סופר נובה

“ההימור של טמפו מראה סימני הצלחה: אקווה נובה, מותג המים המטופלים של טמפו, הצליח להשיג נתח כספי של 8% משוק המים המינרליים בתוך כחודש וחצי מאז ההשקה” (גלובס)

בעיה קטנה. אקווה נובה היא מותג של מים מזוככים – לא מינרליים. הם אולי נראים כמו מים מינרליים ומדברים במבטא צרפתי של מים מינרליים, אבל עמוק בתוך הבקבוק, הם מים מייד אין נתניה.
מי עדן כבר חטפה עצבים על המותג, וטענו כי הפרסומת של האקווה יוצרת רושם כי מדובר במים מינרליים. הרשות השנייה נפנפה אותם, בטענה שהפרסומת לא יוצרת הטעיה כזו.

לא יוצרת? אתמול התייצבה בפתח ביתי שמיניית מים לא-מינרליים-אבל-בהחלט-נראים-ככה. התאפקתי לא להרוג את השליח. אני שוקלת למלא בקבוקים במי ברז ולמכור אותם תחת הלוגו “פיור אקווה”. עשרה שקלים לשישיה. אם יש מי שקונה חמצן בשקל, אולי גם אני יכולה לעשות קופה.

נכתבו 29 תגובות לפוסט “סופר נובה”

  1. יובל:

    בסדרה “בולשיט”, שרואה שחורות שלח לי ב-DVD, הצמד פן וטלר מפוצצים כל מיני אמונות ניו-אייג’ ואחרות. עוד לא גמרתי לראות את כל הפרקים אבל הגעתי לפרק שמוקדש למים מינרלים.

    לקחו מסעדה צרפתית כזו שמנה ראשונה עולה בה 100 דולר והציעו לאנשים לשתות מים מיוחדים בבקבוקים מרשימים עם שמות שוויצרים כאלו. ואז שאלו אותם מה דעתם. כמובן שכולם התרשמו מהמים המיוחדים שנלקחו מקרחון, או מנהר צרפתי תת-קרקעי או אנא עארף ואפילו הוסיפו הסברים מלומדים למה המים האלו טובים במיוחד בהשוואה למי ברז רגילים.

    רק אחרי זה גילו להם שהמלצר הלך קודם לחצר ועם הצינור של הגינה מילא את המים בבקבוקים.

  2. MrM:

    -_—————–

  3. Denial:

    מה MrM? טימי בבאר?

  4. תמר:

    -_—_– זה במורס.

  5. JaneLame:

    רגע, לא אמרו שאסור לשתות מים מזוקקים?

  6. עידו:

    ראיתי פעם תוכנית טלוויזיה על המותג Dasani של קוקה-קולה.
    Dasani התחיל בתור מותג מים מזוקקים בארה”ב ושם הוא אפילו הצליח לא רע, אבל אז הם ניסו לשווק את המים באנגליה ועוד מול מותגים רציניים בשוק האנגלי ומותגים בינלאומיים כמו Evian.

    נקצר ונגיד שקוקה-קולה ברחו עם הזנב בין הרגליים מכל הסיפור הזה, התקשורת האנגלית חגגה עליהם ברגע שנודע שהמים ה”טהורים” שלהם הם למעשה מי ברז מטופלים. ואם זה לא היה מספיק, אז גם נמצאו אצלהם חומרים מסרטנים במים ובכך המסמרים האחרונים נתקעו בארון הקבורה של קוקה-קולה. הם לא חזרו לשווק מים באירופה כולה.

  7. כפור:

    מה שיובל אמר.

    התרמית, אם יש פה תרמית כלשהי (כדברי המשורר: “הציבור מטומטם אז הציבור משלם”), היא של חברות “המים המינרליים” ולא של ‘טמפו’. שנים שהן מוכרות לנו מים רגילים בבקבוק, בלי שעברו טיפול או סינון כלשהו. טמפו לפחות עושה שירות לצרכן: היא מזככת את המים ולאחר מכן מוסיפה תוספים רצויים.
    אין סיבה להתרעם על ‘טמפו’ בגלל המוצר. אולי בגלל הטעייה מסויימת של הציבור.

  8. כפור:

    ג’יין:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Distilled_water
    כתוב שם, בין השאר, על מיתוס “המים המתפוצצים” שאולי אליו את מתכוונת.

    וכמובן, כשמדברים על ‘סכנות’ המים, אי אפשר בלי האתר המפורסם הבא:
    http://www.dhmo.org

  9. Denial:

    אדר,
    באמת אסור לשתות מים מזוקקים. מכיוון שהם לא מכילים מלחים מומסים בתוכם, הם מפרים את מאזן המלחים בגוף. מאד לא טוב.
    אלה מים *מזוככים*, זה אומר שקצת “טיפלו” בהם בכדי לצמצם את כמות הכלור ושאר מרעין בישין שנמצאים במי ברז בעיקר בגלל הטיהור המסיבי שהם עוברים.
    בערך כמו לשים אותם בבריטה או משו כזה.

    כבר אמרתי מה אני חושב על מים בבקבוק…

  10. כפור:

    Denial: “מפרים את מאזן המלחים בגוף”? הטענה נשמעת לי מופרכת לחלוטין. את הרוב המוחץ של המלחים משיגים ממזון, לא? אז איך הכמות הקטנטנה במים תשפיע על המאזן הכוללף לטובה או לרעה?

  11. עמית:

    שמעת על פיעפוע ? כשהמים שמסתובבים לך בגוף מכילים פחות מלח מהמים שבתוך התאים שלך, זה גורם לחלק מהמלח לצאת החוצה אל תוך המים כדי להשוות את המאזן (וסליחה על ההסבר הלא לגמרי מלומד שלקוח משיעורי ביולוגיה בכיתה י’).

    ואם כבר מדברים על פעפועים למיניהם, מתי כבר יביאו לארץ את גייטורייד ???? אנשים כאן מתייבשים !

  12. עמית:

    נ.ב. הטענה של מי עדן מגוחכת. בפרסומת אומרים משהו כמו “הוצאנו את הדברים הרעים, הכנסנו את הדברים הטובים” – אז זה די ברור שלא מדובר במים מינרליים.

  13. gyuval:

    קולה רולזזזזזז!

  14. גורע:

    אני לא מבין מה הבעיה. הלכו טמפו ומצאו שיש שוק למים מטופלים. ארגנו קווי ייצור, עיצבו בקבוק, ממלאים ומוכרים. הם לא אמרו באף מקום שמדובר במים מינרליים ואני לא מצפה מהם לעצב בקבוק מרובע ושחור כדי שנשים לב שהמים מטופלים ולא מינרליים.

    אם הזמנת מהסופרמרקט מים מינרליים והגיעו מים מטופלים זו טעות של הסופרמרקט – לא של טמפו.

  15. כפור:

    עמית, תודה על ההסבר, אבל אין ממש קשר בין פעפוע לטענה שהעליתי.

  16. Denial:

    עמית, תודה.

    כפור: אחוז המלחים בדם הוא 0.9%. הנוזלים שנכנסים למערכת העיכול עוברים בפה ובקיבה פירוק ראשוני ואז נכנסים אל המעיים, שם מתחילה הספיגה. המעיים, השם בסופו של דבר צינור ארוך מאד מכילים מבנים הנקראים “ווילי” שתפקידם להגדיל שטח פנים ולהפוך את הספיגה ליותר יעילה. אם המים שנמצאים במעי יכילו ריכוז נוזלים אפסי (מים מזוקקים) תהיה תנועה של מלחים ממחזור הדם אל תוך המעי, מלחים שיופרשו החוצה בצואה.

    עדיין נשמע מופרך?
    ודרך אגב, ירידה בכמות המלחים מאד מסוכנת – היא יכולה לגרום להפרעות עצביות, הפרעות קצב בלב, המוליזה (“פיצוץ” של כדוריות דם אדומות) ועוד…

  17. כפור:

    Denial, תודה על המידע. אין לי מושג ירוק בביולוגיה, אבל נשמע לי מוזר מאוד שהגוף לא יכול להתמודד עם מים מזוקקים. אתה (או את?) בטוח שהכמות הקטנה של מלחים במים תוציא כמות כזו של מלחים מהגוף כך שייגרם הנזק אותו תיארת?

  18. Denial:

    אני לא מדבר פה על שני שלוקים – זה לא יעשה נזק. העניין הוא לא בכך שנכנסת כמות מלחים קטנה – העניין הוא במפל ריכוזים כ”כ קיצוני (הגוף החי עובד על טווחים מאד מאד קטנים) שגורם למלחים לצאת החוצה. העיקרון נקראאוסמוזה.
    אוסמוזה (אבל לכיוון השני) היא גם הסיבה שאנחנו לא יכולים לשתות מי ים (ולא סתם כי זה לא טעים). זה עיקרון כימי שפועל כמעט בכל מערכת בגוף שלך.
    הנה לינק על רופא שפגש אנשים ש(בשם הבריאות) החליטו לשתות מים מזוקקים על בסיס יוםיומי.

  19. Denial:

    שיט, נשבר לי הלינק

  20. yanivmuli:

    עמית,
    טענותיך צודקות, אך למיטב ידיעתי למים קל יותר לעבור דרך ממברנת התא ואם נשתה מי ים, ריכוז המלחים בדם יגבר על זה שבתא ומים ייצאו החוצה להשוואת ריכוזים. מעבר מלחים דרך הממברנה מתבצע גם כן בדיפוזיה אבל מנגנוני איזון טבעיים דואגים לשמור על הריכוז הרצוי בתוך התא. זו אחת הסיבות לתחושת היובש שמרגיש מי ששוהה הרבה בים (מעבר לעובדת היותו חשוף לשמש). במקרה של מים מזוקקים או כאלה עם ריכוז מלחים מועט, מים יכנסו לתוך התא לצורך השוואת ריכוזים, התא יתנפח ובשלב מסוים התא יכול להתפוצץ (ממברנת התא גמישה עד גבול מסוים).
    וכן הגוף רגיש לשינויים כאלו מזעריים כך שגם כמה שלוקים לא מומלצים.

  21. יובל:

    yanivmuli – הלו הלו! מימברנה? דיפוזיה?! זה גלוב לכל המשפחה, כן? בלי מילים גסות.

    [היו”ר חושב לעצמו, מאיפה צצו פתאום כל הגיקים הביולוגים האלו?]

    זה בסדר אח שלי, תחזור לביקור. אנחנו חובבי ביולוגיה כאן.

  22. ליאור הנר:

    הלו הלו, יניב הוא אורח של כבוד (גם באנקדוטות), יש להתנהג בהתאם. ;-]
    דרך אגב מדובר באשף כימייה דווקא ואני ממליץ עליו בתור יועץ חיצוני בשכר שערורייתי בנושא ממברנות ודיפוזיות (יכול להיות שימושי כשמפענחים כתבות ניו אייג’!).

    ד”א ראית את הלינקים בכתבה של גל מור בynet?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3245096,00.html

  23. yanivmuli:

    ליאור – תודה על הסינגור.
    יובל – אני פה מהיום הראשון. תגובותי המעטות (היו כמה בשם בלבד) הן הסיבה שאין יותר מדי זמן בעבודה.
    ד”א, מימיך ב”הארץ” יצא לי להחליף איתך כמה מיילים על כתבות שפירסמת.

  24. ניצן:

    כפי שכבר נאמר כאן כוס מים מזוקקים פה ושם זה לא מה שיזיק לך ולא יפוצץ לך את תאי הדם.

    כפי שציין דניאל ריכוז המלחים בדם הוא 0.9%, מי שיעבור בבית חולים / אמבולס או עשה הכשרה של חובש בוודאי הבחין שזה הריכוז של התמיסת סיילין שנמצאת בעירויים – בדיוק על מנת לשמור על ריכוז המלחים בדם.

    מצד שני, במקרה של תמיסת סיילין, זו תמיסה שנכנסת ישירות אל תוך זרם הדם (החדרה אל תוך הווריד) בנפח של ליטר. במקרה שכזה – אם תכניס ליטר מים מזוקקים ישירות אל מחזור הדם אתה בהחלט מסתכן בבעיות. אינפוזיה, נותנים לאדם מיובש, ואדם מיובש הוא אדם שמראש כמות הנוזלים בגוף שלו ירדה אל מתחת למינימום – במקרה שכזה, ריכוז המלחים בדם עולה אל מעל ה 0.9%.

    הסיבה שבגינה נוצרת סכנה בעת שינוי הריכוזים הללו היא שבדיוק כמו אחוז המלחים בדם, הרי שגם אחוז המלחים בתוך התאים הוא 0.9%. כך למעשה נשמר שיווי משקל. כאשר אדם מאבד נוזלים, ריכוז המלחים בדם שלו עולה, היות והטבע שואף לשיווי משקל (שזה גם שם של סרט מצויין אגב) יתחילו לצאת מיים מהתאים עד להגעה למצב שבו ריכוז המלחים בדם שווה לריכוז המלחים בתאים. אם יצאו יותר מדי מים מהתאים הם יתייבשו וימותו, זה מצב לא הפיך וגורר בדרך כלל מוות של האדם.
    מאידך, הקטנה של אחוז המלחים בדם תגרור את התופעה ההפוכה. בשאיפה לשיווי משקל (טעם אישי, אני נורא אהבתי את הסרט) יכנסו מים אל תוך התאים. בניגוד לעולם הצומח, לנו אין שכבת תאית (צלולוזה) העוטפת את דופן התא ולכן – אם יכנסו יותר מדי מים אל התא הוא יתנפח עד שיתופצץ. גם זה כפי שניתן לנחש, מצב בלתי הפיך שיגרור מוות של האדם.

    כמות הנוזלים המומולצת לצריכה יומית עבור אדם ממוצע היא 10 כוסות מים ביום (מים, לא קולה / קפה / אחר:_____) כשפורשים 10 כוסות מים על יום שלם, ביחד עם תזונה מאוזנת ונכונה – קטנים מאוד הסיכויים להרס תאים או נזק אחר. מצד שני, אין לראות בכך המלצה לעבור לשתות מים מזוקקים.

  25. Denial:

    ד”א, אני דניאל, לא עמית :)

  26. Xslf:

    אפרופו- ראיתי השבוע את הבקבוקים המעוצבים בסופר, וניסיתי להזכר מאיפה הם מוכרים לי.
    ואז נזכרתי (זה אתר פלאש בלבד, אז אסתפק בצילום מסך):
    http://img134.imageshack.us/my.php?image=picture26wl.png
    (מדובר על בקבוק הליטר וחצי)
    אותו פונט. אותו בקבוק. אותו פלסטיק.

    מה אתם אומרים, יש סיכוי שיהיה לנו חיקוי של ה-vitamin water המצויין של אותה חברה אמריקאית?
    http://www.glaceau.com/

  27. קזבובו:

    מי הויטימנים האלהבאמת מצויינים , שושנה – אם יעלו ארצה ישר יוסיפו להם עוד 4 כפיות סוכר. ואז זה כבר לא יהיה שווה כלום

  28. עגְנוֹנִיסִימוֹ:

    יכול להיות יותר גרוע

  29. דרדרפת:

    אני מתה שיביאו לארץ מים בטעמים כמו שהייתי שותה כשגרנו בניו יורק – זה אחד הדברים שאני הכי מתגעגעת אליהם.

    ולמיץ אוכמניות.

    ולסאבוויי.

    אוף.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: