ערוץ 10 שידר עכשיו את הסקר השבועי שהוא עורך בשיתוף עם "הארץ". ומה גילה הסקר? ש"והיה אם עמי איילון היה עומד בראש העבודה", המפלגה היתה מקבלת 25 מנדטים וקדימה היתה יורדת ל-34.
איזה חרטא.
כל סוקר מתחיל יודע ששאלות "והיה אם" לא מחייבות את הנסקר בשום דבר. כאשר שואלים אותו עבור מי הוא עומד להצביע, הוא חש שעליו לתת תשובת אמת (אלא אם כן הוא שקרן), אבל בשאלות "והיה אם" אפשר להגיד מה שבא – הרי זה לא קרה, זה גם לא יקרה (מישהו הסביר לערוץ 10 ועיתון "הארץ" שאנחנו פחות מ-28 יום מהבחירות כי נראה שאין להם יומן) – אז מה אכפת לי סתם לחרטט תשובה? הרי זו דינה של שאלה חרטא; תשובה חרטא.
לא רק זה, אלו מסוג השאלות שהנסקר נורא רוצה לרצות את הסוקר ואת הסקר. הרי מה שאלה כזו מנסה לברר? האם יש מועמד אטרקטיבי יותר. אם השאלה נשאלה כנראה שמי ששאל מאמין שיש אכן כזה מועמד, אז מה – לא ניתן לו את מה שהוא רוצה?
יכול להיות שגם אני מעדיף את עמי איילון בראש מפלגת העבודה (חשבתי על זה. אני לא) אבל אני יותר מעדיף שהסוקרים לא יעשו פוטש במפלגות דרך סקרים מניפולטיביים.
כתיבת תגובה