"יאיר, המדינה שלנו צריכה מהפכנים כמוך. אני איתך" (תום אלטוס בתגובה לטקסט של יאיר לפיד, עמוד הפייסבוק של לפיד, שם)
והארץ געשה.
הארץ געשה כיוון שיאיר לפיד הכריז שכאשר יהיה שר החינוך, יבטל 262 מתוך 265 מבחני הבגרות המתקיימים כיום בישראל. "הילדים שלנו צריכים בגרות באנגלית, במתמטיקה ובהבנת הנקרא. וזהו", אמר הפוליטיקאי.
אני מסרב לגעוש בגלל ההצעה של לפיד בדיוק מכיוון שאני מסרב לגעוש בגלל הצעות מטומטמות אחרות. טיבן של הצעות מטומטמות הוא להיות מטומטמות (הן מצטיינות בכך) ובשנים האחרונות הבנתי שהנטייה שלי לרעוש בגין הצעות מטומטמות היא השחתה של זמן יקר שבו יכולתי לעשות משהו חשוב יותר. כמו לישון.
ובכל זאת מן הראוי להעיר דבר מה על התזה של לפיד (בניגוד להצעה של לפיד). התזה של לפיד היא שבני הנוער הבורים, חסרי היכולת וההשכלה הופכים לגאונים, משכילים, מתוחכמים, סטארט-אפיסטים וכמובן מיליונרים כאשר הם מגיעים לגיל 24. למה? כי באמצע הם עושים צבא.
ובצבא קורים שני דברים: אל"ף – הם עושים קורסים שהם פי-אלף יותר תובעניים, יותר דחוסים, יותר קשים, עם אפס-הקלות, בתנאים לא נוחים, ופתאום מתברר להם, קודם כל, שהם מסוגלים. פתאום מתברר שילדינו המתוקים, שמגיל שמונה כבר יושבים אצל היועצת ובוכים על מר גורלם, בהחלט מסוגלים ללמוד כשמישהו מעיז לתבוע מהם ללמוד בלי פשרות.
והדבר השני הוא שהצבא בא אליהם ואומר להם: אני מאמין בכם. אני סומך עליכם. אני כל כך מאמין בכם שאני מפקיד בידיכם את הדבר הכי חשוב שתעסקו פה אי פעם בחייכם – את בטחונם וחייהם של שבעה וחצי מיליון בני אדם. וזה הופך אותם לאנשים אחרים.
לפיד מצטייר בעיני חלק מהציבור כמהפכן, כמי שמגיע מחוץ למערכת החינוך, כשהוא לא מצויד, כך הבנתי, אפילו לא בתעודת בגרות, ומנער אותה מהיסוד. זו מהפכנות! יכול להיות שזו מהפכנות (אני אטען שזו טיפשות, אבל זה עניין סובייקטיבי) אבל מה שבטוח הוא שעמדותיו של לפיד בכל הקשור ליחסי צבא-חברה הן ההפך ממהפכנות. הן השמרנות בהתגלמותה.
לפני כמה שבועות כאשר נשאל בעמוד הפייסבוק שלו באשר לדעתו בעניין החלטת מערכת הביטחון למנוע את כניסתן של סטודנטיות למגדר ולזכויות אדם מעזה לגדה המערבית, ענה: "אני תמיד תומך בעמדת מערכת הביטחון. צה"ל אינו ‘מנגנון חושך', אלא צבא מוסרי המגן על חיינו ושומר עלינו".
כבר פה התחלתי לחשוד שהמהפכן הוא לא יותר מאשר פיתום, מי שבענייני צבא וביטחון אין לו עמדה וגם לא עמוד שדרה. "אני תמיד תומך בעמדת מערכת הביטחון" היא לא עמדה בכלל. אתה יכול לתמוך, אתה יכול להתנגד, אתה יכול לבקר, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה אבל אם מה שאתה עושה אתה עושה "תמיד" אני לא צריך אותך; אסתפק במישהו שמוציא את אותה הודעה לעיתונות פעם אחר פעם: "אני תמיד תומך בעמדת מערכת הביטחון".
מילא.
הפעם, בהסבר שלו באשר לביטול בחינות הבגרות ("לתת אמון זו הדרך היחידה לקבל אמון"), תולה לפיד את כל יהבו על התהליכים שעוברים הצעירים בצבא. כמה הערות:
1. כן, חלק מהתהליכים שעוברים חלק מהצעירים בצבא הם תהליכים חיוביים בדומה לכך שחלק מהתהליכים שעוברים חלק מהאסירים בבית סוהר הם תהליכים חיוביים. לא, אני לא משווה את הצבא לבית סוהר (למרות שיש שיטענו שזו השוואה תקיפה). אני טוען שמכל דבר ומכל חוויה אפשר להפיק דבר מה חיובי. זה לא הופך את הדבר עצמו לדבר חיובי.
2. חלק מהתהליכים שעוברים חלק מהצעירים בצבא הם תהליכים הרסניים, דכאניים, מתסכלים ומייאשים. יש אנשים שמגיעים לצבא בשיא אונם, כוחם וביטחונם העצמי ויוצאים משם כשהם שבר כלי. הצבא הוא מערכת היררכית-כפייתית שהגיוס אליה הוא חובה ולא רשות. מי שנכנס אליה מצדיע לא כיוון שהוא רוצה אלא כיוון שזו הפקודה ואם לא תציית לה יזרקו אותך לכלא. בעוד שיש אנשים שזה עושה להם טוב ומכניס אותם לתלם, יש אנשים שזה מפרק אותם לגמרי.
3. צה"ל הוא צבא מוסרי שמגן על חיינו אבל הוא גם אחת המערכות היותר מסורבלות, מתישות, ביורוקרטיות, כבדות ולעתים – אסתכן ואומר – מטומטמות, אטומות, כוחניות ומשפילות שיש.
4. בצבא יש תפקידים רבי אחריות ועוצמה ואתה יכול לצמוח מתוכם לתפקידים רבי כוח ועוצמה גם באזרחות. אבל בצבא יש גם תפקידים קטנים, משפילים, מונוטוניים, תפקידים שבא לך לדפוק לעצמך כדור בראש כאשר אתה חושב שתעשה אותם במשך שלוש שנים. ויש כאלו שזה מה שהם עושים: את התפקיד שלוש שנים או כדור בראש. בצבא יש אבטלה סמויה, בזבוז משווע או במילים אחרות הצבא הוא לא רק דוגמה לראש גדול אלא גם לראש קטן, אבל ממש קטן.
5. יש כל מיני אנשים: כאלו שסבלו בתיכון ופרחו בצבא, כאלו שפרחו בתיכון וסבלו בצבא, כאלו שלא פרחו ולא סבלו כאן ולא פרחו ולא סבלו שם. הניסיון של לפיד לתלות את כל מה שטוב, יפה, עובד ומתפקד בשירות הצבאי הוא ניסיון נואל ורדוד. לא חסרות דוגמאות של צעירים שלא שירתו בצבא והפכו אזרחים טובים, מוכשרים ותורמים כמו שלא חסרות דוגמאות של צעירים שיצאו מהצבא פראי אדם אלימים, גזעניים ואטומים.
עמדתו של לפיד כלפי הצבא, העמדה האוטומטית שלו שרואה בצבא את כל מה שטוב, נקי ומוסרי, חוסר היכולת שלו להסתכל על הצבא גם בעיניים ביקורתיות, גם בעיניים של מי שלא חירף את נפשו ב"במחנה" אלא של מי שעשה תפקידים נידחים במקומות נידחים בתנאים לא תנאים ושנא כל רגע מזוין שעבר עליו, מלמדת על לפיד האדם יותר מכל.
לא הייתי צריך את הטקסט הזה כדי לדעתי שלא אצביע עבור לפיד אבל אחרי שקראתי אותו אין לי עוד ספק שמדובר ברפובליקן קטן, מילטריסט קיצוני, פטריוט צעצוע שחושב שאם הוא רק יגיד את המילה "צה"ל" כולם יקפצו לדום.
בצבא קפצתי לדום. אני כבר לא בצבא ואתה יכול לקפוץ לי.
כתיבת תגובה