בתוך הבועה הצפון קוריאנית

אולי קראתי יותר מדי ג'ורג' אורוול ומן הסתם זו סתם ההעדפה האישית שלי, אבל אין מדינה שמרתקת אותי יותר מצפון קוריאה, מדינה שאנחנו יודעים עליה כל כך מעט, המדינה הסודית והמנותקת ביותר על פני כדור הארץ. אני משתדל לקרוא כל מה שאני יכול על צפון קוריאה ולראות את מעט הסרטים שמתעדים את שמתרחש בה.

הדיקטטורה המוחלטת שנהוגה בה, בשילוב עם עוני רחב ממדים ושיטות פעולה שכאילו ונלקחו מתוך "אלף תשע מאות שמונים וארבע", הופכות אותה למדינה שנותרה עמוק בתוך המאה ה-20, עמוק בתוך ההיסטוריה העקובה מדם של אידיאולוגיות דיקטטוריות ודיכוי ללא פשרות.

סו לויד-רוברטס, כתבת ה-BBC, יצאה לסיור בצפון קוריאה כדי לתעד את חגיגות יום ההולדת למנהיג הבלתי מעורער של המדינה, קים איל סונג, שמת לפני 16 שנה. התוצאה מרתקת.

הנה שני חלקי הכתבה. במידה והם יורדו מיוטיוב, תוכלו לצפות בה גם כאן.

חלק ראשון:

חלק שני:

13 מחשבות על “בתוך הבועה הצפון קוריאנית

  1. תודה. יש גם המשך – חלקים 3,4. מוקרנים שם ראיונות עם ברי המזל שהצליחו לערוק לדרום קוריאה. הם מספרים על הרעב, על ההיסטוריה המשוכתבת ועל העונשים האכזריים המושתים על הבורחים ומשפחותיהם. על הפליאה לנוכח האינטרנט, על האוכל הזמין "מתי שרעבים", על היכולת לדבר "עם מי שרוצים", על גלולות הרעל שלקחו כדי להתאבד במקרה שיתפסו בבריחתם.

    יום יבוא והיסטוריון יחקור את תקופתנו. הוא ישים לב לפער האדיר בין מיליוני המתים מרעב, שיטות הדיכוי האורווליאניות ומחנות הריכוז בצפון קוריאה מחד, לבין תשומת הלב הדלה המוקדשת למדינה מצד התקשורת וארגוני זכויות האדם מאידך.

    הוא יתבלבל עוד יותר כאשר הוא יבחין שברוב הפעמים שבהם הופיע בתקשורת האלקטרונית הביטוי "משבר הומניטרי", הוא יוחס לרצועת עזה. אפשר להיות בעד המצור או נגדו, אבל על העובדות קשה להתווכח: אין בעזה רעב, לתושביה גישה חופשית פחות-או-יותר לתקשורת ההמונים המודרנית, והם זוכים לטיפול רפואי ברמה מערבית.

    מעניין.

    http://www.youtube.com/watch?v=Lv7dUhWFUTM

    http://www.youtube.com/watch?v=GXe4ueE8czk

  2. כתבה מעליבה בהתנשאות הבריטית הידועה לשמצה לעבר כל דבר שאינו "הם".
    הכתבת מתפלאת על חגיגות וציון יום ההולדת של מנהיג מת, כאילו בארה"ב לא נחגג יום מרטין לותר קינג או כאילו בבריטניה הם לא מתרפקים על המלך ג'ורג' החמישי ועל יום מותו
    לינק לדוגמא: http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/1802708.stm
    אבל מה זה משנה – כמיטב מסורת ה – BBC, יש לך דיעה קדומה ואתה בונה את העובדות סביבה.
    "החלטנו להציג את היחס למנהיג העבר בתור משהו הזוי ומגוחך וככה נראה את זה."

  3. מסכים עם שגיא (7). לא ירחק היום ותהיה כתבה כזו על עזה וישראל ובה יציגו את ישראל כמדינה של אנשים שטופי מוח, שלא מבינים איך העולם נוהג, מחזיקים בצבא ענק ומדכאים את האוכלוסיה. אין לי ספק שבעזרת צילומים במקומות הנכונים, ראיונות עם האנשים הנכונים, ובעיקר עריכה נכונה, אפשר יהיה להשיג את אותו אפקט.
    מה אנחנו באמת יודעים על צפון קוריאה?
    מהי האמת?
    מהי האמת על ישראל?
    לדעתי אף אחד מאיתנו או בעולם, בשום שלב בחיינו, לא ידע.

  4. נו באמת. זה לא "חגיגות לאיש מת". זה חגיגות לחצי אל ואם אני זוכר נכון בכתבה הבחורה אומרת שהוא בכלל לא מת.
    זה גם קצת מצחיק לאמר שהעולם "מתעלם". צפון קוריאה זאת אחת המדינות שזוכות להכי הרבה סיקור ותשומת לב בינלאומית. חלק מציר הרשע להזכירכם.
    למי ששכח, הסיבה לכך היא שיש לה נשק גרעיני והיא מובלת ע"י מנהיגים מטורפים.
    זאת אחת הסיבות גם שאי אפשר לשנות שם שום דבר.
    אבל לאמר שלאף אחד לא אכפת מזה ושהם זוכים להתעלמות זאת אפילו לא בדיחה רעה. סתם היתממות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *