ארבעים

“אתה לא זקן אם אתה בן 40. כלומר, אם אתה עץ”.

יחסית לגיל כל כך רב משמעות אין לי הרבה מה לומר עליו חוץ מכך שקשה לי להאמין שהגעתי אליו. במשפחה שלי מאמינים בהתפגרות מוקדמת ולכן לא הייתי אמור לבלות כאן אתכם. במובנים רבים אני חי על תוספת זמן. מצד שני, aint we all’.

ארבעים הוא הגיל שבו אתה אומר לעצמך שנגמרו הימים שבהם יכולת לספר לעצמך שאתה עוד צעיר. הפעם הבאה שמישהו יגיד עליי שאני צעיר תהיה כשאמות (בהנחה שלא אמות בגיל 90). אם נניח אמות בגיל 41 יגידו עליי: “ואוו! הוא מת ממש צעיר”, אבל מוות הוא הדבר היחיד שבהשוואה אליו אני צעיר. באשר לשאר הממדים, בואו נודה על האמת, זה די נגמר. אף אחד לא יקרא לי יותר “ילד” (אלא אם כן הם לונדון וקירשנבאום), אף אחד לא יקרא לי “ג’וניור”, אף אחד לא יאמר “תראו את הצעיר הזה”. החלק הזה מאחוריי. אני כבר “מבוגר”.

העובדה שאני מבלה את רוב ימיי עם סטודנטים צעירים רק מחדדת את התחושה: אני מספר להם על הימים שבהם בטלפון היתה חוגה, שהטלוויזיה היתה בשחור-לבן, ימים ללא אינטרנט, ימים שבהם את הצהריים ביליתי בלהאזין לתוכנית רדיו, ימים שבהם כולם ראו רק ערוץ אחד ובו כולם ראו את “דאלאס”, ימים שבהם גיבורי תרבות היו ילדים שהסתובבו עם חולצות פסים. הם מביטים בי בחצי חיוך מהול בחמלה. “הזקן הזה”, הם וודאי ממלמלים.

יש מי שטוען שאת משבר גיל ה-40 עברתי בגיל 36, קצת מוקדם בהינתן שהספרות המקצועית עומדת על כך שהמשבר תוקף אנשים בגילאי 40-55. אולי עברתי אותו ואולי לא ואולי אין בכלל משבר וזו סתם המצאה של פסיכולוגים שזקוקים למטופלים. מה שבטוח הוא שאני לא מרגיש שיש סיבה גדולה לחגיגה. אמנם 40 הוא רק מספר, והוא לא מכיל אמת גדולה יותר מאשר המספר 39 או המספר 41, אבל תרבותית ואולי גם וביולוגית הוא מסמן מעבר בין שני חלקי החיים: במקרה הטוב הפכת תקליט, במקרה הרע, ובכן, כן. בניגוד למה שאומרים 40 הוא לא ה-30 החדש. 40 הוא 40. זה לא אומר שהחיים נגמרו – יש לי עוד תוכניות ואני מתכוון להגשים אותן – אבל אני לא מאלו שיטענו שהם בני 18 עם 22 שנות ניסיון. אני בן 40 ויש לי שערות לבנות להוכיח את זה.

אני לא אוהב ימי הולדת, אף פעם לא אהבתי, ואני שמח שאני מתגורר בבית בו יודעים שאין להפתיע את אבי המשפחה במסיבות הפתעה מיותרות. את צהרי יום ההולדת שלי אבלה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לתקשורת שמתקיים באוניברסיטת חיפה, כנס שבו אני משתתף באחד הפאנלים. עוד יום רגיל שבסופו אולי ארוחת ערב טעימה.

ובכל זאת, יש משהו מעט מבהיל בגיל הזה ואת השבועות האחרונים אני מבלה בניסיון להבין מה זה אומר שנכנסתי לעשור החמישי (ג’יזס פאקינג קרייסט וגיסתו מנצרת) של חיי. המסקנה שלי היא שכנראה שזה לא אומר שום דבר למעט העובדה שהחזקתי מעמד יותר מהמצופה. אני לא יודע אם זה מרגיע או לא.

יתכן שהיה ראוי שאוסיף כמה דברי חוכמה, מהסוג שמצופה מאנשים מבוגרים, כמה דברי נחמה לחבריי לשנתון שעומדים לכבוש את הגיל בחודשים הקרובים, כמה שנינויות על כך שבקרוב תראו אותי רכוב על אופנוע לבוש בגדי עור שחורים. אבל ארבעים הוא מגנט לקלישאות ואני משתדל להימנע מהן – אם רק אפשר.

אז תודה מראש לכל המברכים כמו גם לכל המשתתפים בצערי. עכשיו זה רשמי. אני “מבוגר”. אפשר להמשיך הלאה. אין מה לראות כאן.

 

31 מחשבות על “ארבעים

  1. המון מזל טוב!
    אני חגגתי ארבעים לפני 18 ימים (אבל מי סופר) ועוד לא לגמרי ברור לי מה זה אומר עלי או מה אני מרגיש.
    למזלי (אני חושב), שבוע אחרי יום ההולדת נולדה לי בת שלישית ככה שלמי נשאר זמן לחשוב.

  2. מזל טוב!
    ושערות לבנות זה לפחות שערות… אשריך.
    התחברתי לקטע של לעמוד מול סטודנטים ולספר להם על דאלאס וריצ’רץ’ – אני עובד עם ילדים, אוהב לספר להם על איך היה ומי היה פעם (מיקי ברקוביץ’ היה קולע סלי נצחון! היה טלפון אחד לכל הקיבוץ! היתה אמונה אמיתית כי יבוא שלום!), אבל נזכר איך הורי סיפרו לי על קום המדינה וכמה זה נשמע לי עתיק, ונזהר מאד שזה לא יהפוך אותי ללא-רלוונטי עבורם.

  3. מזל טוב.
    מתחשק לי להגיד לך ש”ארבעים זה ילד”.
    אני מקווה בשבילך שתגלה את זה עם הזמן לבד (ש-ארבעים זה ילד)

    וסתם יום שהוא יפה עם התעוררות רגועה בבוקר הוא נורא מתנה

    (*משבר גיל הארבעים, אגב, זה סתם בוקר אחד שהתעוררת ואין שוקולד בבית, אתה נכנס בשביל זה לאוטו, או עולה על האופניים כדי ללכת להשיג מאיפהשהו. זה קרה לך כבר?)

  4. נו, גם דוקטור וגם מושך בגיל 40.

    מזלטוב יקירי, אושר וסיפוק נראה לי מסכם את זה.
    נשיקות

  5. לא לשכוח: בהקסה, ארבעים זה בסה”כ 28.
    אדם חייב להשאיר את הנעורים מאחוריו אם הוא רוצה להיות זקן וחכם.
    וחוץ מזה אתמול ראיתי ראיון עם ריי קורצוייל שטוען שממילא כולנו נתאחד עם המחשבים עוד מעט, אז אין מה לדאוג.

  6. Shyaw I feel you’re so wrong. Words are undersuitable to explain. Maybe it’s a gum v’gum sort of concept weaved with accepting nature. Try to refresh. Congrats anyway

  7. “המסקנה שלי היא שכנראה שזה לא אומר שום דבר למעט העובדה שהחזקתי מעמד יותר מהמצופה.”
    !!! יפה- LOL כל הכבוד על הכנות והשיתוף מול שיני הזמן… (ע”ע “ושן הזמן אותי אוכלת”-ח.חפר,מתוך השיר:עדיין מחכה לך)
    אומנם אתה תהיה בכנס תקשורת, אך עצם המחשבות וכתיבת הפוסט מוכיחה שבתרבות שלנו כל פעם שהתאריך מראה את התאריך בו אימנו הפכה את הצירים ללידה- מובילה לחשבון נפש ומזכירה לנו את התנין שרודף אחרינו עם השעון המתקתק… (ע”ע פיטר פן)

    המון איחולים ומזל טוב- ואני מאמינה שיש אנשים שאף פעם לא הופכים למבוגרים ממש, וטוב שכך! 🙂

  8. מזל טוב.
    תחושות מוכרות – ואני עוד לא ב-40. כל עשור נותן תחושת אובדן נוספת של נתח חיים, ומי שמתעקש (כמוני) יכול גם לראות ב-35 סיבה לדרמה…

  9. איי, ינוקא, כשהייתי בגילך… עוד היתה פה אופטימיות, היתה תקווה, היה חזון!
    פרה ורבה ומלא את הארץ, ובכלל שיהיה מזל טוב.
    🙂

  10. אתה בן ה-40 הכי מגניב שפגשתי אי פעם.
    כאילו, היה עדיף 39, אבל… יו קאנ’ט הב איט אול.

    בברכת “אויש תנוח!”,
    מעריצה לטנטית

  11. הגוף אולי מתבגר, אבל מה שחשוב זו הנשמה, ושלך נראית יותר צעירה מרוב הילדים בבתי הספר 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: