לאדם שמחזיק פטיש

הכל נראה כמו מסמר.

במאמר בלמהנט, מסביר גינגי פרידמן, "מנכ"ל ADMAN, החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת", שהבעיה של מתנגדי ההתנתקות (שלדעתו הקרינה על תוצאות הבחירות) היא "הקמפיין הכושל של הכתומים לפני ההתנתקות".

אומר פרידמן:

אם מישהו מחפש את "האשמים" האמיתיים "בשבר" הזה, ורוצה לדעת מתי "ארצישראל ועמישראל" איבדו את אזרחי ישראל, שיתכבד ויחזור אל קמפיין "הכתומים". הקמפיין הכושל של "הכתומים" לפני ההתנתקות מעזה (שמשום מה, נחשב למוצלח בקרב אלה שאינם מבינים) הוא זה שזרע את הרוח, ועכשיו לא נותר לימין אלא לקצור את הסופה.

בהמשך מנתח פרידמן את הבעיה המרכזית של הקמפיין. הם בחרו בצבע כתום!

כי עבור פרדימן, שהוא מנכ"ל של חברה שעוסקת בפרסום, יש להבין את  העולם דרך זוג משקפיים אחד: קמפיין. לא משנה העובדה שבמשך עשרות שנים שלטנו על עם אחר וזה קצת נמאס לנו, לא משנה העובדה שהמתנחלים הפכו את צה"ל לחברת אבטחה פרטית, שבכל פעם שיוסף, יצחק ושרה-אסתר אחותם, רצו לצאת לחוג ג'ודו, היה צריך להפעיל פלוגה כדי לאבטח אותם, לא משנה העובדה שהגיע הזמן לעצב את גבולות הקבע של ישראל, לא משנה העובדה שרוב העם פשוט תמך בהחלטה מלכתחילה וללא קשר ל"קמפיין". כל זה לא משנה. הבעיה היתה ש"הקמפיין" לא היה מוצלח. אם רק היו עושים "קמפיין" טוב יותר, הכל היה נראה אחרת.

                 כתום-כחול

(מימין: האשם בתוצאות הבחירות. במהלך הפקת הצבע הכתום לא נעשה שימוש בתפוזים אמיתיים)

ג'יזס, כמה שאנשי פרסום יכולים להיות רדודים.

29 מחשבות על “לאדם שמחזיק פטיש

  1. בכלל יש היום איזה קטע של אנשי פרסום להגיד שטויות מטופשות בעליל לתקשורת, ראה ערך הראיון עם הדר (סיאם) גולדמן ואילון (פיצואלקטרי) זרמון בדה-מרקר שבו הם מוכיחים בדייקנות של נוסחה מתמטית את טענתם הספינית להחליא שהקמפיין שלהם למר"צ היה "אי כישלון למופת". אגב, רק על היציאה הזאת מגיע להם כובע טרול לנצח.

  2. המאמר מוכיח היטב את מה שאמר שלום חנוך עוד בשנות ה-80. הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.

    ובציבור אני מתכווון לכו-ל-ם: הפירסומאים הנפוחים, האידיוטים שמשלמים להם תקציבי ענק (אפשר גם איזה עצם?, אני מבטיח סרטונים גרועים לפחות כמו של ג או הבנק המרקד) והגרוע מכל, הציבור שמשום מה ממשיך לקנות בכמויות גדולות והולכות את המוצרים שנדחפים לו לגרון.

    היפה במאמר המרתק זה שהוא שהצליח להגיד המון דברים נכונים (או סתם בנאלים) ועדיין להמציא תיאוריה מטומטמת לחלוטין. ובעיקר למקם את כל טענותיו בתקופה של כמה חודשים ספורים ולשכוח משהו כמו עשור +- של היסטוריה שהשניאה על רבים את הכתום ובעיקר את הרעיון של השטחים, הרבה לפני שהקופירייטרים שלהם טרחו למצוא להם צבע.

    למען הסר ספק אני אוהב כתום ויש לי לפחות ארבע פריטים כתומים לעילא בארון (עוד אחד שאישתו מלבישה אותו)

  3. הכל בגלל הצבע הכתום, הציבור בלבל אותם עם אורנג' ושונא את מי שדופק אותו במחיר.
    רגע, יכול להיות שהציבור (ונבחריו) אשכרה שקל את הצדדים השונים של ההחלטה ותוצאותיה?

  4. אני לא חושב שלמהנט=רדידות – לא בדרך כלל ולא ברוב המקרים. כמובן שיש כתבות שכעורך ראשי לא הייתי מעלה אותן אבל את אותו הדבר אפשר לומר על כתבות בניו-יורק טיימס.

  5. אגב למהנט, יובל: אתה כתב נחמד, אבל אדם מושחת ששילמו לו כדי להכפיש את החברה מספר 1 במדינה. ואני מציע שתסתקל בראי וגם קבעת שיא חדש של חוצפה ישראלית. אגב, מגיב 2 לכתבה שלך הוא פשוט ליצן. מעניין אם הוא סתם עובד נאמן של החברה, או מישהו שאשכרה משלמים לו כדי לשתול תגובות מפגרות כאלה ברחבי האינטרנט.

  6. א. שיא הרדידות האינטרנט (וגם מחוץ לו) שייך בישראל למעריב ושלוחותיו.
    ב. Ynet מדי פעם מוציאים משהו שווה לקרוא, ומדי פעם יש גם כתבות שמרוב שהן רדודות המסך שלי מאבד בעומקו (ולא, אין לי מסך דק לצערי)
    ג. יובל, ברצינות – כמי שכותב שם והמקומות אחרים כנראה שאתה יודע זאת טוב יותר מכולנו.

  7. לא נכון, שי פישר זה אחד שיש לו (כמוני) "שלפוחית ביישנית" והוא לא יכול להשתין מול אנשים אחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: