שלשום העליתי פוסט ובו ביקשתי לשמוע מה לדעתכם יהיה מצבה של מדינת ישראל בעוד 50 שנה. חיכיתי שיצטבר מספר מספק של תשובות כדי להעלות את התוצאות. החלטתי לעצור ב-300 משיבים.
אני מודה שאני לא אופטימי. כמובן, ויודע זאת כל חזאי מתחיל, תחזית היא עניין בעייתי והיא הופכת כמעט בלתי אפשרית כאשר מדובר בקבועי זמן של 50 שנה. בניגוד לחלק מהמגיבים אשר התרעמו על כך שהסקר מתיימר לחזות את העתיד, לסקר יש מטרה אחרת לגמרי (אותה לא גיליתי לכם) והיא לגלות מה הלכי הרוח הנוכחיים שלנו. כיוון שאף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 50 שנה (גם אלו שטוענים שהם יודעים – אין להם מושג ירוק), הדבר היחיד שאפשר ללמוד מסקר מהסוג הזה הוא עד כמה בעיני המשיבים המצב הנוכחי מחורבן. או לא.
התוצאות, כפי שאתם רואים, חושפות את הדכדוך שפקד אותנו נוכח האירועים שהתרחשו באחרונה.
רק 18% מהמשיבים (53 קולות) חושבים שהמצב שלנו יהיה טוב יותר או מעולה לעומת 52% מהמשיבים (156 קולות) שחושבים שהמצב שלנו יהיה רע ואפילו שמדינת ישראל לא תתקיים כלל. 30% מהמשיבים (91 קולות) סבורים שהמצב לא ישנה לטובה או לרעה באופן משמעותי. אם לתרגם את התשובות למונחי ההווה הרי שחמישית חושבים שהמצב נפלא, מחצית סבורים שהמצב על הפנים ושליש חושבים שלא צריך להתרגש יותר מדי מהמאורעות האחרונים.
מעניין מה התרגום הפוליטי של מצברוח מחורבן. הייתי שמח לומר שהתוצאות מלמדות שהציבור בשל למהפך פוליטי אבל אני לא יכול לעשות זאת משלוש סיבות:
1. הסקר אינו מייצג.
2. במצב הפוליטי הנוכחי כל המפלגות הגדולות הן שכפול האחת של השניה – ולכן המושג "מהפך" חסר משמעות ממשית.
3. מצברוח לאומי רע אינו מתורגם בהכרח לשינויים בקלפי. לעתים הוא דווקא מוביל לפחד שמוביל לשמרנות שמוביל להסתגרות ואלו אינם תנאים אופטימליים למהפכים פוליטיים.
כתיבת תגובה