קצרמרים

לכבוד שר התקשורת, משה כחלון:

בפעם הבאה שאתה נותן ליועצים שלך לכתוב לך טקסט שבו כתוב: "מדינת ישראל כמדינה מתקדמת, מערבית ודמוקרטית לא יכולה לפגוע בחופש הביטוי ע"י צנזורה וסינון אתרים, לכן כדי לשמור על ילדינו, עליה לפעול להגברת החינוך והמודעות לסכנות הנמצאות ברשת", אולי כדאי שתתקן אותם ל:"מדינת ישראל כמדינה מתקדמת, מערבית ודמוקרטית לא רוצה לפגוע בחופש הביטוי ע"י צנזורה וסינון אתרים". סתם ככה, נקודה למחשבה.

**

המצב קשה, המיתון כבר כאן וממזמן, ואפשר לראות זאת גם בעולם ההייטק וגם בעולם העיתונות. ועדיין, קשה לי להאמין שהמצב עד כדי כך קשה כדי שיוקדש אייטם שלם, הכולל דיון עם מומחים בנושא הבא: האם יתכן, שעובדי ההייטק, שמתחתנים עכשיו, יצטרכו לקצר בכמה ימים את חופשת ירח הדבש שלהם, בגלל שמקום העבודה שלהם עבר לשבוע עבודה מקוצר, ולכן מכסת ימי החופשה העומדת לרשותם קטנה.

אומר זאת אחרת: אם היתה תחרות: כתוב אייטם, על משהו שמתרחש בישראל, שהסיכוי שהקורא שלך ימצא אותו רלוונטי לחייו קטן מ-1 ל-100,000 – האייטם הזה הוא מתמודד רציני על התואר.

**

לכבוד אוניברסיטת תל-אביב:

אני אוהב את אוניברסיטת תל-אביב, באמת שאוהב אותה. שני תארים עשיתי באוניברסיטת תל-אביב. בסמסטר א' לימדתי באוניברסיטת תל-אביב ואלמד בה גם בשנה הבאה. אבל עם כל הכבוד לאוניברסיטה, ויש כבוד, אתם לא סטנפורד, הארוורד או NYU ואני לא רואה אנשים מזנקים בהתלהבות על הרעיון לקנות חולצה שעליה הסמל (הלא ממש מושך) של האוניברסיטה. כאילו, איך לומר בעדינות, זה ישראל כאן?

**

אם עוד פעם אחת, אקרא כתבה שבה מישהו מציין שוולפראם אלפא הוא מתחרה רציני לגוגל, אני אצרח.

אגב, כמה מגלומן בנאדם צריך להיות כדי לכנות את מנוע החיפוש שלו בשם שלו?

**

לכבוד סטיב באלמר:

כאשר הניו-יורק טיימס שואלים אותך: "מלא את החסר – אני רוצה שהתרבות בארגון שלי תהיה יותר ____" ואתה עונה "יעילה!", לפחות תפנה למקור. קצת נימוס אח שלי.

20 מחשבות על “קצרמרים

  1. חולצת אוניברסיטה: דווקא רעיון לא רע, אני משער שיהיו סטודנטים שישמחו להתגאות במוסד בו הם לומדים. נדמה לי שגם באב"ג מכרו כאלה בדיונון בתקופתי (סוף שנות ה-90). רק לא ברור לי למה צריך להכניס את הוניגמן באמצע, זה רק טישרט, לא איזה משהו שצריך מעצב אופנה.

    והמנוע של וולפראם משתמש בשם של החברה שייצרה אותו, וזאת לא החברה הראשונה שנקראת על שם מייסדה (דל, מישהו?)

  2. יש חולצות של האוניברסיטה העברית. לא מבין מה הבעיה בזה שיהיו גם של אוניברסיטת ת"א. הבעיה, כפי שאני רואה אותה, היא שאתר יחסי הציבור 'אייס' חשב שזה ראוי לאייטם.

  3. החולצות של א"ת מזכירות לי חולצות בי"ס שהיו נהוגות בחטיבה ובתיכון בהם למדתי. רק שלא יכריחו סטודנטים לבוא בתלבושת אחידה (וכמובן להחליף לחולצות האדומות בשיעורי הספורט).

  4. יש גם חולצות של הטכניון – אני מניח שמבקרים ממוסדות חינוך בחו"ל וסטודנטים שבאים לחילופי סטודנטים הם קהל היעד העיקרי של החולצות הללו.

  5. החולצה זה לגמרי סחיטת כסף מהסטודנטים הזרים. לצורך העניין (כלומר ראיית העולם של את"א), גם אשדוד זה נחשב "זר".

  6. זה משנה – באמת יש חולצות של יוג'י (שנמכרים גם בחנויות אמיתיות! בעיר! בוורוד![1]), אבל באמת שרק הסטודנטים מהחילופים ומבית הספר לתלמידי חו"ל לובשים אותן. מצד שני, בטקס סיום התואר שלי זכיתי[2] לקבל עניבה עם לוגו האוניברסיטה.

    [1]בעצם אני לא בטוחה.
    [2] כלומר, לא רק אני. כולנו.

  7. "כאילו, איך לומר בעדינות, זה ישראל כאן?"

    "כאילו, שיו. אני מה-זה מגניב, הולך רק עם חולצות של מקומות שלא הייתי בהם ומעולם גם לא אלמד בהם. הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר? פחחח. אותי תתפסו רק עם הרווארד מדיקל סקול."

    לא תמיד צריך לרדת על האוניברסיטה (ולא, אין לי שום מניות ושום-כלום עם המוסד הזה חוץ מהעובדה שלמדתי בו ושכנראה אקנה את החולצה שלו).

    פאשטס?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *