"נסיעת מבחן" / "בדיקה קפדנית"

כמי שצורך בימים אלו את כל שלושת העיתונים הכלכליים בישראל אני יכול לומר לכם: זה תענוג מפוקפק למדי. הראש שלי מלא במספרים, גרפים, סיפורים על אוליגרכים, קרנות פנסיה ובעיות במיסוי של צ'קפוינט.

הדבר המרכזי ששמתי לב אליו מתחילת השבוע הוא האינפלציה הבלתי נסבלת במילה "בלעדי". פתאום כל נוד (סלחו לי על הצרפתית) הופך לסיפור בלעדי, חשיפה, תחקיר ושאר מילות הקוד שאמורות לבדל את העיתונים האחד מהשני. למרבה הצער, התחרות הזו עלולה לבוא על חשבון האינטגריטי העיתונאי ובסופו של דבר על חשבון הקורא.

שלשום בערב (יום שלישי) קיבלתי הזמנה להגיע לחשיפת ה-Macbook בישראל. ההזמנה היתה למחרת (יום רביעי בערב). מכיוון שאני עדיין בחופשה ומכיוון שממילא אני מתקשה להבין כיצד חברה רצינית מרשה לעצמה לתת התראה של 24 שעות לפני אירוע שכזה כאילו כל היום אני רק מחכה לטלפון שאומר לי היכן להתייצב כדי לראות מחשב נייד של אפל, לא הגעתי למפגש. פז ויסמן מהטוש ואורית זרובבל מהכלכליסט היו גם היו. את התוצאות אפשר לראות היום בבוקר בשני העיתונים שבהיצטרפות מקרים בשניהם מוקמה ההפנייה לכתבה בדיוק באותו המקום בעמוד הראשון (לחצו כדי להגדיל).

אז מה מבטיחים לנו בשני העיתונים? בטוש מדברים על "נסיעת מבחן" ובכלכליסט אומרים שהמקבק "הועמד למבחן קפדני". נתחיל עם הטוש.

פז ויסמן מספר ב-520 מילה על המקבק ועושה הכל חוץ מאשר "נסיעת מבחן". המונח הזה, "נסיעת מבחן" הוא סוג של תו תקן לבדיקה מעמיקה ובדרך כלל השוואתית במעבדות פיסי מגזין. השימוש במונח הזה במקרה של הטוש הוא לא פחות מאשר חילול קודש. ויסמן מרחיב (מאוד) את הדיבור על התכונות הטכניות של המחשב הנייד, מסוג הדברים שניתן לקרוא בהודעה לעיתונות של אפל (עוביו, משקלו, זיכרון, כמה חריצי USB, איזה מעבד, איזו מערכת הפעלה, קישוריות לאינטרנט). החלק היחיד שמזכיר "נסיעת מבחן" הוא המשפט הבא:

כשקיבלתי את המחשב הופתעתי לטובה מכך שהוא עמיד מעבר למה שציפיתי. המחשב עשוי אלומיניום בכל חלקיו, פרט לעכבר (Touchpad) ולמקשים במקלדת, כך שזה לא מחשב שיתפרק אם תלחצו על מקש ה-Enter חזק מדי. אבל אל תקבלו רושם לא נכון, אם ה-MacBook Air יפול לכם – הוא יתפרק, ולכן מומלץ מאוד לשמור אותו בתוך נרתיק שימנע שריטות (למרות האלומיניום).

זהו. תמה נסיעת המבחן. נהנתם?

המצב בכלכליסט לא טוב בהרבה. "הבדיקה הקפדנית" (שלא מתייחסת במילה למחיר המופרך של המוצר בישראל) הובילה למשפט הבא:

פתחתי את המחשב עם קצה הציפורן, בקלות מפתיעה, והמסך (13.3 אינץ' רוחב, גדול ביחס למקובל במחשבים אולטרה-ניידים) נגלה במלוא הדרו. התצוגה מרשימה מאוד, והצבעים בהירים, חדים ועשירים. גם בכל הקשור למקלדת אפל לא התפשרה: זוהי מקלדת מלאה, עם כפתורים דקיקים אך נוחים, שהלחיצה עליהם מורגשת היטב. אחרי מספר דקות שימוש אני מתרגלת אליה לגמרי.

בהמשך מוסיפה זרובבל משפט על משטח המגע ובזאת תמה הבדיקה הקפדנית. נהנתם?

אני מוכן להתערב ששני הכתבים לא היו אלו שניסחו את משפטי ה"נסיעת מבחן" ו"הבדיקה הקפדנית". שניהם יודעים שזו לא נסיעת מבחן ולא בדיקה קפדנית. זו סקירה שטחית, מהסוג שכל לקוח באופיס דיפו מבצע כאשר הוא בוחן מחשב נייד. הסקירה מגיעה בעיתוי המתאים ל-iDigital ושנקבע על ידה והוא נערך על מוצר שעדיין לא נמכר בכלל בישראל.

אם זה מה שמחכה לנו בתחום סיקור הטכנולוגיה – אללה יוסטור.

23 מחשבות על “"נסיעת מבחן" / "בדיקה קפדנית"

  1. אני מחכה לכתבה "להם יש מקבוק אייר ולכם לא".
    האמת שאם אפשר להשיק מוצר בלי למכור אותו בכלל ולקבל כזאת חשיפה, אני חושב שהייתי היום מאוד מרוצה ב iDigital.

  2. מסכים לחלוטין. גם אני בזבזתי את זמני הבוקר על הכתבה של הטוש…

    מה שמזכיר לי – אולי לאינטרנט העצל יש איזשהו פתרון טכנולוגי לביקורות על טכנולוגיה? לי יש מודל בראש של אתר שבו מגישים ביקורת, מסמנים (באחוזים?) כמה חשובים לדעת המבקר מספר פרמטרים מרכזיים (במקרה הזה, למשל, גודל/משקל, נוחות, ביצועים/מהירות, ומחיר), והציון שלו בכל אחד מהם. קורא שבאמת יתעניין בלקנות מוצר מסויים יוכל גם הוא לאמוד את חשיבות הפרמטרים האלה, ולפי הצבעות הוא יקבל את הביקורת המתאימה לו ביותר. מספיק לא-ברור? יופי.

    ולמה כתוב פעמיים "מקבק"? האם זהו עוד שעשוע לשוני שחלף מעל ראשי?

  3. "אם זה מה שמחכה לנו בתחום סיקור הטכנולוגיה – אללה איסטור."

    זה לא היה כך תמיד בעיתונים האלו?

    אנחנו מדברים על ידיעות והארץ פה. אני לא זוכר שאי פעם קראתי "נסיעת מבחן" – ברמת פיסי מגזין באף אחד מהם. (והאמת… פיסי מגזין מעולם לא היה מקור מאוד אובייקטיבי למידע)

  4. בוא נדבר על עובדות:
    1. ההתייחסות שלי לאייר לא התבססה על הודעה לעיתונות, וגם לא על נגיעה מקרית במחשב במסיבת העיתונאים. ביליתי עם האייר שעות ארוכות, שיחקתי, שקלתי, פתחתי, סגרתי וחיברתי. נכון, לא לקחתי אותו למעבדות הטכניון ולא פשפשתי פיזית בקרביו.
    2. מישהו כנראה לא קרא עד הסוף את סקירתי. התייחסתי, כולל במשנה, ליחס עלות תועלת.

  5. קראתי את הסקירה בכלכליסט ולא ראיתי שום דבר לא בסדר. אבל אני אולי לא מתאימה לשמש כשופטת, כי אני לא אוהבת לקרוא סקירות "הארדקור" של מומחי חומרה, שכותבים בשפה שרק הם מבינים כדי להפגין ידע.

  6. אולי הייתה חסרה קצת התייחסות ל-OS X על מקבוק אייר. בכל זאת, מערכת הפעלה גרפית מאוד, על מחשב שלא מתהדר במפרט טכני מדהים – איך זה משפיע על הביצועים של מערכת ההפעלה?

  7. אבל לא מדובר רק בשלושה עיתונים כלכליים יומיים. גם מוספי הכלכלה של ידיעות ומעריב הם מתחרים על אותו פלח השוק. ואני חייב לציין שאין ל'ממון' במה להתבייש מול 'כלכליסט'.

  8. אורית,
    1. חבל שזה לא בא לידי ביטוי בטקסט למעט סיפור הסוללה. אם אני קורא רגיל, ובבוקר אני קורא רגיל, אני לא רואה עדות לכך שבילית איתו שעות ארוכות, וחבל. הבנתי שלקחת אותו לבית קפה – למה לא לכתוב את זה? למה לא לכתוב על תגובות האנשים שראו אותו? למה לא לספר על חוויית ההתחברות לאינטרנט מבית הקפה? איך כקורא אני אמור לדעת שבילית איתו שעות ארוכות?
    2. את מן הסתם מתכוונת למשפט: "תענוג להשוויץ במקבוק אייר, אך האם שווה לקנות אותו כמחשב נייד עיקרי? כנראה שלא". אם משפט זה אמור להתייחס ל"יחס עלות תועלת" הרי שהוא מחמיץ 50% מהמשוואה: העלות. בטקסט אין מילה וחצי מילה על המחיר שלו וכאשר מדובר במחיר שעולה על עשרת אלפים שקל, זה פרט שכדאי על פי רוב לציין.

  9. יובל, פיספסת את השוס הגדול של כלכליסט היום

    בהפניה מעמוד 1 (וגם בגג של העמוד הראשון של שוק ההון), כתוב: "בעקבות חשיפת כלכליסט: מנהל בקופת הגמל של תע"א פוטר לאחר שמחק 400 מיליון ש' בחודש…

    הידיעה בכלכליסט על המחיקה (שאכן היתה בלעדית) פורסמה אתמול, אבל הבחור בכלל התפטר לפני כמה שבועות….. כלומר ללא קשר לחשיפת כלכליסט ולפרסום הידיעה.

  10. נכון לרגע זה, באתר דה מרקר יש הודעת 404 בקישור למאמר נסיעת המבחן של פז ויסמן. מקריות? אם כן, היא לא פחות ממדהימה.
    למה, לעזאזל, צריכים שני עותונים מובילים במדינתינו הקטנטונת לייחד כותרת ראשית על מכשיר אחד, שהשפעתו האמיתית על השוק שלו תהיה מזערית? משיהו באמת חושב שאפל ימכרו יותר מ-5 אחוז של השוק (ואני אופטימי להפליא עם החמישה אחוזים האלו…)? זה תוכן שיווקי במיטבו, עיתונות מגוייסת מרצון ובהתלהבות.
    בדיחה חבוטה אומרת, שאפשר לאנוס מישהי אבל אי אפשר להכריח אותה להנות מזה. כנראה שלא חשבו על העיתונאות הישראלית אז

  11. אחד העם,
    האתר מופיע לי כראוי. יכול להיות שגילבנו* אותו קודם לכן?

    *גילוב: יצירת קישור מהגלוב אל אתר אחר והפניית שנדריביליון גולשים אליו, דבר הגורם לקריסתו במרבית המקרים.

  12. אחד העם: לי הלינק דווקא עובד.
    אתה כותב שאפל לא ימכרו יותר מ-5% מהשוק, כלומר לא הרבה, אז לא שווה סיקור, ואז אתה טוען שזו עיתונות מגוייסת. כלומר, האם צריך לסקר רק דברים שהולכים לכבוש את השוק? אז לא לסקר את פיירפוקס ולינוקס? לא לספר על הסניפים של רמי לוי, כי הם לא פרושים בכל הארץ? לא לכתוב על הדעות של בל"ד כי הם לא קונצנזוס?

    אפשר לבקר את הסיקור בשני העיתונים, אבל לא כל סיקור שמתחיל בהזמנה של חברה הוא פסול מיסודו. ככה מתחילים הרבה סיפורים עיתונאיים – דרך מידע גלוי. לא נראה לי שאנסו את שני העיתונים האלה לסקר את הנושא. אני חושב שהם עטו עליו בשמחה.

  13. בדילברט היה את הקטע שמי שמוצא משהו לא בסדר ומעלה את זה במהלך הישיבה, אחריותו היא לתקן את המצב. אז אתה מתלונן על "נסיעות מבחן" של מוצר שאתה לא טרחת להתייצב להשקה שלו. אמנם הצדק עמך בכל הקשור לאי מקצועיות של הכותבים שקוראים לבדיקה שאפשר לעשות אפילו באופיס דיפו, "נסיעת מבחן", אבל בכל זאת, אתה גם כתב טכנולוגי ואתה הוזמנת בדיוק כמוהם.

  14. מר אורח (איזה יופי של כינוי לפחדן), אני הוזמנתי כאשר הייתי בחופשה לרגל לידת הדנה. האם אני אמור לעזוב את הכל ולרוץ לראות מחשב נייד רק כי אפל קוראים? שנית, אני לא זוכר שאי פעם עשיתי נסיעת מבחן למוצר כלשהו. מקסימום כתבתי את התרשמותי. אתה יודע למה? כי יש דברים שאני לא יודע לעשות ונסיעת מבחן הוא אחד מהם.

  15. יש לי שם וגם עוגיות, אבל הם על המחשב שלי שנשרף. איםן לי כוח שיהיה עוגיות בכל מקום אז אני בינתיים עם השם אורח.

    לא ציפיתי שתעזוב את הכל והאמת לא ידעתי שאתה לא מתעסק בתחום הסיקור. סליחה.

  16. אורח – מה הקשר בין סקירה ונסיעת מבחן לבין השתתפות במסיבת עיתונאים? יובל צריך גם להצדיע לסטיב ג'וב, ולסוע לקליפורניה בשביל להיות נוכח בהשקה המקורית, או שמספיק לתת לו הקשב?

    השקה של מוצר היא הצגה שלו לעיתונאים – סה טו. בשביל לעשות סקירה צריך לקחת את המוצר לידיים ולהשתמש בו. ואפשר לעשות את זה גם, ואני מקווה שאתה יושב, גם לפני או אחרי ה"ההשקה".

  17. למה לא לספר על חוויית ההתחברות לאינטרנט מבית הקפה?

    נראה לך שהיא הצליחה עם דפדפן שהוא לא אינטרנט אקספלורר להתחבר לWiFi.

    90% (לא מדויק אבל בערך) מנקודות חיבור לWiFi בארצינו הקטנטונת, לא שמעו על דפדפן אחר מאקספלורר.

  18. יעקב,

    בפירוש לא נכון. מניסיון אישי, יש לא מעט נקודות WiFi שהן טולרנטיות לחלוטין לשואש ואין שום הבדל בשימושיות. כמו כן, אין קשר בין חיבור WiFi לבין הדפדפן למעט סימון V בתיבת סימון על "אני מסכים למשכן את הבית שלי באופן זמני לטובתכם תמורת הזכות לגלוש פה". אני חושב שהשואש עוד מסוגל להתמודד עם תיבת סימון…

    נכון, לא ניסיתי סאפארי – אבל אני מבטיח לדווח דיווח בית קפה כשזה יקרה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: