, גרפים, סיפורים על אוליגרכים, קרנות פנסיה ובעיות במיסוי של צ'קפוינט.
הדבר המרכזי ששמתי לב אליו מתחילת השבוע הוא האינפלציה הבלתי נסבלת במילה "בלעדי". פתאום כל נוד (סלחו לי על הצרפתית) הופך לסיפור בלעדי, חשיפה, תחקיר ושאר מילות הקוד שאמורות לבדל את העיתונים האחד מהשני. למרבה הצער, התחרות הזו עלולה לבוא על חשבון האינטגריטי העיתונאי ובסופו של דבר על חשבון הקורא.
שלשום בערב (יום שלישי) קיבלתי הזמנה להגיע לחשיפת ה-Macbook בישראל. ההזמנה היתה למחרת (יום רביעי בערב). מכיוון שאני עדיין בחופשה ומכיוון שממילא אני מתקשה להבין כיצד חברה רצינית מרשה לעצמה לתת התראה של 24 שעות לפני אירוע שכזה כאילו כל היום אני רק מחכה לטלפון שאומר לי היכן להתייצב כדי לראות מחשב נייד של אפל, לא הגעתי למפגש. פז ויסמן מהטוש ואורית זרובבל מהכלכליסט היו גם היו. את התוצאות אפשר לראות היום בבוקר בשני העיתונים שבהיצטרפות מקרים בשניהם מוקמה ההפנייה לכתבה בדיוק באותו המקום בעמוד הראשון (לחצו כדי להגדיל).
אז מה מבטיחים לנו בשני העיתונים? בטוש מדברים על "נסיעת מבחן" ובכלכליסט אומרים שהמקבק "הועמד למבחן קפדני". נתחיל עם הטוש.
פז ויסמן מספר ב-520 מילה על המקבק ועושה הכל חוץ מאשר "נסיעת מבחן". המונח הזה, "נסיעת מבחן" הוא סוג של תו תקן לבדיקה מעמיקה ובדרך כלל השוואתית במעבדות פיסי מגזין. השימוש במונח הזה במקרה של הטוש הוא לא פחות מאשר חילול קודש. ויסמן מרחיב (מאוד) את הדיבור על התכונות הטכניות של המחשב הנייד, מסוג הדברים שניתן לקרוא בהודעה לעיתונות של אפל (עוביו, משקלו, זיכרון, כמה חריצי USB, איזה מעבד, איזו מערכת הפעלה, קישוריות לאינטרנט). החלק היחיד שמזכיר "נסיעת מבחן" הוא המשפט הבא:
כשקיבלתי את המחשב הופתעתי לטובה מכך שהוא עמיד מעבר למה שציפיתי. המחשב עשוי אלומיניום בכל חלקיו, פרט לעכבר (Touchpad) ולמקשים במקלדת, כך שזה לא מחשב שיתפרק אם תלחצו על מקש ה-Enter חזק מדי. אבל אל תקבלו רושם לא נכון, אם ה-MacBook Air יפול לכם – הוא יתפרק, ולכן מומלץ מאוד לשמור אותו בתוך נרתיק שימנע שריטות (למרות האלומיניום).
זהו. תמה נסיעת המבחן. נהנתם?
המצב בכלכליסט לא טוב בהרבה. "הבדיקה הקפדנית" (שלא מתייחסת במילה למחיר המופרך של המוצר בישראל) הובילה למשפט הבא:
פתחתי את המחשב עם קצה הציפורן, בקלות מפתיעה, והמסך (13.3 אינץ' רוחב, גדול ביחס למקובל במחשבים אולטרה-ניידים) נגלה במלוא הדרו. התצוגה מרשימה מאוד, והצבעים בהירים, חדים ועשירים. גם בכל הקשור למקלדת אפל לא התפשרה: זוהי מקלדת מלאה, עם כפתורים דקיקים אך נוחים, שהלחיצה עליהם מורגשת היטב. אחרי מספר דקות שימוש אני מתרגלת אליה לגמרי.
בהמשך מוסיפה זרובבל משפט על משטח המגע ובזאת תמה הבדיקה הקפדנית. נהנתם?
אני מוכן להתערב ששני הכתבים לא היו אלו שניסחו את משפטי ה"נסיעת מבחן" ו"הבדיקה הקפדנית". שניהם יודעים שזו לא נסיעת מבחן ולא בדיקה קפדנית. זו סקירה שטחית, מהסוג שכל לקוח באופיס דיפו מבצע כאשר הוא בוחן מחשב נייד. הסקירה מגיעה בעיתוי המתאים ל-iDigital ושנקבע על ידה והוא נערך על מוצר שעדיין לא נמכר בכלל בישראל.
אם זה מה שמחכה לנו בתחום סיקור הטכנולוגיה – אללה יוסטור.
כתיבת תגובה