לפני כמה ימים שלח אודי פסמון קישור לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות המספר את סיפורו המרתק של הרב הראשי לשעבר, מרדכי אליהו ז"ל אשר נקבר עם קלסר עב כרס ובו שורת פסקי בית דין רבני המחייבים את המשיח להתגלות לאלתר (לא נניח עוד חודשיים; לאלתר!) ולגאול את ישראל. הסיבה לכך היא שרק לאחר מותו הסתבר שהרב אליהו היה חבר בהרכב בית דין רבני מיוחד שהוקם על ידי כמה מקובלים והתכנס כמעט אחת לשנה כדי להכריע "הגיע זמן הגאולה".
אז קודם כל, אני מצטרף לרב אליהו ולחבר מקובליו; גם אני סבור שהגיע הזמן הגאולה ואני אפילו לא מקובל. כלומר אני מקובל, נניח ב"טויס-אר-אס"; בכל פעם שאני נכנס לשם מיד שואלים אותי מה שלומי ואם אני מקבל את כל העזרה שאני זקוק לה ובאופן כללי אני מרגיש שאני, וכרטיס האשראי שלי, מאוד מקובלים שם. אבל בלי קשר אני חושב לאמץ את הרעיון של הרב אליהו וגם אני מתכוון ולהקים בית דין מיוחד שיתכנס אחת לשנה כדי להכריע כל מיני הכרעות מכריעות כמו: "נורא חם!" או "חבל שפיצה זה משמין!" או דברים מהסוג הזה. אני עדיין עובד על הניסוחים המדויקים כמו גם על הרכב בית הדין שלי (מועמדים מתבקשים להשאיר הודעה בתגובה בה יסבירו מדוע עליי לקבל אותם לבית הדין המיוחד של המקובלים בטויס-אר-אס וכן לנסח את תפיסת עולמם בנוגע לקיץ, פיצות, בנות ורשת ג').
מה שיותר עניין אותי הוא המנהג, שיש לי הרגשה שהוא בכלל פגאני, אבל יכול להיות שאני טועה, לקבור אדם עם חפצים כדי שאלו יסייעו למת לשכנע את האל היושב במרומים שהוא צריך לעשות משהו. גם אם יוכיחו לי באלף הוכחות כי מדובר במנהג יהודי עתיק, אין לי אלא לומר שזה המנהג הכי לא-יהודי ששמעתי עליו מעולם.
מצד שני, אם זו אופציה, לקחת איתך משהו לבית דין של מעלה כדי לשכנע את היושב במרומים, אדוני צבאות, קדוש ישראל, אביר יעקב, פחד יצחק, אל רועי, אל שדי, אל אלוהי ישראל או בקיצור ה', שהוא צריך לעשות משהו, הרי שאני בוחר להיקבר עם כל הפוסטים על היפנים. אולי זה ישכנע את אלוהים שצריך לעשות איתם משהו. היפנים האלו. לא, באמת!
ואתם מה? מה אתם תקחו אתכם לבית דין של מעלה?
(פתאום אני שם לב שזה כבר פוסט שני בימים האחרונים שעוסק בשאלה מה תעשו באירוע הלוויה שלכם. זה לא שאני רומז לכם משהו, אני מאוד מחבב אתכם, את כולכם. טוב, כמעט את כולכם).
כתיבת תגובה