סקרים הפוכים (כמעט)

אפשר היה לצפות שבמערכת בחירות שבה כולם בטוחים שכולם יודעים את התוצאות הסופיות, ההבדלים בין הסקרים השונים לא יהיו כאלו דרמטיים. אבל זה לא מה שקורה.

עיתון “הארץ” מפרסם הבוקר סקר של חברת “דיאלוג” לפיו הירידה בכוחה של קדימה נבלמה ושהיא עומדת על 37 מנדטים. הליכוד לעומת זאת מתחזק בשני מנדטים ומ-15 הוא מזנק ל-17 מנדטים. מפלגת העבודה לא משה מה-19 מנדטים שלה ואילו מרצ, היא מאבדת 30% מכוחה ומ-6 מנדטים יורדת ל-4 מנדטים. דרמטי!

גם “ידיעות אחרונות” מפרסם הבוקר סקר (אני לא מנוי על “מעריב”). בסקר הזה שנעשה על ידי ד”ר מינה צמח ומכון “דחף” נטען שקדימה נותרת על 37 מנדטים אבל הליכוד – הוא נחלש ומ-15 מנדטים הוא יורד ל-14. העבודה מצד שני דווקא מתחזקת ומ-19 היא עולה ל-20. מרצ שעמדה בסקר הקודם של העיתון על 5 מנדטים – גם היא עולה ל-6 מנדטים.

לא מדובר בהבדלים של מנדט פה או לשם. מדובר בשני סקרים שמציגים שתי מגמות הפוכות לחלוטין. לחלוטין. ללמדכם כמה סקרים הם מדע מדויק.

16 מחשבות על “סקרים הפוכים (כמעט)

  1. ואגב, בשתי הדוגמאות שנתת, המגמות היו ברורות (התחזקות פרץ, התחזקות החמאס – להבדיל, כן?) אבל הסוקרים חשבו שהמגמה לא דרמטית ולכן הם לא ינצחו.

    כאן יש משהו אחר.

    ובכל זאת, אם אתה מחפש חדשות, נסה כאן: http://www.ynet.co.il
    ושמעתי שגם האתר הזה לא רע: http://www.cnn.com

  2. אבל אתה אומר את זה מתחושת בטן. בעצם אף אחד מאיתנו לא יודע מי סוקר “יותר טוב” או “יותר אמין” או וואט אבר.

  3. לא נראה שמנדט לפה ולשם מצביע על מגמה, זה נראה יותר בגבולות הטעות.

    גילוי נאות-
    1. סטסטיקה מעולם לא היתה הצד החזק שלי.
    2. יובל דרור לא כתב את התגובה הזאת
    3. גם לא עידו קינן

  4. רק שהטעות היא בדיוק בכיוון ההפוך.
    האחד אומר מרצ יורדת השני עולה, אחד אומר הליכוד מתחזק השני אומר דווקא יורד.

    כל מה שאני בעצם אומר זה שגם אם אתה צודק וזה בגבול הדגימה, הטעות האפשרית היא כל כך משמעותית שבעצם אי אפשר ללמוד שום דבר מהסקרים

  5. האמת, אני לא מאמין בסקרים כאלה, פשוט משום שסטיית התקן בהם גדולה.
    עיקרון הסקרים עובד ככה: ככל שמרחב המדגם גדול יותר, (יותר אנשים משתתפים בסקר) כך הוא יהיה מדוייק יותר. וזאת בהנחה ש:
    א) כולם אומרים אמת.
    ב) כולם רשאים להצביע.
    ג) יש הרבה מאוד מתלבטים שזורקים שם של מפלגה אבל עד הבחירות יש סיכוי טוב שישנו את דעתם.
    ד) יש הרבה מאוד אנשים שיענו בסקר אבל לא יטרחו ללכת ולהצביע ביום הבחירות.
    ה) פיצה עם פפרוני וזיתים. לא שזה קשור, אבל זרמתי עם הרשימה.

    בכל אופן: סקר זה דבר מאוד מאוד תיאורטי. ביחוד בנוגע לבחירות.

  6. טוב, אז מסתבר שהניו-יורק טיימס עושה בימים האלה סקר טלפוני גדול בישראל, וכשהוא יפרסם את התוצאות אולי נהיה חכמים יותר.

    בכל אופן, כדאי לקחת דברים בפרופורציות ולזכור שהסקרים מעולם לא הצליחו לחזות בדייקנות מגמות שבאו ממגזרים חדשים. הם טעו כשחזו שש”ס תקבל 9-12 מנדטים ולא 17. הם טעו בתחזיות ב-2001, בסדרי גודל שבין 7-17 אחוז. כשם שלא דייקו ב-99′, כי בשני המקרים הניתוח של הקול הרוסי היה שגוי.

    במערכת הבחירות הזו הנעלם הגדול הוא דפוסי ההצבעה בפריפריה. בסקר של מעריב מהשבוע שעבר, נמצא שבישובי הדרום כוחן של הליכוד, קדימה והעבודה כמעט שקול. להזכיר – בערים הגדולות מרוכזים כ-20 אחוזים מאוכלוסיית ישראל. השאר זה הפריפריה.

    עוד דבר מעניין זה דפוסי ההצבעה של הצעירים. לעת עתה, מחציתם בכלל לא מתכננים להצביע – וגם בלעדיהם יש 14 מנדטים “צפים” (מינה צמח, ידיעות, סופ”ש שעבר).

    ועוד דבר מעניין: דו”ח מבקר המדינה בנושא מאגרי המידע של מרשם התושבים התריע על זה שמשרדי הממשלה מחזיקים במידע לא מעודכן, כי אין להם כסף לשלם (ל-HP, שמנהלת את המאגרים בלי מכרז). ואם הלמ”ס מתבסס על מידע לא מעודכן, ומכוני הסקרים על הלמ”ס, ו-14 מנדטים צפים, ו-20 אחוז לא חושבים שיצביעו – אז באמת שאלוהים יודע מה הולך לקרות.

  7. יובל אני חושב שהשמטת את הנתון הכי חשוב מהסקר של הארץ: 24 מנדטים מתנדנדים על פי תהום: אפשר להכניס שם את העבודה + כמה מורדי ליכוד ועוד יישאר עודף ללחם עם הרבה עלה ירוק ואיזה ערבי עם נרגילה

    מה שאומר באמת אין שום נתון אמיתי או מבוסס בכל הסקרים (מה שכמובן מבטל את החשיבות של הנתון בו אני נתלה)

  8. שוקי, אני לא יודע למה אתה קורא הערים הגדולות. כנראה שהתכוונת לי-ם, ת”א וחיפה, ואז אולי אתה צודק, אבל להגיד שהשאר זה “פריפרייה” זה סוג של הגדרה מאוד מרחיקת לכת לפריפרייה. השאר זה בעיקר ראשון, וחולון והרצליה ופתח תקווה וכד’. או בקיצור בגוש דן מרוכזים בין רבע לשליש מאזרחי המדינה (תלוי איך בדיוק סופרים). מה שיקרה שם הרבה יותר משמעותי ממה שיקרה בעיירות הפיתוח בדרום ובצפון.

    מוסיף, גם אני יותר מחזיק מקמיל פוקס בעיקר כי הוא בד”כ נוטה קצת יותר לימין ואני פסימיסיט מטבעי (סתם, לא פסימיסט, ריאלי. כמעט בכל מערכות הבחירות שאני זוכר תוצאות האמת נטו ימינה לעומת התחזיות בסקרים).

    בכל מקרה, מה שרציתי להגיד בהקשר הזה הוא, שבבחירות האחרונות היתרון הגדול של קמיל פוקס בערוץ 1 על פני המתחרים שלו בערוצים 2 ו-10, היה שהוא עשה מדגם, והם עשו סקרים טלפונים. יש תמיד איזשהו “טויסט” בין מה שנותנים הסקרים הטלפוניים, גם אלה שנעשים ביום הבחירות, לבין המדגם ותוצאות האמת. אם אני לא טועה, באותן בחירות מינה צמח ערכה ביום הבחירות סקר ענק של איזה 10,000 איש, כולל אנשים שכבר דיווחו על *מה הצביעו*, ולא על מה הם מתכוונים להצביע, ובכל זאת היא נפלה די בגדול, ונתנה לליכוד איזה 5 מנדטים פחות ממה שהוא קיבל בפועל.

    מה שמסקרן הוא מה מתכוונים לעשות הערוצים בבחירות הקרובות? האם הם מתכוונים להרים מדגם, או שביום הבחירות נצטרך לחכות עד 10 כדי לקבל סקר טלפוני שיראה פחות או יותר כמו הסקרים של כמה ימים קודם לכן (אבל לא כמו תוצאות האמת).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: