בראשית השבוע נכנסתי לפקולטה למשפטים ומול כמה עשרות עורכי דין, שופטים וסטודנטים למשפטים דיברתי על סוג השיחה החדשה שמתקיימת ברשת הודות לפלטפורמות המדיה החדשים. יום העיון התקיים לרגל הוצאת הספר "רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע" בו כתבתי את אחד הפרקים. זה היה מרתק.
מחר, יום רביעי בשעה 18:00 אגיע שוב לאוניברסיטת תל-אביב, הפעם לאולם בר-שירה ושוב אצטרף למסיבה לא שלי, הפעם של הפקולטה לרפואה. הוזמנתי לנהל דיון אל מול מאות סטודנטים בקהל, שצפוי להיות טעון במיוחד. בפאנל ישתתפו ד"ר ליאוניד אידלמן המכהן כיו"ר הסתדרות הרופאים, פרופ' גבי ברבש המכהן כמנהל המרכז הרפואי איכילוב, ד"ר נויה שילה, מתמחה שהתפטרה רגע לפני שסיימה את ההתמחות כרופאה פנימית, ד"ר צביקה קליין, אחד המייסדים של ארגון רופאי בתי החולים המבקש להיאבק על זכויות המומחים וגלעד אלון, סטודנט שנה ד' לרפואה.
במוקד הדיון תעמוד השאלה האם לא הגיע הזמן לבחון מחדש את הגבולות האידיאולוגיים של מקצוע הרפואה ואת האתוס של הרופא, האם לא הגיע הזמן להבין שהדור החדש של הרופאים לא מוכן עוד לעבוד במקצוע ללא תנאים, ללא תקווה, ללא אופק, ללא שעות שינה, ללא שעות משפחה רק מכיוון שזה "נורא מכובד" ורק מכיוון שזו אחריות עצומה. מחאת המתמחים, ההתפטרות ההמונית שלהם, הכניסה של המומחים למאבק והדרך שבה הסטודנטים הצעירים מביטים בכל זה ולא מאמינים, כל אלו, כך אני צופה, יחלחלו במהירה אל תוך הדיון.
אני בדרך כלל מקפיד להנחות דיונים שבהם אני המומחה, שבהם אני שולט בחומר לא פחות מהפאנליסטים על הבמה. זו אחת הפעמים הבודדות שבהן הסכמתי לקבל על עצמי הנחיה של פאנל שבו אני מתפקד כאורח הדיוט מהסוג שאף אחד לא רוצה בבית: זה ששואל את השאלות שלא נעים לשאול, זה שלא מתרשם מאוסף הדרגות שיושבות על הבמה, זה שמנסה לנווט את השיחה בתוך לא מעט כעסים והתמרמרויות של כל הצדדים ושאותם הוא לא בהכרח מכיר. זה לא יהיה קל.
שבועיים מאוחר יותר אני שוב מוזמן למסיבה של עולם המשפט, הפעם לפאנל שיתקיים במכון להשתלמות שופטים ושאותו ינחה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט אליעזר רבלין ובו תשתתף נשיאת בית הדין לעבודה, השופטת נילי ארד, דיקאנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטה חיפה, פרופ' ניבה קורן-אלקין ואנוכי. הפאנל יעסוק בתקשורת הדיגיטלית והקשר שלה וההשפעות שלה על עולם המשפט.
זו התנסות מעניינת, מאתגרת אם כי מעט מלחיצה, לחצות את קווי הדיסיפלינה, לצאת מאזור הנוחות שלך ולדבר בפני קהל שהוא לא הקהל הטבעי שלך.
אני מקווה שגם אחרי החודש הזה אמשיך לחשוב שזו התנסות מעניינת.
ערב העיון על הרשת המשפטית היה מרתק, במיוחד דבריו של השופט ריבלין. בתור אנשי טכנולוגיה, תמיד מסקרן להציץ לעולם שרואה את הדברים מזווית אחרת לחלוטין כמו העולם המשפטי.
היי, יש לי מסיבה להציע לך… היית מעוניין להרצות בפני קבוצה קטנה של קצינים בצהל העוסקים בכלכלה וניהול על אתגרים בתחום ניהול והיזמות בעולם של מודלים עסקיים משתנים תדיר או משהו כזה?
יהיה מאוד מעניין לשמוע אחרי הדיון בפקולטה לרפואה את התובנות שלך על הדיון בנושא מאבק הרופאים בכלל, והתשובות שניתנו בדיון בפרט.
ואם כבר לחטוף התקף לב- רק שם!
בתור סטודנט לרפואה וקורא נאמן של הגלוב הופתעתי וגם שמחתי לראות שאתה עומד להנחות את הדיון. יהיה סוער, לדעתי, אבל אני מקווה שיהיה גם מוצלח.
🙂
@דוד שלו (3) – אם כבר לחטוף התקף לב, אז בהשתלמות השופטים.
מליונים אנחנו נעשה בתביעה, מליונים!
אתה טועה (-;
המומחיות שלך מאד רלוונטית לדיון של הרופאים.
איגוד הרופאים הוא ארגון מהסוג הישן שתפקידו לתווך בין ה"לקוחות" שלו ובין ממסדים שונים – ממשלה, הסתדרות, תקשורת ממוסדת (וממנה לציבור).
האיגוד גם היווה גוף מתווך בין חברי האיגוד ובין עצמם.
האינטרנט ביטל את הצורך בתיווכים האלה ו"עירבב" את הכל – את מסלולי התקשורת ואת מבנה הכח.
מה עושים עכשיו? דורש בירור שהוא לא ספציפי לאיגוד הרופאים אלא לארגונים אחרים מסוג זה. אולי אפשר ללמוד מתהליכים שקרו לארגונים אחרים (לאו דווקא איגודים מקצועיים) או לאיגודים מקצועיים אחרים.
יש סיכוי שמישהו יקליט את המסיבות הללו ויעלה אותן לרשת?
בתור אחת שלצערה לא תוכל להגיע, אשמח לצפות בהקלטות…
חנן: למרות שאני חושב ללא קשר לדברים אלה שכבוד היו"ר היה מנחה מעולה אתמול, הר"י אינה רק ארגון מתווך. הר"י מהווה _גם_ גוף מקצועי, שאחראי לדוגמה על ההתמחויות של הרופאים. הרופאים נהנים עדין מרמה די גבוהה של אוטונומיה מקצועית (סגן השר ליצמן מנסה קצת לפרק את זה). הר"י מהווה סוג של סמכות עליונה באוטונומיה הזאת.
האינטרנט אולי מייתר קצת את הצורך בגוף מיוחד לתיווך תקשורת בין הרופאים, אבל עדין יש צורך בגוף יציג מול הממשלה ומול החולים. לאחרונה לדעתי הר"י קצת כושלת בייצוג מול הממשלה, אבל עדין יש צורך בגוף כזה.
יובל, אמא שלי שמעה אותך בהשתלמות של הנהלת בתי המשפט לפני כחודש (או משהו כזה) ומאוד נהנתה מן ההרצאה. לפחות לגבי עולמה, אני יכולה לומר לך, שהיא ועמיתיה ממילא לא מבינים לעומק את הדברים שאתה עושה ושאתה מבין בהם ולכן דבריך מאלפים עבורם.