ברחבי ארה"ב (יש גם כמה בישראל) משחקים מאות אלפי אנשים במשחקים מקוונים מרובי משתתפים. במשחקים האלו יש מי שמוכר וקונה מוצרים וירטואליים באלפי דולרים. מה שמעלה את השאלה, האם על רווחים שנוצרו כתוצאה ממכירת טובין וירטואלי (שריון, כישופים, חרב קסומה) יש לשלם מס הכנסה? האם בחישוב המס השנתי יש לקחת בחשבון את כל הנכסים בין אם הם ממשיים ובין אם הם וירטואלים? האם אני יכול לקבל הלוואה מהבנק על בסיס הנכסים הוירטואליים שיש לי?
אני אעצור כאן, כי להיות יותר גיק מזה, זה פשוט עבירה על החוק.
(מקור: Geekpress)
תדע לך שהשאלה ששאלת, היא לא דווקא שאלה גיקית, אלא שאלה משפטית טהורה.
מערכות משפט בארץ כבר התמודדו עם השאלה של נכסים וירטואלים (כגון חשמל).
סעיף 400 לחוק העונשין, נחקק במיוחד לדברים וירטואליים שניתנים להיגנב, בהבדל לגניבה רגילה של נכס ממשי.
[ציטוט]
400. נטילת חשמל או מים או גז (תיקון: תש"ם)
(א) מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או
משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) מי שבמרמה נוטל או מטה לשימושו או לשימוש זולתו, מים זורמים השייכים
לאחר, דינו – מאסר שלוש שנים.
[סוף ציטוט]
בארה"ב התמודד בית המשפט העליון באילנוי עם השאלה "מה זה חשמל" ואם ניתן לגבות מס על מכירתו לצרכנים. הרי לא ניתן לראות חשמל, אז איך בדיוק אפשר לקחת עליו מס?
http://halemo.net/tmp2/electricity2.pdf
(החשמל על כס המשפט, הטכנאי הצעיר 1, עמ' 276. פורסם בשנת 1959)
אגב, היה גם פסק דין של בית המשפט העליון שהתמודד עם גניבת כסף מהבנק באמצעים ממוחשבים. הסניגור טען שלא מדובר בגניבה על פי החוק, כי הנאשם לא נטל שום נכס שניתן להיגנב על פי החוק. בית המשפט העליון קבע הלכה שבה כסף וירטואלי שווה לכסף אמיתי (לא זוכר את מספר פסק הדין, אבל תתעקש, אפשר לחפש לך)
כמובן שמה שאני כותב כאן הוא לא חוות דעת משפטית, ובמיוחד בהתחשב בעובדה שאני לא מומחה לדיני מיסים, אלא למשפטים וטכנולוגיה ולמשפט חוקתי-מנהלי.
הרעיון של הכנסה מעבודה תבוא גם ממכירת נכסים וירטואלים, שכן הושקעה מלאכה הרכישת הנכסים המדוברים. נכס הוא כסף או שווה כסף, כך שבעצם כשרוכשים ממך נכס וירטואלי רוכשים בעצם את שעות העבודה שהושקעו במוצר – כשם שמכירת זכויות היוצרים וזכויות הסופרים על ספר (ראה רשיון שימוש:פיצה) יכולה להחשב כנכס ערטילאי, כך גם זכויות קנייניות.
התפיסה של קניין על פי לוק היא כאשר עבודה מושקעת בייצור הכנס, אין הבדל אם מדובר בנכס וירטואלי או לאו. אין צורך גם להכנס להגדרתו של הלמו לגבי גניבת חשמל.
חוק המחשבים מקנה לנכסים וירטואלים מעמד משפטי, אולם אין די בכך. הרעיון של "גניבת" נכס וירטואלי הוא שונה, שכן בגניבה כזו הנכס המקורי נותר אצל היוצר. בניגוד להעברת סחורות באי-ביי, כולל זכויות השימוש (שהן או מוניטין או נכס וירטואלי לצורך חישוב המס, אף שיכול להיות להן ערך שוק של 0) במוצר, גניבת העתק (ולא עותק) של המוצר באיכות מקור יכולה לצור בעיות משפטיות של מיסוי, אך לא רק של מיסוי.
אגב, הלמו, הייתי בטוח שאני היחיד שעוד שומר עותקים מהטכנאי הצעיר (כולל 'בנה לעצמך פצצת אטום')
אז אולי תסרקו ותעלו לרשת?
כתיבת תגובה