איזה פחד – מכורים לאינטרנט (2)

בעבר כתבתי על הנושא הזה שכלי התקשורת כל כך אוהבים לעסוק בו ואקדמאים כל כך אוהבים ללוש בו. בעקבות הפוסט הזה, צץ מאיפשו איזה מישו שמשימת חייו היא להסביר לעולם עד כמה האינטרנט הוא מקום ממכר ומסוכן ועד כמה התמכרות לאינטרנט היא תופעה מ-ס-ו-כ-נ-ת.

כאמור, גם אקדמאים אוהבים את הנושא הזה ולכן הם עושים מחקרים. ערסטכניקה מספר על מחקר אחד שכזה שמצא ש-5-10 אחוז מהגולשים בעולם סובלים מתהמכרות לאינטרנט (שמחולקת לחמש קטגוריות נפרדות). אריק בנגמן, שכתב על המחקר, טוען שבפועל, “ההתמכרות” הזו היא לא יותר מאשר ביטוי מקוון לבעיות בלתי מקוונות בעליל. התמכרות למין הופכת להתמכרות לסייברסקס, התמכרות לקניות הופכת להתמכרות לקניות מקוונות וכן הלאה.

בהמשך הוא מפנה את תשומת הלב לנקודה ראויה נוספת:

The behaviors and problems are real. But does putting them into one of five buckets under a broad umbrella of “Internet addiction” really help address the root problems causing those behaviors? When 54 percent of Internet addicts say they have a history of depression, 52 percent drug or alcohol abuse and 34 percent an anxiety disorder, it seems even clearer that cyberspace is just another place for unhealthy and self-destructive behaviors to manifest themselves

כמובן שזה לא ימנע מטיפוסים דוגמת e-magine להמשיך ולצרוח על כל מי שיעז להרוס לו את משימת חייו. כפי שכתבתי וטענתי בעבר, תופעת ההתמכרות עשויה להיות הרסנית וקשה במיוחד אבל אוונגליסטים דוגמת e-magine רק עושים נזק למטרה בכך שהם רואים את כל העולם ומסבירים את כל העולם דרך הפריזמה הצרה שלהם.

24 מחשבות על “איזה פחד – מכורים לאינטרנט (2)

  1. אחחח זכרונות זכרונות… אחיד הפוסטים הראשונים שקראתי כאן 🙂
    אגב, זה התוצאות של המבחן שניימן הביא:
    60%
    You are experiencing occasional or frequent problems because of the Internet. You should consider their full impact on your life.

    פחחחחחח 😛

  2. הממ… לא הבנתי בדיוק מה הפוסט הזה רוצה להגיד. התמכרות וכל התמכרות היא סימפטום של משהו אחר, עמוק יותר. וכל התמכרות היא סיפור רע והרסני. מה עומד במוקד הפוסט?

  3. יובל, אתה באמת בהחלט צריך חופש. קודם החלטת להעליב אותי אישית (אולי לא ראית שיש סמיילי…) ועכשיו אתה נכנס ב-e-magine שלא לצורך (התגובה שלך בפוסט שלו פתטית) נוסעת סמוייה צודקת לחלוטין. נראה לי שאתה מכור, לעצמך. אני יכול לשער מה התגובה שלך תהיה, אנא, חסוך אותה ממני.

    אולי תסגור את הגלוב לזמן מה, תירגע, ואז תפתח את גלוב 2.0 זה יעשה לך רק טוב.

    תודה על הכל ושבת שלום.

  4. נוסעת (מתוקה), האובססיה הפוכה לגמרי. וצריך הרבה יותר מ-e-magine בשביל להעליב אותי. ולקרוא לפוסט שמזכיר את האיש (יכול להיות שזו הטעות, הוא באמת לא ה-issue) “מסב צלב אובססיבי” – נו, העיקר שאת לא מגזימה.

    Mאיה – מה שעומד במרכז הפוסט הוא ניסיון להכניס את תופעת “ההתמכרות לאינטרנט” לסוג של פרופורציה שלא קיים היום באינטרנט או בקרב טיפוסים דוגמת האיש הזה שהזכרתי.

    עמיר – כמו שאתה מבין אני במבצע ניקיון. יעקב הלך, עשה לעצמך טובה ולך בעקבותיו.

  5. יובל, אני לא כל כך מכירה את סוגיית e-magine ועד כמה מעוותת הצגת הבעייה באינטרנט עצמו. עיינתי בלינקים ולא הבנתי על מה המהומה. תמיד אפשר לקרוא טענות על הגזמות בכל מה שקשור לבעיות התמכרות. חוץ מאשר נניח התמכרות להרואין, אז כולם מסכימים שזה נורא. למשל, עכשיו יש את עניין הגראס. הקטע עם התמכרויות הוא, שלא נדע, שכפי הנראה, מה שרואים משם לא רואים מכאן. בכל מקרה, התמכרות ולא משנה לְמה, היא רעה חולה. אז אתה אומר שהשד לא נורא כל כך. בסדר :))

  6. הטענה שלי היא משולשת וקצת יותר עמוקה. לא רק שאני טוען שהשד לא כל כך נורא אלא גם ש:

    א. השד נורא סקסי אז הוא מושך אקדמאים למחקרים, עיתונאים לדיווחים ומארגני כנסים לכנסים.
    ב. התמכרות לאינטרנט היא בעצם ביטוי להתמכרויות אחרות – היא לעתים רחוקות רחוקות תופעה שעומדת בפני עצמה.
    ג. בעצם, אף אחד לא יודע התמכרות לאינטרנט מהי, יש חילוקי דעות עמוקים סביב השאלה האם בכלל קיימת התמכרות שכזו אבל זה לא ממש מפריע כי – ראי סעיף א’.

    ולגבי סוגיית e-magine היא באמת לא חשובה. היא רק אילוסטרציה.

  7. כמו שכתבת – עניין ההתמכרות הוא – שמי שמועד לפורענות, ההסתברות שזה יקרה לו גם באינטרנט היא גדולה יחסית.
    אבל עזוב אותך משטויות, מה קרה נהיית נוגה, יותר מידי שמש באילת אחראית למצב הרוח, או סתם overdose של מיקרוסופט עשה לך את זה.

    ואם בעינייני התמכרות עסקינן – התמכרות של פעם ב- 4 שנים:
    אני רוצה לקרוא לכולם להצטרף למאבק על התשלום (500 ש”ח למי שלא יודע) לשידורי המונדיאל (וכן למרות היותי אישה, המקורות הלטיניים שלי פורצים …) וליוזמה של מירי נבו שטענה בתוכנית “בנות” שצריך לבצע חרם צרכנים . אם אף אחד לא ישלם – זה יעשה להם בלאגן כזה שלא תיהייה להם ברירה. הכוח בידנו (להפיץ מיילים בנושא). יש הסבר בקישור שלי (גם בעינייני הרווח של עשרות מליונים לחברת השידור) – לכל המעונינים – לקחת ולהפיץ לחברים.
    בואו נראה להם שהאינטרנט יכול לעשות את ההבדל. זה חרם שקל להצטרף אליו וקל לישם אותו – בניגוד לסלולרי.

  8. bossa – יכול להיות שהשמש האילתית ויכול להיות שהחלטתי שנמאס לי להיות נחמד לכל מיני אנשים שלא מגיע להם שאהיה נחמד אליהם.

    לגבי הקריאה למאבק – זה אוף טופיק מוחלט אבל לגופו של עניין, זה לא משכנע. חברה פרטית-מסחרית רכשה את הזכויות לשידור בהרבה מאוד כסף. מה את רוצה? שתיתן אותם עכשיו בחינם? הדבר היחיד ההגיוני לבקש הוא שערוץ 2 או 10 ירכשו את הזכויות. אז את רוצה להחרים את ערוץ 2 או 10 כי הם לא רוכשים? רכשו מרבע הגמר צפונה.

    בקיצור, חוץ מהרצון לראות את משחקי המונדיאל אני לא מבין מה העניין כאן.

  9. יובל, מאמי, בשני הפוסטים שלך – לא טענת טענות ענייניות.
    כל מה שכתבת זה שיש אנשים מנופחים באוניבסיטת ת”א שמארגנים כנסים מנופחים.
    וכאשר e-magine הגיב על כך – אתה איבדת שליטה עצמית.

    ואפילו עכשיו, חודשיים אחרי זה – אתה לגמרי אובססיבי לגביו.
    כי גם בפוסט הנוכחי שלך – אין טענות ענייניות, יש רק עיסוק אובססיבי לגופו של אדם, שהגיב לדברים שכתבת ולא בהתפעלות יתרה.

  10. נוסעת נשמה, כנראה שגם את נדבקת מ-e-magine רק שאצלך “התמכרות” הפכה ל”אובססיביות”. להזכירך, אני *מעולם* לא כתבתי על האיש. זה שהוא שכתב פוסט של אלף מילה בפורום, ואחרי זה בבלוג שלו ואחרי זה בכל מיני מקומות אחרים, זה הוא שבא לכאן להטיל את מימיו וזו *את* שהזמנת אותי להגיב אצלו. כנראה שהשמש האילתית פגעה גם בך.

    ואת צודקת: כאשר כתבתי “פיהוק” זה היה באמת איבוד שליטה עצמית. תשמעי, היה קשה להחזיק אותי ליד המקלדת. פרקתי כל עול.

    ואני מודה, נפגעתי את עמקי נשמתי שאדם שאני לא מכיר, שכותב באנונימיות, ומשתמש בכינוי מופרך כמו e-magine לא התפעל ממני. תשמעי, בכיתי.

    לגופו של עניין, עשי טובה, הצטרפי למבצע. רק בסופהשבוע הזה – כל הלא מתפעלים מוזמנים לקחת את הישבן שלהם למקום אחר. עייפתי מכל הדעתנים שמסבירים לי מה הם חושבים עליי. קחו את דעותיכם החשובות לבלוגים שלכם.

    שלום שלום.

  11. יובל, שוב: כל התמכרות היא סימפטום. על הרואין למשל ידוע שהוא משנה רצפטורים במוח כלומר שהוא ממכר גופנית ולא רק נפשית, (לא רק הרואין אבל זה לדוגמה). ואז השאלה שעולה היא, מה גרם לאותו אדם לקחת בכלל הרואין, כלומר לרצות לעוף כל כך רחוק? מה גם שכל תינוק יודע שההתמכרות להרואין מאוד קטלנית. לכן, גם אם מדובר בעניין ביולוגי – ההתמכרות, כולל לאינטרנט, כל התמכרות, היא ביטוי למשהו אחר, או העברה של התמכרות אחרת, או של בעייה כלשהי. לכן טענתך בעניין עדיין לא ברורה והמדובר בסעיף ב’. לגבי סעיף א’ ו-ג’ – צריך הוכחה לזה לא? למה סקסי איך סקסי? פי מאה יותר סקסי לדבר על גאראס.

    כנראה שהאמת כמו תמיד נמצאת איפשהו באמצע וקיימת איזו בעיית התמכרות לרשת אי שם במרחב. השאלה עד כמה היא נפוצה וקשה.

  12. יובל, כפרה, אתה יודע טוב שאיבדת שליטה, ולא כאשר כתבת “פיהוק”, אלא כאשר התפרעת בפורום שלי, וכתבת שם דברים, שאפילו אתה הבנת שיביכו אותך מאוד, אם לא אמחק אותם.

    נכון, אני הזמנתי אותך להגיב, כי לתומי חשבת שתגיב באופן ענייני ואולי יתפתח דיון מעניין. לא יכולתי לדעת שתגיב באופן כל כך רגשני, נעלב, ילדותי, מתלהם ובוטה (לכל מי שמחפש – ההודעות האלה נמחקו על-ידי, לפי בקשתו של יובל).

    כן, מאמי, אתה נפגעת.
    וגם עכשיו אתה נפגע ומגיב באופן רגשי.

    הבלוג של e-magine, האלמוני, שכותב בניק, מגיע לחשיפה שאתה יכול רק לחלום עליה.
    יש לו חשיפה של 1600-2300 היטים ביום טוב.

    אני לא יודעת כמה לך יש, אבל אתה לעולם לא תדע כמה אנשים היו באים לקרוא ולהגיב בבלוג שלך, ***אלמלא*** היית יובל דרור, שהחברים מהברנז’ה באים לפה כדי לשמור איתו על יחסים חבריים.

  13. האמת שאתה צודק!
    הכעס הוא על מוסדות הממשל שאיפשרו את זה ולא הנחו את השידור הציבורי להשקיע בזה. ומצד שני נתנו לחברות פרטיות לנצל את המצ”ב המונופולי ולעשות כסף – והרבה כסף, על גבנו.
    הבעיה במדינתנו שההון הוא השלטון האמיתי והוא עושה מה שהוא רוצה…
    אני הייתי מציעה שבכל זאת ננסה להחרים, כי זה הסיכוי היחידי שחברות לא יקחו אותנו הצופים כמובן מאליו, כי מה הבעיה…הפריירים ישלמו.
    אני בטוחה, כי זה נראה כמו ברווז וזה הולך כמו ברווז…. אז זה בטח גם…. שמישהו שומן במספיק … כדי שישארו את הנושא התמוה הזה. המדינה היחידה בעולם שזה קורה או קרה!!! מה קרה לקנות את משחקי מכבי אפשר לאשר (שזה מעניין את מי שזה מעניין) ומודניאל שמעניין חתך הרבה יותר רחב באוכלוסייה לא…
    צריך גם לקרוא למרד שלא לשלם יותר אגרה… אבל בטח כולם ישתפנו. אז לפחות נראה לממשל שלנו שיש לנו כוח (גם אם חברה מסחרית תפגע מזה – חלילה, זה שווה את העניין).
    במדינה שלנו מבינים רק כוח.

  14. הו נוסעת, רק עכשיו גיליתי את התגובה האחרונה שלך. הזיכרון שלך סלקטיבי לחלוטין. הודעת לי שהוא עומד להסיר את התגובה שלו ואז אמרתי נו טוב, תמחקי גם את שלי. והמספרים שציינת, על ההיטים שלו, שניה, אני אתאפק. לא, אני לא אתאפק: פחחחחחחחחחחחחחחחח.

    ולבסוף, מספר האנשים שבאים לכאן כי הם רוצים לשמור איתי על יחסים חבריים הוא בדיוק שניים. מוסיף ותמיר (מסיבות ברורות, אהמממ). 98% מהאנשים כאן לא פגשתי בימי חיי. אבל זה בסדר, תמשיכי לנסות, את משתפרת.

    ואולי בעצם לא. סוף השבוע עם המבצע החד-פעמי “קחי את הישבן שלך למקום אחר”, עוד לא נגמר. אז קחי את עצמך ואת הזיכרון הסלקטיבי שלך חזרה אל הפורום החשוב שלך ושיהיה לך ככככככל טוב.

  15. אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה, אבל זה לא הופך את מה שאתה אומר לנכון.

    הבלוג שלך מלא באנשים שרוצים לשמור איתך על מערכת יחסים חברית, כי זה משתלם להם.
    אם לא היית יובל – העיתונאי – הם לא היו פה.
    תנסה לכתוב בלוג באלמוניות ותראה מי יבוא לקרוא אותך.

    סופ”ש של המבצע שלך לא נגמר עדיין.

    אבל ההצגה שלך “תחזיקו אותי חזק או שאני עוזב” – היא פאתטית וילדותית.

  16. נוסעת, “הבלוג שלך מלא באנשים שרוצים לשמור איתך על מערכת יחסים חברית, כי זה משתלם להם”? יובל ציין שהוא לא פגש יותר מ-90 אחוזים מקוראי הגלוב, איך זה מסתדר עם ההצהרה הזו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: