שפיטלינק שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות קישור לידיעה ב-NFC העוסקת בסוגייה הלכתית ממדרגה ראשונה: האם מותר להתקין חוסם פופ-אפים? הסיבה לבעיה קשורה לכך שחוסם פופ-אפים חוסם פרסומות שמאפשרות לבעלי האתרים להתפרנס ומכאן שחסימתן היא סוג של "גזל".
התשובה לשאלה שניתנה מפי הרב יובל שרלו, ממש לא שכנעה אותי.
זה סוג של קוזאק נגזל.
התשובה של הרב שרלו לא מספקת כי הוא לא הביא דוגמאות לפסיקות קודמות שמסבירות את העיקרון (זה יכול להיות גם פסיקות מלפני אלפיים שנה).
והערה אתית (?): למה אתה מקשר לאתר NFC כשמילה לפני כן קישרת למאמר בתוך NFC? נראה לי שאין בזה צורך.
אני צריך שיאשימו אותי שאני גוזל את פרנסת NFC?
יכול דוקא להיות דיון מעניין. כי תאר לעצמך עסק שמפרסם על ידי זה שהוא שוכר ילדים שידביקו סטיקרים על אנשים ברחוב בלי לשאול אותם אם הם רוצים. מותר או אסור לעצור אותם?
למעשה, אם אסור היה להתקין חוסם פרסומות, אנשים שהיו נמנעים מזה בגלל פסק ההלכה היו פשוט נמנעים מלהכנס לאתרים עם פרסומות קופצות – ואז בעל האתר היה מפסיד יותר כסף, כי גם את הפרסומות הרגילות הם לא היו רואים.
ואפרופו פרנסה, מי מרוויח הכי הרבה מפרסום באינטרנט? גוגל. כמה פרסומות קופצות יש להם? אפס. זהו.
אבל קישרת למאמר בתוך האתר. מי שרוצה יכול ללחוץ על הסמל שלהם בראש העמוד ולהגיע לעמוד הראשי.
האירוניה היא שפיירפוקס הודיע לי שחסם פופ-אפ כשנכנסתי לכתבה.
בכל מקרה, אני חושב שאם בעלי האתרים רוצים לפרסם לי, שיעשו זו בדרך אנושית. אני לא חוסם Adwords בכוונה (כי ברשימות הפילטרים שאני מקבל דווקא יש חסימה לAdwords) וכי למה? כי אני מאמין שזה לא טוב לחסום פרסומות אם הן לא באמת מפריעות לי.
שי, כבר היה דיון נרחב בבית משפט, שהלמו יכול לספר עליו הרבה יותר ממני, על לינקים עמוקים שמובילים ישירות למאמר בתוך אתר ועל הפגיעה האפשרית בהכנסות של אותו אתר משום שהגולש מגיע ישירות למאמר ולא דרך עמוד השער ושאר העמודים בהם יש פרסומות.
אאל"ט התובע היה NFC והנתבע היה רוטר.
איך נגמר? שאלה טובה. לדלעתי הגישה של יובל הכי טובה, קישור למאמר וקישור לאתר. ליובל זה לא עולה כסף (אלא אם כן וורדפרס מחייבים אותו לפי מספר לינקים בחודש או מודל דומה), לגולש זה לא מפריע כי יש לו את האפשרות להגיע ישירות למאמר ולאתר המקורי יש את הלינק שמוביל לעמוד השער שלו כמן קרדיט. לי לא מפריע לראות עוד מילה מלונקקת במאמר.
זה טפשי, עוד מעט יגידו לי שאם אני לא קונה קולה אני גוזל מחברת קוקה קולה.
ואני גם יכול לתבוע כל אתר עם פופאפים על זה שהם מקצרים לי את החיים (גם סוג של גזל) מהעצבים שהפופאפים מביאים לי.
אבל הפרסומות הכי מעצבנות זה הפלאשים שעולים על המסך בצורה של תמנון יבשה שאני צריך לחפש לו את האיקס של הסגירה בעין הרביעית מימין -_-
ואגב, שם המתחם של הקונצרן גם הוא עוסק בסוגיה ההילכתית רמת הדרג הזאת! :O
אף אחד לא חייב אותך לגלוש לאתרים האלה.
אם אתה גולש אליהם, אתה במתחם פרטי (ולא ציבורי, ובזה אני חולק על הרב שרלו), ולכן אתה צריך לקבל על עצמך את התנאים שהוא מציב, למשל: קרא את התוכן שלי בחינם ובתמורה היחשף לפרסומות.
הפרסומות מעצבנות מדי? אל תיכנס לאתר.
אם אתה עוקף את זה זה כמו שאתה מתפלח לקולנוע דרך כניסה סודית. לא חשוב כמה בעלי הקולנוע מעצבנים ונצלנים ועשירים בלה בלה, זו עדיין גניבה.
בכל אופן, גזל או לא גזל, מא אכפת לנו? אנחנו חילונים ולא מאמינים שנקבל עונש על הגזילה.
אוקי אז בוא נתייחס לזה בצורה אחרת:
האם אתה גורם לאדם הפסד בזה שאתה רואה את התוכן בלי לראות את הפרסומות?
הרי הוא לא מפסיד מזה כסף הוא רק לא מרוויח על זה כסף
המממ
בדיוק כמו שיתוף קבצים
לא יודע מה איתכם, אבל אצלי הביטורנט פועל על פול ספיד, אז כנראה שאני אשרף באש הגיהנום
כתיבת תגובה