חברה אמריקאית?

בטוש מופיעה הבוקר ידיעה הכי נכונה והכי מפוספסת שקראתי כבר הרבה זמן.

הידיעה מספרת על חברה “הרשומה בארה”ב ומושבה בארה”ב ובישראל” בשם Answers Corporation, “שהיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסת הנסדא”ק בניו יורק”, שתובעת את חברת בביליון הישראלית על שימוש בפטנט שלה. הנה פרטים נוספים:

בכתב התביעה נטען כי אנסוורס מחזיקה בפטנט על שיטה המאפשרת לתרגם או להציג מידע לגבי מלים שסימן המשתמש. ההמצאה מבוססת על כך שהזיהוי נעשה לא רק על יסוד מלת היעד המסומנת, אלא גם על יסוד ההקשר של המלים הקרובות. כך מזוהה המלה המסומנת באופן מדויק יותר, והתוכנה מתעלמת מאפשרויות תרגום נוספות שאינן מתאימות להקשר.

כאמור, הכל נכון בטקסט הזה והכל מפוספס בצורה מביכה. למה? כי Answers Corp היא אמנם חברה ציבורית הנסחרת בבורסת הנאסד”ק אבל מדובר בעצם בחברת Gurunet הישראלית ששינתה את שמה לפני כמה שבועות ל-Answers.

אם מישהו בטוש היה יודע זאת, וודאי היה הולך לארכיון ומגלה ששתי החברות נוסדו פחות או יותר באותה התקופה, שבגורונט השקיע יוסי ורדי, שבבילון תמיד היתה צעד אחד לפני גורונט שנאלצה להחליף כמה פעמים מודלים עסקיים (חינם, תשלום ושוב חינם) ואף לשנות את שמה כמה פעמים, שרק לפני כשנה היא הונפקה בנאסד”ק ושבכלל מדובר במאבק בין שתי חברות ישראליות למהדרין.

כל זה נחסך מהקורא הישראלי ששומע על איזו חברה אמריקאית שתובעת חברה ישראלית. זו דוגמה קלאסית לידיעה שבה הכותב עצמו לא מבין את חשיבותה ואין אף אחד בסביבה שיושיע אותו מבורותו.

עדכון: גלמור מלמהנט דווקא מכיר את ההיסטוריה.

9 מחשבות על “חברה אמריקאית?

  1. בלי להעליב. רוב כתבי הכלכלה (וגם חלק מכתבי הטכנולוגיה, לצערי) לא מבינים מאום בטכנולוגיה ו/או בכלכלה. לפעמים אני קורא “כתבות” על חברות שמבוססות על הודעות לעיתונות. משום מה, הכתב מנסה לשנות את ההודעה (כדי שזה לא יהיה בדיוק אותו דבר, מכסת מילים ועוד) ויוצאת כתבה הזויה שלא קשורה בכלל למה שהחברה עושה.
    לעצם הנושא, פטנטים בתוכנה הם נושא די סבוך. למזלנו יש מספיק חברות שלא שומרות בקפדנות על הפטנטים שלהם. הדוגמא הידועה ביותר, אני חושב, היא אמזון עם הOne click

  2. אני לא בטוח שאני מסכים איתך.

    לפחות כתבי הכלכלה שעבדו איתי בתקופה שבה עבדתי ב”כלכלה” של הארץ (לפני שהארץ החליט להיכנס לשוק מכשירי הכתיבה), היו מקצועיים (חלקם ברמות גבוהות במיוחד) וידעו היטב כלכלה. אני מסכים שסף הכניסה לעולם כתבי הטכנולוגיה הוא נמוך יותר מסף הכניסה לעולם הכתבים הכלכליים ועדיין רוב הקולגות שלי בהחלט מבינים בטכנולוגיה גם אם הם לא פיתחו פאלם-פיילוט בימי חייהם.

    having said that, בהחלט ניתן למצוא לעתים טעויות מביכות. במקרה הזה לא מדובר בכתב כלכלי (כך נראה לי) אלא בכתב שעוסק במשפטים (אני לא מכיר אותו, אך הטקסט נכתב במדור “דין וחשבון”). לכן קשה לצפות ממנו שיכיר את החברה. מצד שני יש לו עורכים ולעורכים שלו יש עורכים והם היו צריכים לעלות על העניין.

  3. אכן, מביך.
    מה שמוזר הוא שבמרקר מכירים ויודעים מי ומה זה אנסרס – כתבי וול סטריט מסקרים אותה ומדווחים עליה. קצר בתקשורת?

    דרך אגב – שינוי השם היה לפני יותר מחצי שנה, לא כמה שבועות.

  4. רישום פטנטים על כל שביב רעיון (כשעדיין אין מאחוריו שום בסיס טכנולוגי או שורת קוד אחת) הפך לרעה החולה של הדוטקומים. רים (יצרנית הבלאקברי) נחלצה בעור שיניה מסגירה רק לאחר שפיצתה בסכום עתק של מעל ל 600 מליון דולר לחברה שרשמה פטנט (אך לא השיקה מוצר)על רעיון דחיפת מיילים למכשיר סלולארי.

  5. בנושא הפטנטים, בהארץ היתה ידיעה שמתכוונים להביא את המודל של משרד הפטנטים מארה”ב הברית של אמריקה ולפיו המשרד יהיה עצמאי ו *רווחי* כדי שגם בארץ יהיו לנו הרבה פטנטים שלא היו אמורים להינתן אבל ניתנו כדי שהמשרד יהיה רווחי.

    הייתי יורד לאמריקה, אבל שם לא יותר טוב.

  6. ואני לתומי חשבתי שגורו היו הראשונים (בין השתיים) ששילבו מאגרי מידע חיצוניים (בנוסף למילון), פנו לשוק המוסדי, שילבו דסטינשיין סייט עם קליינט אפליקישן, והנפיקו.

    בבילון אכן ביו הראשונים שהעיזו (והצליחו) לגבות כסף ממשתמש הקצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: