המירוץ אחר הלינק

המירוץ אחר הלינק – סיפור אמיתי שיהיה (חלק א’)

כל קשר בין סיפור זה ובין המציאות הנו ספקולטיבי בלבד

ישראל, 2013. גורמים פוליטיים, המתנגדים לאחד המהלכים האחרונים של ראש הממשלה, מעלים באוב חשדות לשוחד שהתרחש (או לא) כחמש-עשרה שנים קודם לכן. במשטרה עטים על הפירורים כמוצאי שלל רב: כבר מזמן המטרה העיקרית שם היא חקירות מתוקשרות, שמעלות את קרנם של הקצינים, ולא מלחמה בפשע או משהו כזה.

אלא שחשדות נגד ראש הממשלה זה חדשות ישנות, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. הכל כבר מוצה עם אולמרט ב-2007-8, ולפני כן עם שרון, ולפני כן עם ברק, ולפני כן עם נתניהו. מה אפשר לעשות כדי לזכות בשער ענק עם אותיות לבנות על רקע אדום? האמת שלא צריך הרבה, ידיעות נותנים שער כזה גם אם החזאי טעה. ובכל זאת, צריך שיונית תכריז על חקירה בטון דרמטי, מיקי תיראה מזועזעת ויעקב יראה כמו שהוא תמיד נראה. ישבו, חשבו, ומצאו טריק שהשתמשו בו פעם: מוציאים צו איסור פרסום ומדליפים ללא הכרה, כדי להריץ את השמועות.

ישראל, 2013 היא לא ישראל, 2008. אז, בעבר הרחוק, היו אנשים שלא שמעו על בלוגים, וגם אלה שכן, חשבו שזה פינה אינפנטילית בארץ נהדרת. היו אנשים שהאתר היחיד שהם מבקרים בו זה Ynet. ואפילו היו אנשים שמקור החדשות העיקרי שלהם היה קול ישראל. בתקופה הפרהיסטורית ההיא, לצו איסור פרסום היתה משמעות כלשהי, אפילו אם היו דליפות פה ושם. אבל בשנת 2013, אפילו הבודדים שעוד קונים עיתון, יודעים להשתמש בגוגל. צוי קריאה למילואים מגיעים באימייל (עם הצפנה וחתימה דיגיטלית, כמובן. פה זה לא הפקרות). מהירות החיבור עולה בהתמדה (אפילו ה-upload עלה קצת). לכל הומלס יש דפדפן בסלולרי. מה הטעם באיסור פרסום, אם הכל מופיע בתוך שניות באתרי העיתונים בחו”ל?

אחד הקצינים הציע, שהמשטרה עצמה תימנע מלהדליף את הפרטים, ותשמור על סודיות לשם שינוי. אחרי שגמרו לצחוק, אמר קצין אחר שאפשר פשוט לחסום כל אתר שמפרסם פרטים על החקירה. הרי חוק צינזור האינטערנט בתוקף כבר שנים, ושר התקשורת יכול לחסום אתרים כאוות נפשו. ובעניין 5% הגולשים הנותרים? אין בעיה. נוציא צו שמכניס אותם זמנית לחסימה. וכך היה: בית המשפט מיהר להיענות לבקשה, ספקיות האינטרנט עירערו אך נדחו (בדלתיים סגורות, כמובן), וכך נעלמו אחד אחרי השני אתרי החדשות בחו”ל, כל אחד אחרי שפירסם פרט כזה או אחר מהחקירה.

חרושת השמועות בארץ התלהטה. כולם צבאו לפתחיהם של קציני המשטרה שנהנו מאור הזרקורים אך סירבו להתראיין; בחדרי חדרים הכל הודלף לעיתונות – שנאלצה לשמור על הסוד; אתרי החדשות בעולם פירסמו את הפרטים בהרחבה, בעוד צוות של עובדי משרד התקשורת עסקו בהוספת שמות האתרים לרשימת החסימה. CNN היה הראשון. אחר כך ABCNews, ה-BBC ואתרי העיתונים הבריטיים, כמו גם רשת Sky. גם הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט. גם עיתוני שיקגו, סיאטל, לוס אנג’לס – כולם נחסמו בזה אחר זה. אחר כך הגיע תור עיתוני רוסיה וצרפת, גרמניה ואיטליה. כל מי שדיווח על הפרשה הפך ל-“אתר מפר” וגולשי האינטרנט בישראל לא יכלו להגיע אליו.

כמובן שלמרות שכעת 100% מהגולשים היו תחת מערכת החסימה, אפשר היה להגיע אל האתרים האלה בדרכים עוקפות, והמידע הגיע לאנשים רבים. אבל איך אפשר לפרסם אותו? הדואר האלקטרוני התחיל לעבוד במרץ, והגורמים המעוניינים החלו לתבוע את התערבותו של שר התקשורת. “אוצרות המידע שלנו זולגים דרך האימייל!” זעקו. בזמן כה קצר הרי אי אפשר לשנות חוק, והשר מיהר לחתום על תקנה לשעת חירום, המחייבת את ספקי האינטרנט בארץ לסנן כל דבר דואר המכיל מידע על הפרשה. כך כל דברי הדואר האלקטרוני בישראל עוברים סינון על ידי תוכנה אוטומטית, המפקחת על מה מותר ומה אסור לומר.

סוף חלק א’

נכתבו 21 תגובות לפוסט “המירוץ אחר הלינק”

  1. חץ בן חמו:

    אחלה סיפור,
    אבל עד 2013 אמצעי ההצפנה רק ישתכללו. כיום עדיין קשה למשתמש הביתי להשתמש ב-TOR אם הוא מעוניין להעביר חומר שיצונזר ברשת הרגילה. אני מאמין שצנזורה של אתרי חדשות היא עדיין far fetched, במיוחד שמאוד בקלות ניתן לעקוף את כל הצנזורים בדרך, והסינים מומחים בכך.

  2. בטטה:

    צריך רק לקוות שעד אז אנשים ידעו להשתמש בהצפנה ופרוקסי, זה יקח זמן, כמו שלקח לאנשים זמן ללמוד להוריד תוכן מהאינטרנט.

    דווקא היום מאוד קל (בווינדוס) להתמש בתור, יש תוכנה עם ממשק גרפי יפה, מתקינים, לוחצים והכל פועל, אפילו יש הרחבה לפיירפוקס שבלחיצה אחת מעבירה אותך לגלוש דרך תור.

    הבעיה שנשארה היא שאנשים בכלל לא שמעו על זה, ברגע שיתחילו לחסום אתרים מהפה לאוזן יעבור השם והמידע הדרוש, אני מקווה.

  3. ניר:

    חבל רק שהסיפור הזה נשמע ריאליסטי עד כאב.

  4. צחי לונט-לוי:

    מצויין ועצוב
    מרכז הכובד נע לבעלי ההשכלה – אלה שיוכלו להשתמש בטכנולוגיה כדי להשיג את המידע שמצונזר מפניהם. איכשהו, לא נראה לי שמערכת החינוך תכין אנשים לכזה עתיד (לפחות לא כמשתמשים אינטיליגנטים).

  5. יואב (לונדון):

    “CNN היה הראשון. אחר כך ABCNews, ה-BBC ואתרי העיתונים הבריטיים, כמו גם רשת Sky. גם הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט. גם עיתוני שיקגו, סיאטל, לוס אנג’לס – כולם נחסמו בזה אחר זה.” נשמע כמו 1803 ולא כמו 2013. רק באנגלית מתפרסמים מידי יום ברשת אלפי עיתונים יומיים, ועוד עשרות אלפי טקסטים אקטואלים תוצרת אישית. אתה באמת חושב שיש למשרד התקשורת את היכולת לעבור על כל הטקסט הזה? וזה רק באנגלית. אם ב-2013 (או ב-2008) מישהו ירצה לצנזר את הרשת, הוא יצטרך לבנות רשימה של אתרים מורשים ולא רשימה של אתרים אסורים.

  6. בצלאל:

    יואב: ברור. פשוט יחסמו את האינטרנט ויאשרו רק את מי שיסכים להעביר כל פוסט דרך הצנזורה הממשלתית.

    חוצמיזה, ברור שהדרך הכי קלה לעקוף את האיסורים האלה היא דרך שימוש בדואר ישראל, או למהדרין בקוד מורס.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    אני לא חושב שב2013 שוטרים יידעו מה זה בלוגים, או אנגלית. ככה שלא יפה להעליל.

  8. רואה שחורות:

    יואב – יכול להיות שהבנת פתאום כמה אוילי זה לחסום אתרים?

  9. ניר (המקורי):

    ב-2013 אני אהיה עשיר. אני אהיה האזרח היחיד שאמר לספקית שלו שהוא לא רוצה סינון, כל האתרים ששר התקשורת יחסום לא יחסמו אצלי, ואני אתן לאנשים לגלוש דרך האינטרנט שלי עבור 100 שקל לדקה, איזה יופי.

    רגע, אבל מתישהו יקומו מתחרים, ואז גם הם יבקשו להסיר את הסינון, ואז כל עם ישראל יחשוב על זה והופ, הלך הביזנס. שיט, בחזרה ללוח הציורים.

  10. יואב (לונדון):

    ר”ש, אני לא חושב שזה אווילי לחסום אתרים (ז”א, אם אתה עריץ שמועניין לשלוט במה שהנתינים שלך חושבים ויודעים). יותר מזה, אמא שלי תמיד אמרה, שאם כבר עושים משהו, צריך לעשות אותו נכון ומכל הלב. לכן אני מעוניין לנצל את הבמה הזאת ולפנות ישירות לשר התקשורת:
    כבוד השר,
    על תתן לאוסף החנונים הליברלים לעבוד עליך, החוק שלך יחסום רק אותך ואת הזקנה מנהריה, אם אתה רוצה לחסום אתה צריך להכין רשימה של אתרים בהם הגלישה מותרת (אני ממליץ להשאיר דף אחד מאתר אחד, http://www.shibumi.org/eoti.htm) ותאסור על הגלישה בכל שאר האתרים.
    בתודה מראש,
    יואב,
    לונדון

  11. הירנוט:

    בהקשר הזה (קרי- צנזורה של שר התקשורת) מעניין מה שגורביץ’ כתב היום על פרשת עמותת הלל ורדיו תל-אביב.

    מה? לא שמעתם על זה שיש עדות לכאורה לזה ששר התקשורת איים לסגור תחנת רדיו אם היא תשדר פרסומת של עמותה שעוזרת לחוזרים בשאלה?

  12. שחר:

    אתה באמת מאמין שמישהו שם ידע לקרוא צרפתית, איטלקית וגרמנית? שלא לדבר על הינדי\אורדו, סינית או שפות דרום הודו, לשונות שמשרתות אחוז עצום מאוכלוסית הכדור. בחלקן כלי תקשורת יותר מראויים (שבוודאי יהיו שם יותר ויותר עד 2013 – כבר היום יש יותר סינים מחוברים לאינטרנט מאשר אמריקאים), שמפרסמים גם בזמננו אנו אודות הפרשה. אפילו אנגלית רובם לא יודעים.
    הדרך היחידה תהיה, כמובן, לסגור את האינטרנט. ויפה שעה אחת קודם! נמאס מפלש! משחקים בשקל! רק את השירותי מוזיקה אונליין תשאירו.
    בבקשה.

  13. יהודי כמעט טוב:

    אני באמת חושב שכל ניסיון לדמיין את העתיד, אפילו הקרוב נועד לכישלון.
    כמובן שאנחנו לא יכולים לדעת היום איך יראה האינטרנט בעוד 7 שנים. מספיק להסתכל שבע שנים אחורה בשביל להבין שמושגים כמו רשת חברתית, בלוג, ווב 2.0 (טפי, אני לא מאמין שאמרתי את זה) לא התקיימו אז בכלל. ברור גם שהחוק הזה הוא אות מתה והוא נולד חיגר ופיסח ביום שהוא (חס ושלום) יצא לאויר העולם. אם המטומטמים רוצים חוק אפקטיבי הוא חייב להיות טוטאלי, כזה שיוצר מציאות נפרדת, כמו בסין וגם שם הרי יש דליפות בסכר. לייצר חוק כזה שיעשה חצי עבודה (גרועה) לא יהיה אפקטיבי. שלא ישתמע חלילה שאני תומך בשרץ הזה, אני פשוט מעדיף לקוות שהוא יהיה פגר שאפשר יהיה לחבוט בו וישמש כסמל לטימטומם של פוליטיקאים באשר הם.

  14. כפור:

    ר”ש: בזאת הצדקת את כינויך. הפוסט הזה אולי יכול להוריד אופטימיים גמורים לקומת המציאות, אבל לאלה בינינו שמכילים קמצוץ פסימיסטי/ריאליסטי זה פשוט מדכא. ואני אומר זאת בתור אחד שחושב שהספקולציות שהצגת פרועות למדי.

  15. רואה שחורות:

    כפור – ברור שהן פרועות. מצד שני, חכה לחלק ב’ ותראה מה זה ספקולציות.

  16. ניר (המקורי):

    יהודי כמעט טוב,

    “לייצר חוק כזה שיעשה חצי עבודה” – ואני שואל, מה לדעתך עבודת החוק? כולם כאן מדברים על צנזורה מוחלטת, כולם מדברים על שליטה בידע של הציבור, כולם מדברים על הסתסרת מידע מאזרחים מתוך אינטרסים לא ראויים. כולם גם שוכחים שזו לא מטרת החוק, זה רק מה שכולם מפחדים שהוא יהפוך אליו. המטרה של חוק הוא למנוע אתרים פוגעניים, ואלו מוגדרים די טוב בחוק (כן, בנוסף לאתרים שיכול להוסיף השר – אבל זה לא העיקר). האם החוק יעשה חצי עבודה? נחיה ונראה. אבל האם החוק נועד לצנזר הכל? נו, באמת.

  17. יהודי כמעט טוב:

    מה זותומרת זו לא מטרת החוק? אתה באמת מאמין לש”סניקים שהם רק רוצים להגן על הנפשות הרכות של הילדים (החילונים)?? הם פשוט רוצים לשלוט בשיח. מה שאתה לא יודע, לא באמת קיים. מי כמוהם יודע את זה.

  18. ניר (המקורי):

    יהודי כמעט טוב,

    כן, אני מאמין לש”סניקים שמטרה העיקרית שלהם היא קטינים, חילוניים ודתיים כאחד. אני גם מאמין שהמטרה המשנית שלהם היא דתיים, קטינים ובגירים כאחד. אבל מעל הכל אני מאמין שממש לא מזיז להם את קצה המזוזה אם חילוני בגיר כמוני יצפה בפונוגרפיה או לא.

  19. רואה שחורות:

    ניר – הרשות המבצעת (הממשלה) לוקחת כל הרשאה שיש לה לקיצוניות האפשרית. אם תתן לה אפשרות לסנן את האינטרנט שלך, היא תסנן כל מה שהיא רוצה, ולא מה שאתה חשבת שהחוק התכוון אליו. הממשלה היא הגוף הגרוע ביותר להחליט מה פוגעני ומה לא. אני לא מצליח להבין למה נראה לך שכפיית דעתו של רב חרדי על כל הציבור היא פתרון למשהו.

  20. ניר:

    ר”ש,
    אני לא מסכים איתך. יש הרבה אוולות במדינה שיש חוקים נגדם והרשות המבצעת לא עושה מאום נגדם מהסיבה הפשוטה – אין להם אינטרס, הציבור לא מעוניין או לא רוצה בשינויים (בדיוק כמו שחניה באדום לבן היא אינה חוקית בת”א ואני עושה זאת מידי לילה ולא מקבל אף דו”ח חניה, למרות שבתאוריה אני אמור לשלם קנס של 15,00 ש”ח בחודש על כך)
    הרב החרדי הנ”ל כפה את דעתו על חברות הסלולר והכריח אותן לחכות 3 שניות לפני שמחייבים בזמן אוויר לקוח המועבר לתא קולי, האם זה היה פתרון רע? אני לא חושב. האם להכריח ספקיות אינטרנט להציע שירותי סינון כך שקריטריון הסינון יהיה ממלכתי (בידי המדינה) ולא עסקי (בידי החברות) זה פתרון רע? אני לא יודע. האם אני אפגע מזה? לא, כי אני לא אבקש סינון. האם מישהו יהנה מהשירות? כנראה שכן.

  21. רואה שחורות:

    אתה טועה אם אתה חושב שלא תיפגע מזה. בגלל שלפחות 90% מהגולשים יהיו תחת סינון, כל אתר אינטרנט בישראל יתחיל לחשוש מפרסומים שירגיזו את הממשלה, מחשש לחסימה. נגיד ש-Ynet רוצה לפרסם עדויות ששר התקשורת הולך לזונות. אולי אחרי הפרסום זה יוגדר כתועבה והאתר יחסם? כל שעה ש-Ynet לא זמין גורמת להם נזק כלכלי ותדמיתי עצום. אסור שלממשלה יהיה כוח כזה. לעיקרון שאוסר על הממשלה להחזיק כוח כזה קוראים “חופש הדיבור”. אני מקווה שהבהרתי את הכוונה.
    גם הטענה שלך כאילו מישהו יהנה מהשירות מטעית. השירות הזה קיים היום לכל מי שרוצה, איזו סיבה יש להעביר אותו לידי המדינה? אם יש אנשים שלא מודעים לו, הסבר להם. היוזמה להסביר, כזכור, טורפדה על ידי ש”ס. צא וחשוב למה.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: