לכבוד שר התקשורת, משה כחלון:
בפעם הבאה שאתה נותן ליועצים שלך לכתוב לך טקסט שבו כתוב: "מדינת ישראל כמדינה מתקדמת, מערבית ודמוקרטית לא יכולה לפגוע בחופש הביטוי ע"י צנזורה וסינון אתרים, לכן כדי לשמור על ילדינו, עליה לפעול להגברת החינוך והמודעות לסכנות הנמצאות ברשת", אולי כדאי שתתקן אותם ל:"מדינת ישראל כמדינה מתקדמת, מערבית ודמוקרטית לא רוצה לפגוע בחופש הביטוי ע"י צנזורה וסינון אתרים". סתם ככה, נקודה למחשבה.
**
המצב קשה, המיתון כבר כאן וממזמן, ואפשר לראות זאת גם בעולם ההייטק וגם בעולם העיתונות. ועדיין, קשה לי להאמין שהמצב עד כדי כך קשה כדי שיוקדש אייטם שלם, הכולל דיון עם מומחים בנושא הבא: האם יתכן, שעובדי ההייטק, שמתחתנים עכשיו, יצטרכו לקצר בכמה ימים את חופשת ירח הדבש שלהם, בגלל שמקום העבודה שלהם עבר לשבוע עבודה מקוצר, ולכן מכסת ימי החופשה העומדת לרשותם קטנה.
אומר זאת אחרת: אם היתה תחרות: כתוב אייטם, על משהו שמתרחש בישראל, שהסיכוי שהקורא שלך ימצא אותו רלוונטי לחייו קטן מ-1 ל-100,000 – האייטם הזה הוא מתמודד רציני על התואר.
**
לכבוד אוניברסיטת תל-אביב:
אני אוהב את אוניברסיטת תל-אביב, באמת שאוהב אותה. שני תארים עשיתי באוניברסיטת תל-אביב. בסמסטר א' לימדתי באוניברסיטת תל-אביב ואלמד בה גם בשנה הבאה. אבל עם כל הכבוד לאוניברסיטה, ויש כבוד, אתם לא סטנפורד, הארוורד או NYU ואני לא רואה אנשים מזנקים בהתלהבות על הרעיון לקנות חולצה שעליה הסמל (הלא ממש מושך) של האוניברסיטה. כאילו, איך לומר בעדינות, זה ישראל כאן?
**
אם עוד פעם אחת, אקרא כתבה שבה מישהו מציין שוולפראם אלפא הוא מתחרה רציני לגוגל, אני אצרח.
אגב, כמה מגלומן בנאדם צריך להיות כדי לכנות את מנוע החיפוש שלו בשם שלו?
**
לכבוד סטיב באלמר:
כאשר הניו-יורק טיימס שואלים אותך: "מלא את החסר – אני רוצה שהתרבות בארגון שלי תהיה יותר ____" ואתה עונה "יעילה!", לפחות תפנה למקור. קצת נימוס אח שלי.
כתיבת תגובה