שמנים, קירחים, תפריטים

שר התיירות, סטס מיסז’ניקוב, מתגלה כבליין לא קטן. אחרי שנחשפה המבוכה בספרד, נחשפו אתמול והיום סיפורים נוספים על מסעותיו של כבוד השר ברחבי העולם. הפעם מדובר בברזיל, ארגנטינה ומדינות נוספות. מסתבר שכבוד השר חובב יותר לצאת לפאבים, משחקי כדורגל, מועדונים, חופים ושאר אתרי בילוי מאשר לעבוד. האמת? צודק.

ובכל זאת לא נעים. אחרי הכל, אני ואתם הם אלו שמממנים לחבר סטס את הבילויים. לכן “מקורבי השר”, כלומר מנכ”ל המשרד, דובר המשרד או השר עצמו, העבירו ל”ידיעות אחרונות” את התגובה הבאה:

הייתי רוצה לומר לכם שזו פארודיה, הייתי רוצה לומר לכם שאני כתבתי את זה בשביל הצחוקים, הייתי רוצה לומר לכם שזו בדיחה שהרי לא יתכן שזו באמת התגובה של “מקורבי השר” – אבל אני לא יכול. כי זו התגובה: “מדובר בבחור צעיר ונאה, ולא שמן וקירח”. זו הרמה של השרים במדינת ישראל.

ואם אנחנו כבר ב”ידיעות אחרונות” (כמו שאפשר להבין, נפל לידי הגליון של היום), עמוד אחרי הדיווח על החבר סטס מופיע דיווח על החבר ברלוסקוני תחת הכותרת העיתונאית, המקצועית והעובדתית: “בא מאהבה”.

לצד הכתבה, שעמוסה בפרטים חשובים (“[ברלוסקוני] העניק שתי נשיקות על לחיו של שגריר ישראל ברומא”), עקרוניים (“המשיך בחיבוק לראש הטקס של משרד החוץ”), ושעוסקים בסוגיות מדיניות רבות משמעות (“ברלוסקוני נראה במיטבו, שום זכר לצלקת שנשארה מהתקיפה”), מופיע איור מיוחד ובו התפריט ממנו נהנה ראש ממשלת איטליה:

ואני שואל את עצמי: מה, מה התפריט הזה רוצה לומר לי? מהו המסר שהעיתון מבקש להעביר לי, הקורא, בכך שהוא מפרסם את תפריט ארוחת הערב? הניחוש שלי הוא שהתפריט מבקש להעביר את ההוד וההדר בו התקבל האורח המכובד. הוא עמוס במילים שהאנשים הפשוטים, חלקם – לא עלינו – שמנים וקירחים, לא מכירים מהתפריט הרגיל שלהם כמו: “אקסלופ”, “מצע לפת”, “דואט צלעות” וכמובן היהלום שבכתר, “קרם זביונה”, שהוא, כידוע, מעדן מלכים מלא בהמממממ זביונות ממש ממש קטנות.

אני חושב שאני אמור לקרוא את התפריט הזה ולומר לעצמי “תשמע, ממש אוהבים את ברלוסקוני פה בארץ. תראה מה נתנו לו למנת הביניים: סורבה לימון וודקה! לא תגיד איזה טוסט גבינה צהובה. לא. סורבה לימון וודקה! וואלה איך שאנחנו מפנקים ת’חברים שלנו. שווה להיות חבר שלנו. מדליון אנטריקוט. באמת שווה”.

נכתבו 15 תגובות לפוסט “שמנים, קירחים, תפריטים”

  1. עומר:

    אם זה מה שאוכלים פוליטיקאים, סטס מיסז’ניקוב לא צריך לחכות הרבה עד שגם הוא יהיה שמן (וקירח?).

    ולגופו של קומוניקט: אם הבחור הצעיר והנאה רוצה לשתות כמה דרינקים (דרינקים?), הוא מוזמן לעשות את זה על זמנו הפנוי ולא במקום הפגישות אליהן היה צריך ללכת (כמו שפורסם, הוא ביטל איזו פגישה כי ‘לא הרגיש טוב’ ואחר כך יצא בערב לשתות כמה דרינקים (דרינקים?)). אם הוא ממש רוצה, הוא יכול לקחת שבוע חופש ולנסוע לברזיל, ארגנטינה וכל מקום אחר שהוא רוצה ולשתות כמה דרינקים (דרינקים?) שהוא רוצה.

    שיהיה לבריאות למשרד התיירות אם זה התירוץ הכי טוב שלהם.

    ובאמת? דרינקים?

  2. שוקי:

    זוהי התגובה המצונזרת. התגובה המקורית הייתה “מדובר בבחור חסון ושרמנטי, שהיה לו סיכוי טוב לתפוס זיון, במיוחד שהייתה לו אפשרות להזמין בחורות ברזילאיות לדרינקים על חשבון כרטיס האשראי של משרד התיירות. כמו כן, הוא רצה לבדוק האם יש אמת בטענה שברזילאיות עושות ‘ברזילאי’, שבמקרה כזה בהחלט חשוב לעודד תיירות של ברזילאיות לישראל ולכן בעצם הוא היה בתפקיד”.

  3. יואב:

    בכל זאת, אפשר לראות שהוא כשר ומכיל אלכוהול (רק בשביל להיות בטוחים שברלוסקוני הוא לא מוסלמי).

  4. אסי:

    מעניין את מי הוא מנסה לעקוץ – בטח לא את קודמתו בתפקיד, השרה רוחמה אברהם. אולי את עמיתו למפלגה, יצחק אהרונוביץ’, שכיהן לפניה?

  5. יואב איתמר:

    יובל, אני מצטער, אבל אתה לא הבנת את המשמעות העמוקה יותר של התפריט:
    כמו ברלסקוני, שהוא שמן וקירח, אתה יכול גם לעבוד, וגם לאכול.

  6. צור:

    “אהוד ברק: לא שמן וקירח. נאה”
    סלוגן הבחירות החדש יהיה מוצלח במיוחד, לא?

  7. ג'ו:

    אין ספק כי ‘ישראל היום’ היא הסכנה הגדולה לעיתונאות במדינת ישראל.

  8. גיא:

    אמ אמא של הפרובינציאליות

    זה מה שהתפריט הזה אומר

  9. שירבה:

    אוי אני מתעלפת פה. צור, איים לאפינג אאוט לאוד. ליטרלי.

    ועכשיו כשהתאוששתי, אצתי רצתי לבצע תחקיר עיתונאי מקיף ואני גאה לפרסם את הידיעה הבאה (פורסם לראשונה בגלוב):
    שגריר ישראל בספרד: אינו שמן ואינו קירח.
    מנכ”ל משרד החוץ: אינו שמן ואינו קירח.
    פנחס אביבי, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה ואילו היום סמנכ”ל משרד החוץ לענייני אירו-אסיה ומרכז אירופה, גם שמן וגם קירח!
    http://www.arkadas.org.il/pictures/main.php?g2_itemId=5402
    את המסקנות תסיקו בעצמכם, אבל אל תגידו שלא אמרתי.

  10. דיימונד:

    הו, הייתי מזיינת כל שמן וקירח (וחלקם אפילו בשמחה) לפני שהייתי מזיינת מישהו שהצביע לישראל ביתנו. ועל אחת כמה וכמה ח”כ מטעמה.

  11. עמיר:

    שיט, כמה צחקתי.
    סטס מיסז’ניקוב, שר התיירות.

    אח”כ קראתי את שאר הפוסט.

  12. חובבת כרסים:

    דיימונד: אני איתך!

  13. בצלאל:

    מה שג’ו אמר.

  14. אינשם:

    יובל, מה כואב לך? אתה כבר לא שמן וקירח, אז מה אכפת לך?

  15. ביקורות:

    אני דווקא כן שמן (אבל לא קירח) ולי זה לא כואב, GET REAL באמת!

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: