המודל העסקי: נניח ש

כשנשאלו מנהלי אתר Buy.com מהו המודל העסקי שלהם, הם סיפקו תשובה מרתקת: "אנחנו מוכרים חלק ניכר מהמוצרים שלנו במחיר נמוך במיוחד. כתוצאה מכך יש לנו הכנסות מעטות וברוב המקרים אנחנו מפסידים על המכירות שלנו". באופן מפתיע בששת החודשים הראשונים של 2001 הפסידה החברה 51 מיליון דולר. בינואר 2001 היא פיטרה 115 עובדים, באוגוסט 50 עובדים נוספים. עד סוף אותה השנה לא נותר ממנה דבר.

נזכרתי בסיפור הזה כאשר קראתי את הכתבה שהתפרסמה הבוקר ב"כלכליסט" על המיזם החדש של אפי פוקס ויניב שמעוני, Fribiz. שמעתי על הכתבה הזו כיוון שאפי ואני מסתובבים באותם המעגלים פחות או יותר. משום כך ראיתי היום הרבה מאוד ברכות מתעופפות בטוויטר ואיחולי הצלחה. גם אני מאחל הצלחה לאפי וליניב, אבל לצערי אני אולי אקלקל קצת את האווירה השמחה.

באופן כללי אני מודה שהמודל העסקי של האתר נשמע לי מופרך. אומר את זה אחרת: זה נשמע אחלה על הנייר: אנשים יבואו, יעשו כל מיני דברים, יקבלו כל מיני נקודות ובעזרת הנקודות יקנו כל מיני דברים ובסוף, הוקס פוקס, כולם מרוויחים. והמודל העסקי? פוקס מסביר:

נניח שיש באתר מיליוני משתמשים שצמאים לנקודות, וכל אחד רוצה להעשיר את מספר הנקודות שלו, כדי שיוכל להשתתף ולזכות במכרזים רבים יותר. במקביל יש מיזמים שרוצים לעלות את המעורבות של הגולשים. למשל, אתר תמונות שרוצה לגרום לגולשים להעלות תמונות, להגיב, לתייג, לשתף. אנחנו באים ואומרים לאותם מיזמים: 'תנו להם נקודות פריביז תמורת ביצוע פעילות. לכם זה מאוד זול לקנות את הנקודות מפריביז, אבל לגולשים יש ערך מוסף גדול מאוד

אה הא: "נניח שיש באתר מיליוני משתמשים." זה האלף-בית של דיבור יזמי הדוט.קום. היזמים מהזן הזה היו אומרים: "אנחנו פועלים בתחום המסחר האלקטרוני בשוק מזון הכלבים. השוק כולו מגלגל עשרה מיליארד דולר בשנה. נניח שנשיג אחוז אחד, רק אחוז אחד מהשוק, ואנחנו מסודרים".

אם כך, הנחת המוצא של המודל העסקי של פריביז היא "נניח שיש באתר מיליוני משתמשים". הם לא סתם מיליוני משתמשים, הם מיליוני משתמשים ש"צמאים לנקודות". הם לא סתם צמאים לנקודות הם רוצים להעשיר את מספר הנקודות שיש להם. גם זה לא מספיק. יש גם יזמים. לא סתם יזמים, אלא יזמים שרוצים לעלות את המעורבות של הגולשים באתר שלהם. אבל גם זה לא מספיק.

היזמים צריכים להסכים לשלם לפריביז כסף אמיתי לגמרי תמורת הזכות לחלק נקודות של פריביז. התמורה שהם יקבלו היא "עידוד לפעילות גולשים" (צירוף המחץ של שנת 2010, כמו ש"תוכן דביק" היה צירוף המחץ של 1999). אבל שניים-שלושה יזמים זה לא מספיק; יש צורך ביזמים רבים, רבים מאוד, כדי שכסף אמיתי יחליף ידיים ויחזיק באוויר את המודל העסקי הזה.

כאשר בוחנים את כל התנאים שצריכים להתקיים כדי שהמודל יחזיק מים מבינים שהסיכוי לכך קלוש ביותר. אני לא אומר שהוא בלתי אפשרי: דברים מוזרים מאלו קרו באינטרנט (טוויטר) וזה סוד הקסם של יזמות ברשת: היא מרתקת, היא מתעתעת, היא אפשרית. אבל אני מודה שאני רחוק מלהתפעל ממודל די רעוע שבנוי, כך הסבירו היזמים, על המוכנות של אתרים גדולים (נניח פייסבוק או CNN) לשלם כדי להשיג פעילות של גולשים שנמצאת שם ממילא גם ללא הצורך לשלם כסף אמיתי שיאפשר להם לחלק נקודות וירטואליות.

החלק השני של המודל הוא בכלל מודל של קידום מוצרים: יתנו לנו מוצרים בחינם, אנחנו נחלק אותם בתמורה לנקודות וירטואליות, שכידוע לא באמת שוות משהו, וכולם שמחים: הגולשים זכו במשהו בלי להוציא גרוש, ואלו שנותנים את המוצרים גם שמחים כי למרות שהם נתנו מוצר ששווה אלף דולר הם קיבלו "פעילות של גולשים" ו"באז". מסתבר שבמאזני החברות יש כיום שורה חדשה: שורת הבאז, וחברות רבות שמחות למלא אותה.

אה, ויש גם פרמידה קטנה ואפילו אפשר לקנות פריביז בתמורה לכסף אמיתי. מישהו אמר לינדן דולר?

אז כן, אני מאחל לשניים הצלחה, ולא, אני לא חושב שלופט-גשפט מהסוג הזה הוא משהו שיכול לעבוד. been there, done that, וזה נגמר בבכי.

35 מחשבות על “המודל העסקי: נניח ש

  1. אני רק מעיר שזינגה עושים מיליונים מלמכור כסף ופריטים וירטואליים תמורת כסף אמיתי, וכך גם משחקי אונליין כדוגמת MapleStory. אז תמיד יש סיכוי…

  2. מי אמר בועה? למה ישר במילים גסות? למה הדיבור הנגוע? מה יש, אתה לא יכול לפרגן? אתה סכין בגב האומה, אתה. גיס חמישי, חובב טורקים אתה.

    המודלים האלה כל כך מוכרים – בשנות ה-90 זה היה "הקלק על פרסומות וניתן לך נקודות שתוכל להמיר למוצרים"; "מלא סקרים וקבל 5 סנט לסקר". היום מוכרים באזז ו"פעילות גולשים" תמורת נקודות שנצברות למוצרים. מדהים לראות ששום דבר לא השתנה ב-10 שנים – רק הגרפיקה יותר יפה.

    רוצה לקנות אוויר בשקל אחד?

  3. מצטער, אבל אני לא מסכים. אני דווקא רואה סיכויי הצלחה טובים, למרות שזה נשמע נורא 99…

    מי שרוצה להצטרף לחגיגת הצרכנות, שיצטרף מהקישור המצורף, ואני גם ארוויח.

    הכל חינמי, וזה יותר הגון מכל תוכן שווקי.

  4. יובל, שכחת לציין שאני גם קורא ומגיב נאמן של הגלוב. והמטבע המקורי היה אמור להיות דרכמות והיו אמורים לקבל שנדבריליון על כל הזמנה. אבל פחדתי שהקונצרן יפעיל עליי את הלשכה המשפטית שלו.

    אני אודה ואומר שאם לא הייתי היזם, אולי גם אני הייתי קוטל את פריביז על בסיס התבוננות בפריביז היום וקריאה של הראיונות, אבל ביליתי שנתיים של מחקר רק בשביל לוודא שפריביז יכול להחזיק מים. מקווה שלא אוכל את הכובע.

    לגופו של עניין, אני מקווה שאפתיע אותך בחודשים הקרובים, אולי לפני. בקרוב נשיק מספר מרכיבים מעניינים לפריביז, שיתנו לו, לדעתי לפחות, כיוון הרבה יותר מעניין ממה שנראה לעין בכתבה או מהאתר עצמו כרגע.

    תודה על הפידבק על התוכנית העסקית, למזלי, לא היה שם משהו שלא עלה ונדון כבר.

  5. אני לא חושב שיזמי היעד הם פייסבוק או CNN, כמו שכבר אמרת – הגולשים כבר נמצאים שם.
    יזמי היעד צריכים להיות אתרים קטנים יותר שמחפשים קהל חדש – פריביז כפלטפורמת פרסום.

    נכון לזמן כתיבת שורות אלו (*) ישנן 3 דרכים להשיג נקודות נוספות – חבר מביא חבר, לקנות אותן בכסף אמיתי או לזכות במשימה השבועית (כרגע – להציע סלוגן). ת'כלס, חבר מביא חבר זו האופציה הראלית ביותר. אם יכנס עכשיו אתר חדש בעל מאגר משתמשים מצומם – שמבקש להגדיל את התעבורה באתר – יש סיכוי טוב מאוד שחלק גדול ממשתמשי פריביז ירשמו בו, ולו רק בשביל לקבל נקודות חינם. מי יודע, אולי גם כמה ישארו (בשביל עוד נקודות חינם \ האתר החדש באמת מעניין אותם).
    בעתיד, כאשר היצע האתרים יהיה גדול, כל אתר שירצה להביא אליו גולשים יצטרך להציע להם יותר נקודות – שזה יותר כסף בשבילו, דבר שירחיק את האתרים הקטנים יותר (וכמו שציינו, הגדולים יותר לא מעוניינים). אז כרגע הגודל של פריביז כן משחק לטובתו.

    * אני אוהב את הביטוי ואני משתמש בו כמה שיותר P:

    נ.ב.
    אתם מוזמנים להכנס לאתר דרך הקישור שלי ולהכניס לי עוד 10K נקודות, כדי שאני אוכל להציע 120k על האייפד P:

  6. אה, ועוד משהו – הפעם פחות חיובי.
    כרגע ההצעה על אייפד עומדת על 117 אלף נקודות. אני מאמין שאייפד שיוצע בעוד כחודש-חודשיים יזכה להצעות פי 10 ואולי אפילו פי 100 מהצעה שכזו. דבר שמאוד מקטין את הערך של כל נקודה. סוג של אינפלציה.
    אולי שווה כבר מעכשיו להוריד אפס או אפילו שניים. נראה לי ש100 נקודות להתחיל איתן (כשההצעה על אייפד היא 1,170 נקודות) זה סבבה לגמרי.

  7. לצורך העניין, צריך לראות את התוכנית העסקית. קשה להסיק ממשפט וחצי שנאמר באיזו כתבה על מודל עסקי של חברה. בתוכנית עסקית טובה ישנם פרמטרים ונתונים אמפיריים שאפשר לקבל אותם (או שלא). אבל כל עוד לא ראית את תחזית הרווחים, אי אפשר לדעת אם מיזם הוא רווחי או לא.
    פעם גם לא האמינו שיהיה מישהו שישלם כסף על תוכנה שכל מהותה הוא וירטואלי.

    כמפתח אינטרנט שנמצא לא מעט זמן בתחום, אני מקבל בערך פניה אחת ביום בנוגע למיזם חדש-מדהים-מטריף שמציעים לי לקבל בו אחוזים בתמורה לפיתוח המיזם. חלק מהפניות מגיעות אלי באמצעות האתר שלי, חלק מאנשי קשר מהמעגל המקצועי. 90 אחוז מהפניות נדחות על הסף בגלל שאין ליזמים מודל רווחים (אד סנס זה לא מודל רווחים). שאר 10 אחוז מהפניות נדחות בסופו של דבר, כיוון שבנוסף להיותי מפתח, הייתי כלכלן בעבר ויש לי את הכלים לבחון תוכנית עסקית ומודל רווחים. רק פעם אחת בקריירה שלי ראיתי מיזם שהתוכנית העסקית שלו היתה טובה וזה המיזם שהיה רווחי והכניס לי כסף באופן שהלם את הציפיות שלי ממנו.

    מצד אחד, חבל שהיזמים והמתכנתים לא חושבים בסופו של דבר על השורה התחתונה. מצד שני, אולי טוב שכך – כיוון שעל פי מיטב ההערכות טוויטר ופייסבוק עדיין לא הרוויחו דולר אחד.

  8. ל-8:
    פייסבוק מרוויח עשרות מיליוני דולרים בשנה ממודעות. טוויטר יש לו בור בלי תחתית של משקיעים שכבר לא יכולים לראות את הכסף שלהם מתפוגג, ולכן יקרה איתו משהו. בינתיים הם לא הרוויחו דולר.

    לגבי העסק, זה לא יעבוד. אבל הולכת להיות ליזמים הרפתקאה נהדרת, רק בשביל זה שווה. דרך אגב יש גם היום מיזם שמחלק כסף על לעשות צ'ק אין כמו פורסקוור במקומות. אין כלכלה חדשה. כסף נגמר בסופו של דבר וצריך להרוויח אותו.

  9. הרבה מאוד אתרי מכירות משתמשים במה שהם קוראים לו "Loyalty program" שנשמעת מאוד דומה למה שמוצע כאן. אם הם ישכילו להציע ממשק לאתרים כאלו יש להם בסיס עסקי.

  10. צריך לקחת בחשבון שהעלות של הקמת דבר כזה היא לא כ"כ גבוהה. חוץ מזה אני מניח שהיזמים keep their day job. לכן, הסיכון לא כל כך גדול וזה יכול להיות שווה בשביל החוויה, ההתנסות בהקמה, הנסיון שינוצל במיזם הבא והעיקר, היכולת לכתוב founder או יזם סידרתי ב linkedin

  11. אני חושב שאתה קצת נסחף בחיסול הממוקד והמוסבר להפליא שלך את הפלטפורמה החדשה.
    אני מסכים איתך שזה מזכיר מאד דברים שכבר ראינו בעבר, אבל אני דווקא כן מאמין בפוטנציאל, אם הקפטנים של הספינה ידעו להוציא ממנה את הערך המוסף הנכסף

  12. הרבה יותר קל לגרום לאנשים לעשות דברים בחינם מאשר לגרום לאנשים לעשות דברים בשביל מעט מאוד כסף.

    למה יש לי הרגשה שנקודות פריביז זה כמו נקודות מהויזה – בסופו של דבר איכשהו יוצא שאתה משלם 2 מליון נקודות, 49.99 ש"ח, משלוח והובלה בשביל לקבל מקציף לקפה שאפשר לקנות ב"כל דבר בדולר".

  13. שאלה לאפי. האם נכון להגיד שמודל ההשתתפות באתר הוא "רווחים בתמורה לאינטראקציה חברתית?"

  14. goodybird- כמה זה בדרכמות?
    חנן- זה לא מדויק. כי א. זה לא רווחים עד שאתה לא באמת ממצה אותם לכדי מוצר פיסי. ו-ב. העניין החברתי מאוד חזק עכשיו, משום שהשקנו לפני שישה ימים בסה"כ השקה רכה ורק את האלמנט של הזמנת החברים אז נתפס *רק* ככזה במקום "גם* ככזה. לאחר שנתייצב עם אלפי הבאגים, ההאקרים, הספאמרים ונדע להעמיד את הסירה על המים בלי שתשקע- נשיק אלמנטים נוספים שהם לאו דווקא "אינטראקציה חברתית".

  15. קודם כל בהצלחה.
    אישית אני סקפטי(ומקריח) בנוגע להצלחת המיזם, צרם לי בתגובות שישנם אנשים שחושבים שיהקמה וניהול מיזם כז ה׳ הוא משהו שעושים בכדי לכתוב שורה בלינקדאין.
    לחבר׳ה האלה מצפה תקופה קשה, מאתגרת , מייאשת ומרתקת – כל הכבוד.

  16. אולי נקודה שלא הזכרת – נניח שהמיזם יהיה הצלחה אדירה, וכולנו נמיר את ה"מיומנויות החברתיות" שלנו בנקודות פריביז – זה לא קצת עצוב? אנשים באמת רוצים שהחברים שלהם יציפו אותם בהמלצות, קישורים וסקרים בשביל אייפוד?

  17. נמרוד (20) עולה על העניין שנראה לי בעייתי עם המייזם הזה (הוא הופך את המשתמשים לספאמרים עבור פריביז). אם התחושה שלו נכונה, אני לא מאחל להם הצלחה, אני מאחל להם כישלון.

  18. אני עם נמרוד והירנוט.

    נסיון לרתום בצורה מלאכותית "מיומניות חברתיות" בתמורה לתמריצים, יביא להתערבות ממשית ושינוי של אותם שירותים חברתיים שעל שיתוף הפעולה איתם בנויה התכנית העיסקית.
    הדוגמה של פורסקוור שניתנה בכתבה מצויינת להדגמת נקודה זו – התערבות שתהפוך את הנקודות של פורסקוור לבעלות ערך ממשי ישנו לחלוטין את אופי השרות ויהפכו אותו לבלתי נסבל לרוב הגולשים.
    מנסיון ההתערבות הזה המפסידים העיקריים יהיו הגולשים אשר משתמשים ברשתות חברתיות שלא על מנת לקבל תמורה.

  19. אני תוהה מה ערכה של ביקורת מסוג זה.
    האם יש ביכולתו של יובל דרור לנבא הצלחות של סטארטאפים מעבר לסטטיסטיקות הצלחה עוורות שגם כך אינם נוטות לטובת היזמים?
    האם ליובל דרור יש תובנות עמוקות שחמקו מעיניהם של אחרים?(אני לא ראיתי כאלו בפוסט הזה).
    זה לא חכמה לבקר מודל עסקי על סמך ציטוט שורה מכתבה בכלכליסט.
    המכשול העיקרי אותו צריכים לעבור היזמים היא צרות העין וסקפטיות של הסובבים.

  20. אתה יודע "אביאל", אני לא תמיד מסכימה עם הביקורת של יובל אבל לפחות יש לו ביצים לכתוב בדיוק את מה שהוא חושב ולחתום את שמו המלא. אתה לעומת זאת חתיכת שמוק קטן שמגיע לכאן, מטנף ומתחבא מאחורי שם בדוי. אני מעדיפה פי אלף ביקורות שאני לא מסכימה איתן אבל שלמבקר יש אומץ לעמוד מאחוריהן מאשר אפסים כמוך.

  21. אני גר בתל אביב וליד הבית שלי יש חנות חביבה שנקראת בראצל, המודל העסקי שלהם היה כנראה משהו כזה: אנשים אוהבים אוכל, אנשים אוהבים כעכים, בואו ניקח כעכים נצפה אותם בתוספות מגניבות ונמכור הרבה בזול. לפני חודש בערך הם סגרו, אחרי חצי שנה של פעילות. עד לפני שבוע היה תלוי שלט על הדלת שלהם "חנות למכירה בהזדמנות מצוינת" לפני כמה ימים השלט נפל. סתם חומר למחשבה.

    עוד חומר למחשבה:
    תוכנית עסקית אמיתית היא דבר מורכב מאוד. בהתחשב בעובדה שגל כלכלי נורא הולך לפגוע בנו בעתיד הקרוב, גם אם ההנחות והתחזיות ובדיקת החסרונות היא ללא רבב, יש 90% סיכוי שהיוזמה הזו תיכשל, גם אם הכל היה בסדר והמצב הכלכלי בעולם היה דבש.

  22. אם אפשר רק לעדכן את ילידי סוף שנות ה-80 (או לפחות אותי) – מה זה בדיוק "תוכן דביק"?

  23. כבוד היו״ר,

    נדמה לי שהתבלבלת בניתוח המודל העסקי, עושה רושם שבעיקר מדובר על ייצור יכולת לקזז הפסדים בתיאום המס השנתי – על חשבון הכנסות מפעילויות אמיתיות אחרות … במובן זה, הניתוח שלך קולע בול!

    שאפו!

  24. זה בדיוק אותו המודל שהיה נפוץ ברשת לפני כ-10 שנים: תירשם להצעת הספונסורים + תפנה X חברים וקבל אייפוד חינם. כמובן שבזמנו מי שהרוויח את הפרסים היו בעלי האתרים הפופולאריים והשאר נתקעו באמצע הפירמידה.

    המודל של פריביז הוא סה"כ גרסת הרשתות החברתיות של אותה פירמידה ותיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *