כבר אי אפשר לומר שהוא תינוק, הגלוב הזה.
ב-28 באוגוסט 2005 העליתי את הפוסט הראשון ובחיי שלא הייתי בטוח שיהיה פוסט שני. ארבע שנים אחרי יש בגלוב 3,157 פוסטים להם נכתבו 64,903 תגובות שונות.
סטודנטית מאוניברסיטת תל-אביב שלחה לי השבוע שאלון בקשר לגלוב במסגרת עבודה שהיא עושה. היא שאלה אותי האם הבלוג שלי הפך למקום עבודה בשבילי. אני חושב שהיא התכוונה לשאלה "האם אתה מתפרנס ממנו" אבל אני התייחסתי לשאלה אחרת ועניתי לה: "בשלב מסוים הוא הפך למקום עבודה ואז סגרתי אותו. אחרי כמה חודשים של מנוחה פתחתי אותו וכעת אני לא מרגיש שאני עובד בו".
אני לא מרגיש שאני עובד בגלוב, יש לי מספיק עבודה, תודה רבה. אני לא בא לכאן כדי לעבוד, אני בא לכאן כדי ליהנות, כדי לכתוב ולחשוב, כדי לשמוע דעות שונות ולהשמיע את דעתי, כדי לשכנע ולהשתכנע, כדי ללמד וללמוד, כדי לפגוש אנשים שאני לא מכיר אבל מצד שני, אני מכיר אותם כל כך טוב וכל כך הרבה זמן. אני לא עובד בגלוב וזה בא לידי ביטוי בכך שקצב פרסום הפוסטים פחת בשנה האחרונה, אבל אני נהנה ממנו; נהנה מהכתיבה בו, מהאינטראקציה, מהתגובות (טוב, לא תמיד, ובכל זאת), נהנה ממה שהוא נותן לי.
(אילוסטרציה [תמר]: זה לא בלוג, זה גלוב)
אני מקווה שהוא נותן גם לכם. אני מקווה שגם אתם נהנים. אני מקווה שנוכל לחגוג ביחד, כולנו, יומולדת חמש למקום המיוחד הזה.
* כמו תמיד, אריה הופך את החגיגה לצבעונית ונפלאה בסדרה של העדרים לכבוד המאורע.
כתיבת תגובה