התרמית הטוויטגרית

בחודש האחרון הבטתי מהצד בשעה שהטוויטרספירה הישראלית התבוססה בתוך איזה ויכוח הזוי, בו לקחו חלק אנשים הזויים, אודות שיטות שיווק במדיה החברתית ובעיקר בטוויטר. הנה נושא מעניין למחקר: “מה יש בטוויטר שמוציא מהחורים שרלטנים הזויים במיוחד?”. מאיפה הם באים האנשים האלו. לא, באמת. מאיפה?

בטור האחרון שלי ב”מעריב” כתבתי, בין השאר, על החברה האוסטרלית הזו שמציעה להשיג לכם עשרות אלפי עוקבים בטענה שמכל אדם שעוקב אחריכם אפשר להוציא עשרה סנט. אין לי שום דבר נגד החברה הזאת. אחרי הכל גם נוכלים צריכים להתפרנס ממשהו. אני רק שואל את עצמי מי הם האנשים שנופלים בפח של האנשים האלו? לדעתי אלו אותם אנשים שמפסידים את כל הכסף שלהם בתרמית הניגרית.

למעשה, בהזדמנות זו, אני מבקש לרשום מושג חדש: “התרמית הטוויטגרית“.

התרמית הטוויטגרית היא תרמית במסגרתה אנשים מכובדים (לכאורה) טוענים שהם פיצחו את השיטה ולכן הם יודעים איך לעשות כסף קל ומהיר מטוויטר. הם רק מבקשים עמלה קטנה, זה הכל.

לפעמים לסקר את התחום הזה של המדיה החברתית מרגיש כמו טקסט שהתפרסם ב-The Onion.

Print Friendly, PDF & Email

9 מחשבות על “התרמית הטוויטגרית

  1. במסגרת כל תרמית אנשים מכובדים (לכאורה) טוענים שהם פיצחו את השיטה ולכן הם יודעים איך לעשות כסף קל ומהיר ממשהו. קראנו על אותן תרמיות גם עם PPC, פייסבוק, MSN, Digg וכו’ וכו’..אבל על השיווק שכן עובד אנחנו לא שומעים, כי זה לא פופוליסטי לכתוב על זה.

    מתוך פוסט שכתבתי לאחרונה על שיווק:

    האם שיווק הוא כלי בידי כוחות הרשע?

    שיווק עובד. נקודה.

    שיווק יכול לשכנע מישהו לקנות מוצר שהוא לא היה קונה, להצביע למישהו שהוא לא היה מצביע, ולתמוך ביוזמות שהוא לא היה שומע עליהן בדרך אחרת. שיווק יכול לשכנע ילדים להתחיל לעשן, לתמרן אנשים בציניות בזמן-בחירות, ולהסתיר מאנשים עובדות חשובות.

    שיווק גם יכול לעורר מודעות ולמנוע הידבקות במחלות, ולגרום לאנשים ללחוץ על הידית הקטנה אחרי השימוש באסלה.

    בדיוק כמו כל כלי רב-עוצמה, השימוש נקבע ע”י המשתמש, ולא הכלי עצמו.

    מבחן התוצאה בבואנו לבדוק אם שיווק הוא אתי במקרה כלשהו מסתכם בשאלה אחת: האם גם המשווק וגם הצרכן מודעים לתהליך ולתוצאותיו?”

    ועל שיווק בטוויטר:

    1. שיווק אינו פרסום.
    2. אפקט הויראליות עובד רק על מוצרים ושירותים טובים.
    3. שיווק הוא כלי רב עוצמה: הוא יכול לשרת את הטובים, וגם את הרעים.

    4: פרסום בטוויטר הוא בזבוז זמן, שיווק יכול להיות אפקטיבי ביותר.

    אם מומחה כלשהו יבוא ויציע לכם “לפרסם בטוויטר” אני מציע לסגור את הדלת, ומהר.

    אם המטרה שלכם היא חשיפה מירבית ופרסום המוצרים החדשים של החברה, כבר עדיף להשקיע את הכסף בכלים מוכחים ומסורתיים כמו פרסום באנרים, גוגל אדסנס ושלטי חוצות..

    אם המטרה שלכם היא לשפר ולתעל את שירות הלקוחות שלכם, לחזק איתם את הקשר, לקבל מהם פידבק (שלא תמיד תאהבו), ורק אז (!) לראות איך הם ממליצים עליכם לשאר חבריהם בטוויטר: אולי זה הזמן לקרוא את טוויטר 101 (מדריך טוויטר לעסקים) ולפתוח חשבון. לא בטוח שאחרי קריאתו תצטרכו יותר מדי מומחים…

    בקיצור, מי שמציע לך לקנות מספר מסוים של עוקבים תמורת סכום מסוים של כסף נותן לך פרסום לא אפקטיבי במקרה הטוב ומרמה אותך במקרה הגרוע.

    זה לא אומר כלום על שיווק בטוויטר, ללא קשר למומחים או לא-מומחים, טוויטר הוא כלי.

  2. אז יצאנו פרייארים במדינה אה? אנחנו קנינו 120 עוקבים בירושלים במחיר מופקע של מיליארדים. והם כל היום רק בוועדות במקום לעקוב אחרינו. איך לא ידענו על החברה האוסטרלית לפני הבחירות?

  3. נו, מה לא ברור? אדם יכול להיות פובליציסט על ידי כתיבת מסר בן 140 תוים, ומומחה למדיה חברתית אחרי 3-4 מסרים כאלה. פעם צחקו על זה שכל אדם מהרחוב יכול להיות בלוגר; בזכור טוויטר, להיות בלוגר זה פתאום מכובד ורציני.

  4. זה פשוט הגלגול החדש של פוסט היועצים/רועצים שלך, לא?
    מדהים איך שהפעם המשבר הכלכלי יצר יותר יועצים, במקום לנקות את המגרש.
    (בתחום הרשת, כמובן, בתחומים אחרים יש הצטמצמות משמעותית)

  5. רציתי להוסיף משהו יובל: אני חושב שהבעיה היא שאנשים מכובדים מסקרים את האנשים ההזויים האלה. ברגע שמישהו מכובד מתייחס לאדם הזוי הוא הופך אותו למכובד, גם אם הוא קוטל אותו. והבעיה היא פה שהאנשים הלא הזויים לא יכולים להתפאק ולא להגיב על כל הזוי שעובר פה. אם נתעלם מהם הם ייעלמו, זה ברור לגמרי. (מציע לך לשאול את אבי כהן בעניין)

  6. זה מזכיר את הבדיחה הישנה על האיש שסרס חתול מיוחם שהפריע לו לישון בלילה – ואחר-כך גילה שהחתול עבר לספק שירותי ייעוץ מיני.

    מה שיש בטוויטר שמושך שרלטנים ומוקיונים הוא סף כניסה נמוך. לפני כחודש עשיתי ניסוי כדי לראות כמה זמן לוקח לבנות משתמש טוויטר פיקטיבי עם 600-700 עוקבים. זה לקח פחות מ-48 שעות ודרש ממני השקעה נטו של שעה אחת בערך.

    מעבר לזה, אני חושב שהרעיון לשווק בטוויטר הוא קצת יומרני בהתחשב בעובדה שהאנשים שפיתחו את השירות הזה עוד לא למדו לעשות ממנו כסף.

  7. אם יבואו אלי ויציעו לי עשרות אלפי עוקבים שמהם אפשר להוציא כסף, וכל מה שירצו בתמורה זה אחוז מאותו כסף, אולי זה שווה…. אבל במקרים כאלה המחיר בד”כ נדרש מראש, כי ספק השירות יודע בדיוק מה הוא מוכר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: