מאשים את הסוס

קטעים מתוך טורו של נחום ברנע, מוסף לשבת, “ידיעות אחרונות”, 3.2.2006 (הקיצורים הם שלי)

“בשעה 10:00 בבוקר בדיוק הופיעו היס”מניקים הראשונים בראש גבעת עמודה. הם צעדו אל עבר תשעת הבתים… הם נעו יחד, ללא קול כמו חיה מרובת רגליים, כמו פלנגה רומאית. אחריהם נעו הסוסים, ואחרי הסוסים הדי-ניין הצבאי. “הגסטאפו מגיע”, צעק אחד הנערים. “הייל היטלר”… ראשונות עפו האבנים. גשם של אבנים. הדיבורים על זהירות היו בסך הכל התחסדות: מי שמכין ערימות של אבנים ביום שלישי בלילה מיידה אותן ביום רביעי בבוקר.

היו כל מיני אבנים: אבני חצץ ופסולת בניין וטרשים מהטבע ואקרשטיינים שנלקחו מהמתרסים. הן הופעלו כנשק תלול-מסלול: המטרה היתה להגיע אל השוטרים מעל לראשי חברי הכנסת אפי איתם, אריה אלדד ובני אלון, שעמדו בין הנערים לבין השוטרים, ספק מתווכים, ספק מתמודדים על מקומותיהם בכנסת הבאה. אלא שהשוטרים היו חבושים בקסדות, והח”כים חשופים. הראשון שנפצע היה אפי איתם. עיניו כוסו בדם. ניגשתי אליו. התמונה היתה קשה. מהאלונקה שנפרשה לו הודיע איתם שנפגע מאלה של שוטר או מסוס או משניהם יחד. לאיתם יש ראש קשה. אילו סוס היה מתנגש בו, ספק אם הסוס היה נשאר שלם, שלא לדבר על האלה. מצד שני, לא יעלה על הדעת שאבן שנזרקה על-ידי הנוער הנפלא שלנו, הערכי, האיכותי, היא שגרמה לפצע. נכון יותר להאשים את הסוס”.

בקטע הזה, ברנע כבר ממש מעתיק ממני.

“אני מודה שאני מתרגש קצת פחות מאחרים נוכח עימותים אלו. מי שנכנס למשחק המחאה צריך לדעת שיש לו מחיר. לא מחיר בנפש, חס וחלילה, אבל מחיר במכות יבשות וסימנים כחולים ותחושה קשה של השפלה. זה נכון לגבי הנערות בחצאיות הג’ינס, זה נכון לגבי הערבים בערערה, זה נכון לגבי האנרכיסטים בבילעין, זה נכון לגבי חברי-הכנסת, העיתונאים, השוטרים”

טוב נו, הוא לא העתיק.
כנראה שפשוט יש עוד אנשים שחושבים כך.

15 מחשבות על “מאשים את הסוס

  1. היה קטע שהכתבים של ערוץ 2 תיארו בשידור הישיר בזמן פינוי עמונה: חה”כ אפי איתם קיבל אלה בראש משוטר, נפל ארצה, והסוס המשטרתי עלה עליו עד שחילצו אותו מרגלי הסוס.

    מזל של ברנע שהטור שלו מתפרסם רק בסופי שבוע.
    ככה אי אפשר להבדיק בין דברי אמת לבין דברים שהוא ממציא.

  2. הלמו, ביום שחדשות ערוץ 2 יהיו יותר אמינות מנחום ברנע, אני אתחיל לראות טלויזיה. מהתיאור שתיארת עולה כאילו ח”כ איתם יצא משם דומה יותר להמבורגר מדמם מאשר לאדם, ולא כך היה. חוץ מזה, האיש עמד בין נוער הגבעות המוסת והחמוש בבלוקים ובין יס”מניקים מצוידים באלות. מה הוא חשב שיהיה שם? קרב כריות? מצידי, גם אם פגעה בו אלה ודרך עליו סוס, זה בגבולות הסביר. אם היה עומד בצד עם שלטים ומפגין, לא היה קורה לו כלום.

  3. כן, תמשיכו לסמוך על ידיעות אחרונות.
    הפעלת הכח של המשטרה הייתה כנראה מוצדקת ובכפר דרום זרקו סודה קאוסטית על שוטרים. מה לא? טוב לא משנה, המתנחלים האלה גולדשטיינים כולם.
    עימנואל גולדשטיין זאת אומרת.

  4. רואה שחורות יקר,
    אף אמצעי תקשורת לא אמין בעיניי. לא חדשות ערוץ 2 ולא נחום ברנע. לא עיתון הארץ ולא מקור ראשון. לא בטאון החמאס ולא בטאון ש”ס.

    לכולם יש אינטרס, דעה קדומה והכי חשוב – רצון לעשות רעש מאייטם שכולם ידברו עליו, גם אם הוא לא נכון עובדתית.

    אפשר לקחת סיפור, 80 אחוז אמת, ולהוסיף לו 20 אחוז המצאות או שקרים, והנה יש לנו אייטם שעושה רעש. נחום ברנע מקצוען בזה, והוא עושה את זה בדרל של כתיבה יפה ומתוחכמת.

  5. מה שקרה פה זה שהמתנחלים בפעם הראשונה בחייהם כאנשי מחנה המתנחלים נתקלו בפרצופה של המדינה בשנים האחרונות: גסה, אלימה, שונאת ומכוערת.

    וחבר’ה אני מציע לא להתייפיף: המשטרה והיסמניקים אלימים בצורה חסרת פרופורציה. מה שהיה בפינוי גוש קטיף היה היוצא מאוד מן הכלל. והאלימות הזאת מופנית כלפי כולם: מובטלים, אמהות חד הוריות, ערבים ושמאלנים מול הגדר.

    עד היום למתנחלים, הבן-יקיר-לי של ממשלות ישראל ב-30 שנים האחרונות, לא הייתה הזדמנות להיתקל באלימות המשטרתית. והשבוע, בפעם הראשונה הם חטפו כמו שכל מי שמפגין במדינה הזאת חוטף.

    והאמת, שהנבוט שירד השבוע על הראש של המתנחלים מזכיר מין צדק פואטי שכזה: מי שהכניס לאופנה ולחיינו את קריצת העין, את רמיסת החוק, את השטיק והטריק, את האלימות הכובשת, מי שדרש בתוקף פעילות אלימה נגד כל מי שמתנגד לו (ערבים, שמאלנים ואחרים), מי שזיהם את הדמוקרטיה שלנו בתרגילים מתרגילים שונים שהיו נוחים להפליא כל עוד הם שירותו את המטרות הפוליטיות שלו – נאלץ לראות השבוע בתדהמה איך האלימות, השנאה והאלות מסתובבים ב-180 מעלות וחוזרות אליו לפרצוף. אז רבותי, תסלחו לי אבל אני לא מרגיש יותר מדי סימפטיה למתנחלים , מה לעשות.

  6. ועוד כותב ברנע, באותו טור ממש:

    אפשר היה גם אחרת. ההתנתקות בקיץ לימדה אותנו שאפשר אחרת. שאלתי קצין־משטרה שהיה ממפקדי הפינוי מעזה מה הוא היה עושה. “הייתי נותן להם לישון עוד לילה בקור של עפרה, אמר. “בגוש קטיף היו תינוקות וקשישים ונשים בהריון. כאן האוכלוסיה יותר אחידה, פחות רגישה, פחות מסובכת. ליתר ביטחון היתי מרטיב אותם קצת במים. ליילכו לישון רטובים. אחר־כך הייתי שולח אליהם את הרבנים. לא היה נגרם שום אסון אם הפינוי היה נדחה ליום או יומיים”.
    אפשר לחשוב על פטנטים אחרים. מה שהפריע לי בעמונה לא היה החיכוך, אלא ההיעדר המוחלט של התחכום. בפינוי גוש קטיף הושקעה מחשבה. בעמונה… הלכו עם האלה ביד ועם הראש בקיר. התחילו מאפס. התנהגו כאילו הפינוי החכם ההוא לא היה מעולם.

    (אם יוצא html למעלה, סליחה מראש)
    חשבתי לעצמי, שבאותה סיטואציה ממש, בכפר דרום פירקו את הנערים היושבים אחד אחד והוציאו אותם, ואילו כאן השתמשו באלות. אבל אז נזכרתי שבכפר דרום לא זרקו אקרשטיינים על השוטרים. אבל אני עדיין לא בטוח שהתגובה שהיתה היא הכי חכמה. אולי עדיף היה לפזר את ההפגנה עם גז מדמיע, אמצעי שמשום מה נרתעים מלהשתמש בו נגד יהודים.

  7. לא מקובל עליי שהחולרות האלה ייצאו עם קצת מכות יבשות ותחושה של השפלה. כל אחד מהם שיש לגביו הוכחות חד משמעיות (צילומי וידאו) שהשתתף בעימות ותקף את כוחות הבטחון, יש לשלול ממנו זכויות אזרח בחלקן או במלואן, לפרק זמן או לתמיד. בארה”ב יש מיתוס שהמשטרה דואגת לטפח, במציאות וגם דרך סרטים וסדרות טלויזיה: פצעת או הרגת שוטר? דמך בראשך, ומיי גוד בי ויז יו. הגיע הזמן למשהו דומה גם אצלנו, כי הבעיה מאוד פשוטה: הפורעים הללו פשוט לא מפחדים מספיק מיד החוק.

  8. ב NRG יש סיפור על קצין משטרה בשם דוד ציטרון שחטף בלוק לראש בעת פינוי עמונה. גולש הפנה אותי לסיפור.
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/042/397.html

    (תגובה 57 שם בטוקבקים היא לא שלי)

    מתברר שזה אותו קצין סיור ממשטרת עכו שמטריד אזרחים, ונתפס בעבר על ידי הנגן MP3 שלי…
    http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=186389&sid=10

  9. אופס שכחתי:
    בהזדמנות חגיגית זאת אני רוצה להודות לאותו מתנחל שדפק לפקד ציטרון אבן לראש, ובאותה הזדמנות – אני רוצה לאחל לפקד ציטרון החלמה מלאה (*).

    (*) חשוב לי שהוא יגיע לתביעה בעניינו בריא ושלם…

  10. אה, רגע, ויש לי להגיד עוד משהו לאחד מההמון – סודה קאוסטית היתה גם היתה, לאור עובדות שהובאו ביום חמישי בבוקר בגלי צה”ל (ראיון ששודר בסביבות 7:50). נמצאו גם מיכלים מלאים בחומר על הגג אחרי שפונו משם המתפרעים. נעשה כאן ספין ימני לא רע אבל אי אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן.

  11. בעניין הסודה הקאוסטית, ולחיזוק דבריו של רואה שחורות (כי גם נדב העצני בלבל על זה את המוח היום ב”תיק תקשורת”), הנה קטע מתוך ידיעה של יובל יועז בהארץ מלפני כמה ימים:

    “פרשת ה”סודה הקאוסטית”, והוויכוח שהתפתח בשבועות האחרונים האם אכן היתה או לא היתה, קשורים לאירוע החמור ביותר במהלך התקופה כולה, מבחינת השלכותיו הפליליות – התבצרותם של מאות צעירים על גג בית הכנסת בכפר דרום והתנגדותם האלימה לפינוי. מלבד שמן המנוע, הצבע, החול, הסולר והחלב ששפכו הצעירים על גופם ובגדיהם של השוטרים שבאו לפנותם, נמצאו על גג בית הכנסת גם ארבעה מיכלי סודה קאוסטית – חומר כימי חזק ומסוכן, שעלול לגרום לכוויות, צריבות ועיוורון – שניים מהם ריקים.

    בבדיקת המעבדה הראשונית לאחר האירוע התגלתה על בגדי השוטרים סודה קאוסטית, ואולם בבדיקה מאוחרת יותר לא נמצא החומר על הבגדים, אלא רק חומרים כימים אחרים בעלי ערך בסיסי PH9. בפרקליטות הסבירו שהסודה הקאוסטית התפרקה ככל הנראה לחומרים אחרים במגע עם האוויר”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: