על הקשר שבין טכנולוגיה ואמנות

להעביר בלוג, בעיקר אם הוא גלוב, זה תענוג מפוקפק למדי ובכל זאת יש בו כמה יתרונות ואחד מהם הוא שאני נתקל בבעיות ואז יוצא לי להציק לרואה שחורות, ורואה שחורות הוא בחור שאם מציקים לו מספיק, הוא זורק לכיוונך כמה רעיונות והמלצות. ההמלצה שהוא זרק לי הפעם היתה לראות את הסרט Tim’s Vermeer, שלדבריו משודר ב”יס” אבל מכיוון שאין לי “יס” לא ראיתי אותו. אז דאגתי לראות אותו.

טכנולוגיה, במובנה הרחב, באה לא פעם לידי ביטוי בארטיפקט, שהוא אפליקציה, יישום של עקרונות מדעיים. לכן עבור רבים טכנולוגיה היא שלוחה של המדע. אמנות, לעומת זאת, נתפשת כמשהו אחר לגמרי. לא לומדים אמנות בפקולטה למדעים מדויקים או בפקולטה למדעי הטבע. אמנות היא מופשטת, רגשית, לא מדויקת בהגדרה, סובייקטיבית – או במילים אחרות, אמנות היא ההפך, היא כל מה שמדע הוא לא. אין פלא שעבור רבים הקשר בין טכנולוגיה ואמנות נתפש כקשר מפוקפק; אם אתה נעזר בטכנולוגיה בזמן שאתה יוצר אמנות אז, איך לומר, אתה קצת מרמה. כמובן שבתקופה שלנו יש כמה אמנויות שהן טכנולוגיות במהותן, כמו קולנוע, אבל מה לגבי ציור?

הסרט Tim’s Vermeer עוסק באדם בשם טים ג’ניסון, מיליונר הייטק, שיש לו אובססיה מוזרה לצייר ההולנדי יאן (יוהנס) ורמיר. באופן אישי אני נורא אוהב את הציירים ההולנדים הקלאסיים של המאות ה-16 וה-17. על ברויגל האב כתבתי לפני כמה שנים אבל חוץ ממנו אני אוהב הולנדים נוספים בהם, כמובן, רמברנדט.

האובססיה של ג’ניסון קשורה בכך שהציורים של ורמיר לא נראים כמו ציורים רגילים; הם דומים יותר לצילומים (הנה קטלוג של הציורים של ורמיר). כיצד הוא עשה את זה? בכל זאת, מדובר במאה ה-17. הטענות שורמיר השתמש בטכנולוגיה, בייחוד ביישום של ה”קאמרה אובסקורה” כדי לצייר את ציוריו, מוכרות עוד מסוף המאה ה-19, אבל אף אחד לא הצליח לגלות איך בדיוק הוא עשה את זה.

ג’ניסון מתחיל מסע שמטרתו למצוא את הטכנולוגיה שורמיר פיתח שאפשרה לו לצייר כמו שאף אחד לא צייר בתקופתו. הוא מצליח לשחזר את הטכנולוגיה – או משהו שמאוד דומה לה – ואז מנסה באמצעותה לשחזר את אחד הציורים המפורסמים של ורמיר, “שיעור במוזיקה”.

ג’ניסון אינו צייר מקצועי אבל התוצאה שהוא מפיק, באמצעות הטכנולוגיה שכנראה פותחה על ידי ורמיר, היא לא פחות ממדהימה. כעת עולה השאלה: האם ורמיר רימה? האם בגלל שהוא השתמש בטכנולוגיה שאפשרה לו לצייר/להעתיק את המציאות הופכת אותו לפחות אמן?

התשובה האינסטקטיבית שלי היתה: “ברור! זו רמאות!” אבל האם זו באמת רמאות? בתקופת הרנסנס ההפרדה בין מדע, טכנולוגיה ואמנות היתה הרבה פחות ברורה, אם בכלל, מאשר בימינו. ליאונרדו דה-וינצ’י היה צייר אבל התעניין ועסק באדריכלות, בפיתוח טכנולוגיות צבאיות, בגוף האדם, מתמטיקה, גיאומטריה, אטיולוגיה, אופטיקה ועוד. אז האם ורמיר הוא רמאי או שהוא פשוט בן תקופתו? אולי הבעיה היא בתפישה הרומנטית שלנו לפיה אמנים הם אנשים שמרימים את היד והופס, מציירים ואולי, בכל זאת, ורמיר היה פשוט שרלטן שנעזר בטכנולוגיה?

להעביר בלוג, בעיקר אם הוא גלוב, זה תענוג מפוקפק למדי ובכל זאת בזכות ההעברה שלו יצא לי לקבל המלצה מרואה שחורות וכעת אני מעביר אותה אליכם.

נכתבו 10 תגובות לפוסט “על הקשר שבין טכנולוגיה ואמנות”

  1. אורי צציק:

    האם אמן שצייר במכחול על קנווס הוא פחות אמן מזה שצייר באבן על קירות רק בגלל שהוא יכול היה לצייר מדוייק יותר ובצבעים? האם נגן שמשתמש באורגן חשמלי הוא פחות נגן מזה שמשתמש בפסנתר, רק בגלל שהוא יכול לייצר צלילים נוספים?

    לטעמי השימוש בטכנולוגיה לא הופך אותך לפחות אמן, אלא לאמן עם יכולות אחרות.

    **והאם אצליח להיות המגיב הראשון בגלוב שבאחסון החדש?**

  2. עמית:

    יש כאלה שפשוט יש להם את זה בלי מראות ואמצעי העתקה כאלה ואחרים. הנה דוגמה:

    https://www.youtube.com/user/marcellobarenghi

  3. רוגל:

    הסרט, אכן, חביב. יחד אם זאת, ההבחנה בין טכנולוגיה לאומנות נראית לי מאולצת וככזו שנועדה ליצור עניין בסרט מעבר לאתגר,המרשים בפני עצמו, לשחזר את התהליך שפיתח ורמיר.
    אף אחד לא טוען שפסל איננו משתמש בהתפתחויות טכנולוגיות להעשיר את יצירתו. או שציירים לא השתמשו בטכניקות וכלים לפתח ולשכלל את אומנותם. בבסיס עומדת היצירה, והיכולת ליצור אותה, ולא הטכניקה או המכשיר. בניית הקומפוזיציה מנותקת לחלוטין מהכלים ששמשו את הצייר לצייר אותה. היכולת לספר סיפור לא תלויה במכונת הכתיבה שמשמשת את הסופר להדפיס אותה. ויתרה מזו, מעבד התמלילים הטוב ביותר לא יהפוך אותי לסופר וגם בעזרת הטכנולוגיה הטובה ביותר לא הייתי מצליח לצייר ורמיר. מליוני אנשים משתמשים במצלמות כל יום, רק מעטים מהם הם צלמים ומעטים עוד יותר הם האומנים שבינהם.

    מזל טוב על המעבר לשירות אחסון חדש, להמשיך לכתוב גלוב איכותי זו אומנות בפני עצמה

  4. יובל:

    רוגל!!!!!!!!!!!!!

  5. מאיה:

    והטכנולוגיה גם נתנה לו את המבט הייחודי? את היכולת לעצב פריים שמספר סיפור בצורה מדהימה? ללכוד אוירה?
    את הכשרון???
    כי לא שמתי לב שזה שכל טמבל יכול ללחוץ על כפתור הצילום של האייפון הגדיל את כמות יצירות המופת בעולם…
    חוץ מזה – אפשר לראות בקלות בקטלוג שורמיר ידע לצייר יופי-טופי גם בלי עזרים טכנולוגיים שזה א’.
    ב’ – מה שהופך אדם לאמן הוא הכישרון, נקודת המבט המיוחדת שלו והיכולת לתקשר אותה באיזשהו אופן לצופים ולהעביר אותם חויה כלשהי, בשאיפה – משמעותית.
    אמן יכול להיות גם כותב, צלם, קולנוען, כוראוגרף, אנימטור. כלי הביטוי האלו לא היו קיימים בעבר בחלקם, חלקם השתכללו בצורה שלא תאומן במהלך השנים, אבל לא הכלים הופכים את האנשים לאמנים.

    אמן גדול – וורמיר היה אמן גדול בבירור – יש לו משהו שאין לאף אחד אחר וזה יותר מהיכולת להשתמש במיומנות כלשהי בצורה מרהיבה. רק כשהיכולת הזו מחוברת לכישרון מיוחד, היא משאירה יצירות משמעותיות.
    היו הרבה ציירים / פסלים וירטואוזיים לאורך ההסטוריה, אבל היצירות שהטביעו חותם הן יותר ממיומנות כפיים, מרשימה ככל שתהיה.
    יכול להיות שאם ורמיר היה חי היום, הוא היה מצלם סטילס או עושה סרטים ולאו דווקא מצייר. כנראה שרמת הדיוק שהוא שאף אליה הצריכה שימוש בכלים טכנולוגיים (דמיין את רמת הדרייב היצירתי שהביאה אדם להמציא טכנולוגיה שתאפשר את מימוש החזון האמנותי שלו) מה שבטוח שהוא היה אמן גדול.
    לא חשוב באיזה כלי.

  6. הירנוט:

    הייתי כותב משהו, אבל מה שמאיה ורוגל כתבו פחות או יותר סיכם את זה.

  7. זה משנה:

    יובל ברכות על המעבר. בנוגע לעיצוב, האם יש אפשרות לסגת חזרה לגופנים אריאל או תאומה? דייויד ודומיו לא נקראים בקלות על המסך.

  8. שמחה רבא:

    גם יצירה טכנולוגית היא אמנות, כשהיא וואו. (אגיד אייפון ומיד שמה קסדה)
    אבל מוצר/תוצר טכנולוגיה, צריך משהו נוסף כדי שיהיה אמנות.
    כמה ברכות שאתה רוצה על האכסניה החדשה, אבל תחזיר לי את הגלוב שהיה, מה ש”זה משנה” אמר וגם פחות מרווחים :)

  9. גיל:

    אולי אני מפספס משהו אבל אני לא רואה איך הציורים שלו דומים לצילומים. אולי הם קרובים יותר לצילום מאשר אמנים אחרים בזמנו אבל די ברור שזה לא אמיתי כמו צילום.

  10. טכנולוגיה: בין מדע לאמנות - ייצור ידע:

    […] על פניו נראה הקשר בין טכנולוגיה לאמנות מוזר בלשון המעטה. שהרי, אמנות היא מופשטת, רגשית, לא מדויקת בהגדרה, סובייקטיבית. טכנולוגיה היא ההפך הגמור… (מאבד תמלילים, 2014). […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: