מותו של מייקל ג'קסון התרחש בעיתוי הכי מחורבן מבחינת העיתונים הישראלים (יום חמישי בלילה), עובדה שחייבה אותם לפצות על כך בשלל טורים ודברי פרשנות. את תשומת ליבי תפס במיוחד טורו של שי גולדן, שבדרך כלל אני מאוד מחבב את כתיבתו, שכתב כך:
לא יהיה זה מרחיק לכת לומר כי יכולת ההכלה של ארה"ב את רעיון המושלות של אדם שחור עליה, היתה במידה לא מבוטלת תוצאה של יכולתו הנדירה של מייקל ג'קסון לדבר לשחורים ולבנים בשפה אחת משותפת לשני הגזעים – זו של המוזיקה – ולחדור לכל סלון מבלי לעורר דעות קדומות.
אני מבקש לחלוק על ידידי גולדן.
כולם יודעים שמי שבעצם גרם לכך שאובמה הוא נשיא הוא לא אחר מאשר דניס הייסברט ששיחק את דיוויד בפאלמר, הנשיא השחור בסדרה האמריקאית, 24. הוא זה שהראה שנשיא שחור זה בעצם לא כל כך נורא. כאשר חושבים על זה, דניס הייסברט הוא לא האחראי על יכולת ההכלה של ארה"ב לרעיון של מושלות של אדם שחור עליה, כי אם מוחמד עלי שנולד בכלל תחת השם "קסיוס קליי" ושינה את שמו למוחמד ובכך הכין את הקרקע לנשיא שחור שיש לו שם של ערבוש (כל הזכיות שמורות ליצחק אהרונוביץ) באמצע. לכן, על כולנו להודות לביל קוסבי, שחוש ההומור הנדיר שלו אפשר לו לחדור לכל סלון ללא קשר לסוודר שהוא לבש, על שהכין את הקרקע לבחירתו של אובמה.
אובמה לא היה נשיא, אפילו בחלום, ללא ארתור אש, שחקן הטניס השחור האגדי שהראה שגם שחור יכול לנצח בטניס הלבן ובכך פירק את הגבולות המטאפיזיים בין הצבעים. כמובן שאש לא יכול היה לעשות את אילולא סידני פואטייה סלל לו את הדרך כאשר השתלט על כיתה של צ'חצ'חים אשכנזים כבר בשנות ה-60. אבל עם כל הכבוד לסידני, ויש כבוד, בלי בוב בימון, שבקפיצתו האלמותית הראה שאפילו מתמודד שחור יכול לקפוץ עד לנשיאות וללא מג'יק ג'ונסון, שהטביע על הראש הלבנבן של לארי בירד, שום אמריקאי לא היה מצביע לאובמה. רק אחריהם, היו מוכנים האמריקאים להכיל את הרעיון שאובמה יכול להיות נשיא.
אפילו מג'יק הגדול, כן, בימון הענק, היה טוען, כלומר היו טוענים, שללא ארית'ה פרנקלין, אובמה לא היה מתקבל על האמריקאים כנשיא ואפילו אובמה יודע את זה ולכן הוא הזמין אותה לשיר בטקס ההכתרה שלו. ארית'ה הסבירה לאמריקאים שעליהם לחשוב (Think!) ואין זה יהיה מרחיק לכת לומר, שבלי לחשוב האמריקאים לא היו מצביעים לאובמה אלא היו מצביעים שוב לג'ורג' בוש למרות שהוא בכלל לא התמודד.
אסכם ואומר, שאין זה יהיה מרחיק לכת לומר שבלי וויל סמית', שהראה שעם כל הכבוד לנשיא הלבן, רק טייס שחור יכול להשתחל לחללית האם ואחר כך לברוח מהחלליות שיורות עליו כל מיני דברים ירוקים, וללא אדי מרפי שהמחיש שרק שחורים יכולים להיראות מגניבים במכנסי עור שחורים וצמודים, לא היתה ארה"ב יכולה להכיל את רעיון המושלות של אדם שחור עליה.
אז תודה לאוקטביה באטלר, שהראתה שגם שחורים (שלא לדבר על שחורות) יכולים לכתוב ספרי מדע בדיוני, שכן ללא דנזל וושינגטון, שהראה שאפילו לבנבנה חשדנית כמו ג'וליה רוברטס סומכת עליו, אובמה לא היה היום נשיא.
תודה לך אופרה. תודה.
כתיבת תגובה