רועי שלומי הפנה את תשומת הלב שלי לכתבה הזו של נועה פרג ב"גלובס" שקובעת: "הבאזז נגמר: האם אפשר כבר להספיד את טוויטר בישראל?". בין השאר התראיינו לכתבה כמה מאושיות הסצנה הפרסומית בטוויטר בהם שגיא חמץ, אדם שוב וגיא אליאב ובאופן מפתיע חלקם ציינו כי אכן חלה ירידה בהיקף השימוש בטוויטר.
(בהערת אגב אומר שחלק מהטיעונים נשמעו לי מוזרים במיוחד כמו הטיעון של חמץ לפיו: "טוויטר פונה בעיקר לקהל ישראלי מבוגר יותר, ולא לבני נוער, שכן הוא מצריך לנהל אינטראקציות משמעותיות, ולשתף בסיפורים מהחיים. לבני הנוער אין מה לשחק במשחק הזה – טוויטר דורש יותר בכל ציוץ, בהשוואה לסטטוס בפייסבוק". הממממ, מה?!?!?!)
ינון לנדברג, מנכ"ל חברת אידאולוג'יק, הגיב בדף הפייסבוק שלו לטקסט של פרג וכתב:
עדיין המום מהכתבה הרדודה של טוויטר בגלובס של אתמול למרות שאני מחבב את הכותבת. עוד יותר המום מהתגובה הרדודה של חלק מהמרואינים.
הדיון שהתפתח בעקבות ההערה הזו מעניין. ראשית נטען כי פרג פרסמה את הטקסט רק מכיוון שבשבוע הבא יתארח אחד ממייסדי טוויטר, ביז סטון, באירוע לו נותן חסות ה"דה-מרקר". פרג הכחישה נמרצות וטענה שזו היצטרפות מקרים. גם אם היא דוברת אמת (וחזקה עליה שהיא דוברת אמת) העובדה שאין בטקסט שלה מילה על כך שמייסד טוויטר (שתמונתו מופיעה בכתבה שלה עצמה) מגיע בשבוע הבא לישראל, היא בגדר פשע עיתונאי. לא נכנסים לכלא על פשע שכזה; זו סתם קטנוניות מכוערת וטיפשית שבאה על חשבון האינפורמציה הבסיסית שעיתון צריך לתת לקוראיו. לזכותו של "גלובס" יאמר שהמחלה הדוחה הזו משותפת לרוב העיתונים.
בהמשך התגובות נטען כי הירידה עליה מדווחת פרג היא ירידה במספר הגולשים לאתר טוויטר וכמו שיודע כל מטווטר, אף אחד לא גולש לשם; כולם משתמשים באפליקציות יעודיות. מכאן שהנתונים האלו אינם משקפים הרבה. פרג טענה שהיא לא אשמה: אלו הנתונים שקיימים. אף אחד לא אמר שהיא אשמה שאלו הנתונים היחידים שקיימים אבל היא בהחלט אשמה בכך שהיא משתמשת בהם מבלי להסתייג מהמשמעות שהיא מייחסת להם.
אבל הבעיה שלי היא לא כל כך עם הטקסט של נועה כמו עם הזווית בה היא בחרה לטפל. בכותרת המשנה של הכתבה נכתב כך:
עם ירידה של 50% בטראפיק של טוויטר בישראל, לא בטוח ששירות המיקרו-בלוגינג הוא כלי פרסומי אפקטיבי. האם טוויטר עשוי להתאושש – או שמא הגולש הישראלי נאמן רק לפייסבוק?
קודם כל יש כאן השוואה שלא ברור לי על מה היא נסמכת. האם הגולשים צריכים לבחור: טוויטר או פייסבוק? האם טוויטר מציע את העושר שיש בפייסבוק? האם פייסבוק יכולה להתחרות במיידיות של טוויטר? (היא מנסה, לטעמי בהצלחה מוגבלת ביותר). חמור מכך, הפריזמה דרכה פרג מסתכלת על העולם היא פריזמת הפרסום. בצדק כתב כפיר פרבדה אצל ינון:
העניין הוא שיותר מדי מסתכלים עליה (על טוויטר) דרך נקודת המבט של מפרסמים. אנשים נמצאים בטוויטר כדי לתקשר – ולפעמים זה נראה שכל הכתבות על הפלטפורמה הזאת רק מדברות על איך אפשר לפרסם שם.
בינגו.
זה תיאור מדויק לדרך שבה כל פלטפורמה מקוונת מנוכסת באגרסיביות על ידי מומחי המדיה החברתית ומומחי השיווק בגרוש למטרות פרסום, שיווק ומכירה. פרג מאמצת את הנרטיב בחום ושואלת האם אפשר להספיד את טוויטר כי הוא לא אפקטיבי ככלי פרסום.
נועה היקרה: מעניין ת'תחת שלי אם טוויטר הוא כלי פרסום אפקטיבי. ובאשר לשאלתך: תספידי אותו כאשר המשתמשים יפסיקו להשתמש בו ולא כאשר תנובה תגלה בתדהמה שהיא לא מצליחה למכור דרך טוויטר קוטג' ארור.
כתיבת תגובה