היכן רשימת הלקוחות של רני רהב?

לפני כמה ימים דיברתי עם מישהו בקשר לפרשה של ג’סטין סאקו, היחצ”נית שצייצה “אני נוסעת לאפריקה. מקווה שלא אדבק באיידס. סתם, אני לבנה” ופוטרה. ערימות של טקסטים נכתבו על הפרשה הזו, בעיקר בארה”ב אבל גם בארץ. אני לא מקשר אליהם כי זה אינסופי.

אחרי שיחה קצרה אני, ובן שיחי, הבנו שפרשה שכזו לא יכולה להתרחש בארץ. היא לא יכולה להתרחש בארץ לא מכיוון שבארץ היחצ”נים נזהרים יותר, מחושבים יותר, בגלל שאנחנו לא כאלו פוליטיקלי קורקט או בגלל שהישראלים פחות מחבבים לינצ’טרנטים. לא. היא לא יכולה להתרחש בארץ בגלל רני רהב.

מילת הקדמה: ערימות של טקסטים נכתבו בשנה החולפת על רני רהב מכיוון שבשנה החולפת הוא הפך מיחצ”ן מוכר לגיבור תרבות בחסות “הכוכב הבא”. חלק מהטקסטים נכתבו על ידי, חלק על ידי הקולגות שלי ב”העין השביעית” וחלק פורסמו במקומות אחרים (טקסט זה נכתב במקור בסוף השבוע ומאז פורסמה הכתבה של שרון שפורר על רהב במגזין “דה מרקר”). לכן בבואי לכתוב עוד טקסט על רני רהב, אני נרתע באופן אינסטינקטיבי. אני מיד שואל את עצמי “עוד פעם רני רהב?”. אני קצת חושב על זה ומגיע למסקנה: “כן, עוד פעם רני רהב”.

אחת הסיבות שרני רהב, האדם והתופעה, חשובים ומעניינים בעיניי היא שהאיש מגלם בתוכו שילוב נדיר של ייצוג וקריקטורה בעת ובעונה אחת. מצד אחד הוא ייצוג מושלם לכל מה שרקוב ודוחה בחברה הישראלית (וולגאריות, עילגות, חיבורי הון-שלטון, התרפסות בפני עושר, טעם רע והרשימה ארוכה) ומצד שני הוא קריקטורה של כל התכונות האלו, כלומר הוא לוקח אותן עד הקצה (“אני קם כל בוקר ומצדיע לחוק” וכן הלאה) עד שהן הופכות מגוחכות. על פניו אפשר לפטור אותו במשיכת כתף אבל העובדה שהפך דמות כל כך מרכזית בתקשורת, מחייבת את מי שעוסק בעולם הזה להתייחס אליו.

בחזרה לעניין.

סאקו כתבה ציוץ בטעם רע. היו שטענו שהיא גזענית, אחרים טענו שהיא דווקא לעגה לאדישות של הלבנים ביחס לנעשה באפריקה והיו שסברו שהיא היתה הקורבן התורן של הגולשים שמחפשים את מי לתלות במדיה החברתית. תהיה הסיבה אשר תהיה, מה שמשך תשומת לב לסאקו היא שיחצ”נים מגלמים באופן התנהלותם והתבטאותם את המותג שהם מייצגים. הם הפנים של המותג, של הפירמה ולכן הם צריכים להיות אדיבים, מנומסים, מנוסחים היטב. הם לא יוצאים מכליהם, הם יודעים להכיל סיטואציות מורכבות, לנווט אותן באמנות ואם צריך, גם לייצר את הספין המתאים כדי להעביר את המסר. יחצ”ני-העל הם אמנים במניפולציה עדינה, בעבודה מאחורי הקלעים, כזו שעובדת דווקא כאשר היא לא מורגשת.

ויש את רני רהב.

הטוויטר של רני רהב הוא דוגמה למשהו שאין לו מקבילה, ככל הידוע לי, בעולם. אני לא מכיר יחצ”ן-על אחד (ורהב, הוא ללא ספק יחצ”ן-על) במקום כלשהו בעולם אשר דרך קבע מחפש את שמו בטוויטר ומגיב באופן פרטני, גס ומטונף לכל גולש שמעז לדבר עליו באופן פרטני, גס ומטונף. הנה רק כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה.

אני מתקשה לחשוב על יחצ”ן כל כך מוכר במדינה כלשהי שהיה אומר בטוויטר הפתוח, באופן גלוי, “דחוף לעצמך אלה” (לתחת) והיה ממשיך לתת שירותים לכמה מהגופים הגדולים ביותר, הנחשבים ביותר, העשירים ביותר, הדואגים ביותר לשמם הטוב, במשק. והנה, רני רהב עושה את זה ושום דבר לא קורה. האם הדובר של “וולמארט” יכול לומר כאלו דברים ולהישאר בתפקידו? לא. אבל רני רהב, דובר “שופרסל”, יכול. האם הדובר של “בריטיש איירווייס” היה יכול לומר כאלו דברים בתפקידו? לא. אבל רני רהב, דובר “אל-על”, יכול. הוא יכול לומר לאנשים “תישרף באש הגיהינום” ואף אחד לא צועק. אז כן, יש איזה בוט חמוד שלוקח את הציוצים של רהב ומפנה אותם אליו חזרה, והיו כמה דקות שזה שעשע את כולנו אבל בזה זה נגמר. מכיוון שאף אחד לא קם רני רהב, כך נדמה לי, אם היה ממש רוצה, היה יכול לומר דברים חמורים מאלו ושום דבר לא היה קורה.

רני רהב מבקש מאיתנו להאמין שכאשר הוא אומר לאנשים “אמאשלך!” הוא לא אומר את זה כדובר “אל-על” אלא כרני רהב, האדם הפרטי. אבל מתי יגיע הרגע שבו החברות שהוא מייצג יגידו לעצמן שעם כל הכבוד לאדם הפרטי, הסגנון שלו מתחיל להסריח גם אותן?

לכן, לדעתי, זה לא מקרה שאחד הסודות השמורים בשוק התקשורת הישראלי הוא רשימת הלקוחות של רני רהב, שלטענתו מונה 150 לקוחות. אחרי הכל, רוב משרדי יחסי הציבור מפרסמים בגאווה את הלוגואים של הלקוחות שלהם. אבל רהב? בונקר. אני לא מדבר על זה שאתר האינטרנט שלו נראה כמו אתר של המוסד, אני מדבר על זה שאנשים שניסו להשיג את רשימת לקוחותיו המלאה, לא הצליחו. למה? אני חושב שזה בגלל שרהב עצמו מבין שאם יום אחד תצא לאור רשימת לקוחותיו המלאה, הצרכנים עלולים לעבור לקוח-לקוח ולעשות להם את המוות. אז פה ושם אנחנו שומעים שהוא היחצ”ן של רולדין, אבל עד שהוא עשה לרולדין בושות, האם מישהו ידע שהוא היחצ”ן שלהם? אולי כמה עיתונאים אבל בוודאי לא הציבור הרחב.

במרחב ציבורי-תקשורתי שבו היחצ”ן של המדינה שמיחצ”ן את הזמר של המדינה, הבנק של המדינה, חברת התעופה של המדינה וכל שאר “של המדינה”, מרשה לעצמו להתבטא כמו שהוא מתבטא, ואין נטישה המונית של חברות שאומרות “סליחה אדוני, אנחנו מכבדים את הלקוחות שלנו, אנחנו מכבדים את עצמנו, ואנחנו לא מוכנים שאתה תהיה חתום על ההודעות לעיתונות שלנו”, ואז לוקחים את החשבון שלהן ומעבירים אותו למשרד יחסי ציבור אחר, בתרבות שכזו, אין פלא שהשיח הציבורי נשלט על ידי אדם כמו רהב ואף אחד לא קם.

So there you have it. לא נראה שבעתיד הקרוב תהיה לנו סאקו מקומית. לנו יש את רני רהב שחש בנוח, כך אפשר להתרשם, לקרוא לאנשים “זבל אנושי” ובתמורה מוזמן לתכניות הכי נחשבות בטלוויזיה. אז גם אם יום אחד יקום יחצ”ן (שהוא לא רני רהב) ויצייץ על איידס ואפריקאים, אתם חושבים שזה יזיז למישהו? בחייכם. תדחפו לעצמכם אלה לתחת ותרגיעו.

נכתבו 36 תגובות לפוסט “היכן רשימת הלקוחות של רני רהב?”

  1. שרון:

    והנה מה שלא ברור לי: הצרכנים אולי לא יודעים, אבל די והותר עיתונים וגופי תקשורת יודעים היטב את מי מקדם רהב (או לפחות איזה קומוניקטים כוללים את שם החברה שלו). הייתי רוצה לראות את קבוצת הארץ אומרים “זובי, חודש בלי שום הודעה לעיתונות של הלקוחות של מי שמאיים על עיתונאית שלנו”, ומדגימים לו מה קורה כשהדג משתין עליך בחזרה.

  2. הבלונדינית הסודית:

    חייבת לומר שאני מתחזקת רשימה פרטית כזאת ובכל פעם שהרהב מדבר בשם חברה מסויימת אני מייד מפסיקה להיות לקוחה שלה. נכון, ברשימה שלי אין 150 חברות. בינתיים אין אפילו 15, אבל פרה, פרה.

    לא שנראה לי שאני זאת שאפיל את בנק פועלים אבל… אתה יודע…

  3. יקירי:

    שרון, יקירתי, הסכנה היא שרהב יגיב ב”חודש בלי פרסומות” והעיתון יצטרך לפטר עובדים. הוא יתחיל בכתב שאוים ובעורך שהחליט להתעלם מלקוחותיו של רהב.

  4. drevney:

    העניין הוא שהעיתונים פשוט לא מסוגלים למלא את העמודים שלהם ללא רהב ודומיו.

  5. משה שלום:

    האיש עושה עבודת קודש ומייחצן בהתנדבות את תנועת השומר החדש שפועלת לניקוי הנגב מגורמים בלתי יהודים. איש קדוש

  6. רן בר-זיק:

    כשאני עובד בחברה רב לאומית, אפילו כיועץ, מחתימים אותי על guidelines שנקראים Standards of Business Conduct שבהם יש גם חלק המוסבר על התנהלות כלפי חוץ. בחברות לוקליות זה ממש ממש לא מקובל ובטח שלא נפוץ. בחברה בינלאומית שעומדת בסטנדרטים בינלאומיים רני רהב לא היה מחזיק דקה אחת. אבל את זה אפשר לומר על רבים וטובים בצמרת העסקית שלנו שטובים רק בזירה המקומית ואין להם שום סיכוי בשוק הבינלאומי.

    אגב, ניסיתי בזמנו להרים חרם על רולדין עד שהיא תפסיק להעסיק את רני רהב ואז להחרים את החברה הבאה שמעסיקה אותו. לא הלך – או בגלל שאני לא יודע לקדם או בגלל שאין התעניינות ובת’כלס לאיש לא אכפת.

  7. רותם:

    אני בת 36 , נשואה, כבר מעל 5 שנים אני לא רואה טלויזיה מסחרית. ערוץ 2 וערוץ 10 הם לא יותר מזוהמה תרבותית לדעתי. לא כולם חייבים להסכים. אצלי לתוך הבית הטלויזיה המסחרית לא נכנסת. גם ynet הוא לא יותר מנייר טואלט.

    כך חיים במרחב הציבורי הקטן שנקרא הבית של רותם. וגם בבית של אריק הדייר הקדמי ואשתו- אין טלויזיה מסחרית.
    ואני בטוחה שאם תחפשו עוד תמצאו- שאנשים רבים ונבונים כבר לא צורכים את התוכן ברמה סופר דופר נמוכה שנקראת טלויזיה מסחרית. כי כנראה איכות היא לא בחינם. ואם כן- אז זו הסיבה שעברתי לקרא את התוכן שלי בבלוגים באינטרנט.

    כך הפכה את עצמה הטלויזיה בישראל ללא רלוונטית עבורי- גם לא כמכשיר תעמולה.
    אני רק דואגת מה יקרה כשיהיה לי ילד שיצרוך “תוכן שיווקי חינמי המשווק את השלטון בישראל” דרך משרד ההתעמולה החינוכי. כמו שאמרתי קודם- אין באמת חינם, ותוכן איכותי עולה כסף

  8. אזרח גלילי:

    מי שעשה את רני רהב לתופעה הם אנחנו. אנחנו שלמדנו לצחוק, להסתחבק ולהתייחס לכל נפיחה שהוא מפריח.
    רני רהב נישא על הגלים שאנחנו, האזרחים, הקוראים, הצופים והמאזינים יוצרים. יש רק דרך אחת להוריד את התופעה הזאת מסדר היום. להתעלם. לא להגיב. האסון המקצועי הכי גדול של יחצ”ן הוא ההתעלמות.
    בואו נביא עליו אסון מקצועי וייטב לכולנו.

  9. חוה:

    מסר לילדי ישראל – מי ששוכב עם קטינה מודח מהפריים טיים, אבל מי שמאיים בכוחניות, אלימות ואכזריות – נעשה כוכב. נייס.

  10. צחי:

    אני גר מעל רולדין, ומאז שהוא ייחצן להם התקפה מטומטמת על קופיקס התחלתי ללכת עוד שני בלוקים בשביל הקרואסון של הבוקר. בקטנה. לא עושה להם נזק במיוחד. אבל יותר טעים לי בלי רני

  11. XX:

    מעניין מתי יגיע למכללה למנהל להרצה…

  12. חנן כהן:

    באתר “חדשות מחלקה ראשונה” אפשר למצוא כמעט את כל ההודעות לעיתונות המתפרסמות בישראל.

    הנה קישור לחיפוש http://tinyurl.com/k9gstsz שמוצא הודעות לעיתונות של רהב תקשורת מהחודש האחרון.

    אם זה ממש חשוב למישהו, אפשר להקים אתר קטן באנגלית עם תרגום של הציוצים הגסים שלו.

    קהל היעד של האתר יהיה השותפים העסקיים בחו”ל של רהב תקשורת, לדוגמא, השותפים העסקיים בחו”ל של חברת שטראוס.

  13. דורון:

    חוכמת ההמונים ?

    אם כל אחד יודע חלק מהתשובה – אפשר יהיה לבנות את רוב התשובה.

    מסמך גוגל

  14. מרב:

    זה נכון ועצוב, ועדיין – יש קסם באיש הזה. ולמה הכוונה?
    אנשים מדברים כאן על סטנדרטים של התנהלות בעולם עסקי בינלאומי, כאילו ישראל היא באמת חלק מזה.
    אדון רהב – וכל הלקוחות שהוא מייצג (שופרסל, רולדין, בנק הפועלים, אי-די-בי, אייל גולן) – יודעים את האמת. שאנחנו לא יותר משוק קטן של סוחרים תחמנים, עם נורמות של המזרח התיכון. ואפשר לצקצק ולרטון ולצעוק נגד זה עד מחר, ואפילו להפגין ולצאת למחאות – אבל כמו שאמר מאיר אריאל זצ”ל: “בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה”.
    שרי אריסון, נוחי דנקנר, אייל גולן ורבים אחרים כבר הפנימו את זה. או לפחות לא חשבו מראש שצריך להיות אחרת. מבחינתם רהב הוא הפרצוף של המדינה, והוא האיש המתאים לשווק את הזבל שהם מוכרים לנו, שמתנהגים כמו תיירים בבזאר טורקי ומחכים שהמקומיים יעבדו עליהם. היחידים שמרגישים שמשהו לא בסדר הם אלה שלא מחוברים למקום שהם חיים בו.

  15. אוהב שחר:

    הרבה חכמה התאספה בשרשור הזה. :)

    כמי שהוציא מזמן את הטלוויזיה ואת העיתונות המודפסת מביתו,
    פרסום ויחסי ציבור מתקשים לחדור למרחב הפרטי שלי.

    יחסי ציבור של מוצרי צריכה המוניים מכוונים בדרך כלל למכנה משותף רחב ולכן בהכרח נמוך.
    מי שמצליח בזירה הזו יודע את נפש בהמתו,
    לא כצדיק הקשוב לרחשי לב החיה וחי איתה בהרמוניה ובכבוד לצרכיה,
    אלא כצייד וכשוחט, המכיר את נקודות התורפה שלה כדי להשתמש בה לצרכיו.

    הקפיטליזם החזירי השודד את משאבי הפלנטה
    רואה בבני אדם משאב ככל משאב אחר
    וערכי תרבות, מוסר וצדק חשובים לו רק אחרי שהביא למכסימום את רווחיו ורק כמכשיר להגדיל אותם עוד ועוד.
    לא נוכל לאפשר אלימות וחמס כלפי הטבע המקיף אותנו ולצפות לרכות ועדינות כלפי בני אדם.
    זו אי-הבנה של מארג החיים הכולל.
    מילים גסות בטוויטר הן פיסה קטנטנה מקצה קרחון ענק של אלימות אנושית (בעיקר גברית) כלפי כל מה שזז.
    רוצים מרחב נקי מאלימות?
    לא חכמה לחפש מתחת לפנס הזוהר שיחצנים נדחפים אל מתחת לאורו.
    חפשו בחושך.
    נקו את הרחובות מאונס.
    נקו את האלימות נגד ילדים.
    הקטינו את צריכת הבשר.
    צרו עולם כלכלי ששואף לניצול משאבים שמאפשר התחדשות.
    אחר כך,
    לא נצטרך לבזבז זמן ואנרגיה כדי להוריד יחצנים גסי רוח מהזירה,
    הם ינשרו בעצמם,
    או יתעדנו.

  16. ניר:

    מישהו צריך לארגן את הרשימת לקוחות שלו. בשביל שהציבור יוכל להחרים אותם.. כל עוד הם מיוצגים על ידו.

  17. לא רן רהב:

    הכנתי רשימה של לקוחות עבר והווה של רני רהב, ניתן להוסיף לקובץ הערות וכך לתקן שגיאות:
    https://docs.google.com/a/ngphoto.biz/document/d/1hRJ6OCSa-v7IdFRCcGrBqEUUHLtNaHSb-tVe5olF3TE/edit

    הרשימה מבוססת על הודעות לתקשורת מאתר מחלקה 1 כמו שפורסם כאן.

  18. איתמר:

    מצטרף לרעיונות המבורכים שהועלו כאן (תרגום הציוצים, רשימת הלקוחות), ומוסיף את שני הסנט שלי: רכשתי את הדומיין ranrahav.co.il, ואני מציע שהרעיונות הנ”ל, ואולי גם נוספים, יפורסמו בו.
    מי שבעד ורוצה לעזור בכל הקשור להקמה של האתר, כתבו אלי ל-rahavrani@gmail.com (אני שוקל גם פרויקט מימון המון לצורך גיוס כמה שקלים לתפעול האתר)

  19. צחי:

    דורון (13): כדאי לדעתי לציין שדה סימוכין, למניעת השמצות או סתם מידע שגוי.

  20. queenmichal:

    מצאתי משהו:
    https://m.facebook.com/friendsofgeorge/posts/719788211379359?refid=52

  21. queenmichal:

    ועוד אחד

    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152136327004592&set=p.10152136327004592&type=1

  22. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    I don’t think there’s enough competition in the Israeli market to protest against a company…
    If you’re a proud Israeli – will you fly with American Airlines? El-Al is kind of your only option…

  23. ערן:

    חרם על לקוחות מרכזיים של רני רהב – רולדין ושטראוס תחילה:
    https://www.facebook.com/events/719814501373752/

  24. ארז:

    וכי לאיזו תרבות עסקית מצפה אתה במקום שמרשיע את קברניטי המשק שלו בעושק, גזל, איומים, הרצת מניות והתנהגות נכלולית, נפשעת וחסרת אחריות?
    אני מדבר על שופרסל שהרשיעה מנכ”ל, הבת של איי די ביבי שעומדת להרשיע בעל שליטה. אפשר לנהל את המקום הזה טוב יותר. צריך רק לרצות – אה… כן… ולחסל לחלוטין את הנפוטיזם. המקורבים הם הרעה הכי חולה של מדינת ישראל. אם הייתה הרתעה אמיתית (כמו לדוגמא לחייב יושבי דירקטוריונים של בנקים וחברות ציבוריות לקחת אחריות על הלוואות שהם נותנים – בדמות ערבות, קרי: אושרה הלוואה ללא ביטחונות – יחוייבו מאשרי ההלוואה כערבים על מנת לכסותה) בצירוף עם חינוך לממשל תקין אולי זה היה עוזר. בינתיים שששש יש אקס פאקטור

  25. עמית:

    מעוניינים ברשימת הלקוחות של רני רהב ?

    קבוצת פייסבוק שהוקמה אתמול (1.7.14) וכבר זכתה לכמעט 6000 לייקים מפיצה את הרשימה.

    לקישור נא להכנס לכאן.

  26. רונן:

    חברים – הדרך הטובה ביותר היא לפנות במיילים מנומסים באנגלית ובעברית. למחלקות יחסי ציבור/קשרי לקוחות של הלקוחות של רני רהב בישראל , אירופה ובארה”ב (ללקוחות הבינלאומיים של רני רהב) ולתרגם את הציטוטים האחרונים של רני רהב. אני מסופק אם HP ושאר הלקוחות של רני רהב יסכימו שכך ינהג היחצן שלהם. יש לחברות רבות code of conduct ברור. וברגע שהם יפנו אליו בשאלות – או שיפטרו ממנו – הוא יפסיק

  27. כרמית:

    ישנם אנשים שבחרו לא לאכול בשר וישנם אנשים כמוני (ועוד כמה) שהוציאו את הטלויזיה המסחרית החוצה.

    הבעיה היא שבתחום הזה עדיין מדברים על המספרים האבסולוטיים,ומה לעשות, יש הרבה יותר צורכי ריאליטי וצורכי זבל אחר.

    לכן, השינוי יעשה כאשר תהיה הוכחה מספרית. תשקלו את זה גם…

  28. גיא:

    גם אני הוצאתי מהבית את הטלוויזיה, כבר לפני 18 שנים. ולא רק את המסחרית – אלא את המכשיר עצמו. בתכל’ס – אין היום מה לראות, ואם יש משהו שווה – אתם תמצאו אותו באינטרנט בכל מקרה.
    אני לא מוכן לתת את הכסף שלי ליצרניות הזבל שנקרא ריאליטי. זה פשוט זבל טהור להמונים, משהו שמנסה לגרום לנו לשכוח איפה אנחנו חיים, אחרי יום עבודה (מי אמר “משחקי הרעב” ולא קיבל?).

    גיליתי שיש כל כך הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות עם הזמן שהתפנה לי – לקרוא, לדבר עם אנשים שאני אוהב, לשמוע מוסיקה חדשה, ללמוד תחומי עניין חדשים…
    בשורה התחתונה, אין פה שום מחיר לשלם. להיפך! מבחינתי זה כמו להיגמל מעישון (חווייה שעברתי לפני כמה שנים) – אתם תחסכו זמן וכסף, וגם את התדרדרות הבריאות הנפשית שלכם ושל ילדיכם.

    מעבר לכך – אני מקווה באמת שהחרם על רהב ולקוחותיו יצליח (אם כי אני סקפטי). ממה שהצלחתי לראות ברשימה שלו, זה לא עד כדי כך קשה. גם ככה רוב המוסדות שהוא מיחצ”ן הן חברות שמוכרות הרבה יותר ביוקר מהתחליפים שלהן – שהם יותר ראויים בעיניי. הנה כמה דוגמאות:
    שופרסל? תעברו ליינות ביתן. או חצי חינם (שניהם זולים יותר).
    בנק הפועלים? תעברו לבנק יהב (שהוא הכי זול היום, והוא פתוח גם ללקוחות פרטיים ולא רק מהמגזר הציבורי, כמו שהיה בעבר).
    אל על? יש לה תחליפים רבים, ואפילו זולים יותר, בעיקר אחרי החתימה על השמיים הפתוחים.
    סלקום? אורנג’ – תעברו לגולן טלקום.
    רולדין? כמעט כל מאפייה קטנה טובה יותר וזולה יותר (ואחרי שהיום נודע שבעלי רולדין רכש את ארומה תל אביב, אפשר גם להוסיף אותם לרשימת המוחרמים… בינינו – בתל אביב לא חסרים בתי קפה טובים וזולים יותר מארומה).

    בקיצור – זה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע. לא צריך לעבור לגור באוהל או לחיות על העצים, רק בכדי להימנע מהלקוחות של רני רהב. לכולם יש תחליפים. גם לרני רהב.

  29. החופר ומעמיק:

    כל מה שצריך זה שחברה אחת גדולה תודיע כי מפסיקה את קבלת שירותיו. שום דבר לא יעצור את כדור השלג לאחר מכן

  30. ליאור:

    חבל מאוד שאין שום מילה על זה שבמשך שנים סירב – וגם דיבר על זה פומבית – להקים אתר אינטרנט. עד שבסוף הקים את האתר הנוכחי שהוא בסך הכל טופס צרו קשר.

  31. טל:

    https://www.facebook.com/ranenough

  32. איפי:

    <>
    זאת רק אני או שיש כאן הרבה תגובות שחוזרות על עצמן, לא במילה במילה אלא במסר “להוציא את הטלוויזיה מהבית”?..
    זה נראה לי כמו קמפיין ופחות כמו תגובות אותנטיות, אבל כאמור – זאת הרגשתי בלבד.
    ובכל מקרה – לדעתי זאת חוכמה קטנה מאוד להחליט “הכל או כלום”.
    גם באינטרנט יש מלא זבל, אפילו יותר מאשר בטלוויזיה, אבל אנחנו יכולים לבחור את התכנים אליהם אנחנו נחשפים.
    אף אחד לא מכריח אותנו להתיישב מול ערוץ כזה או אחר, השלט בידיים שלנו, ויש גם לא מעט דברים טובים שמשודרים (ממליצה על חינוכית 23, וסדרות ישראליות כמו “שטיסל”, “בני ערובה”)

  33. יותם:

    התזמון שבו פורסם הפוסט הזה פשוט מדהים!

  34. אבי:

    איפי (#32) – חוץ מתגובות מספר 7 (רותם), 15 (אוהב שחר) ו-28 (גיא), לא ראיתי בתגובות לפוסט הנוכחי אמירות נוספות שקשורות לעניין “הוצאת הטלוויזיה מהבית”.

    קשה לי להאמין שמדובר באותו מגיב (בייחוד בהתחשב בכך שגיא הוא אדם מוכר-משהו בבלוגוספירה, לפחות בעיניי, רותם בכלל לא כתבה שהיא הוציאה את הטלוויזיה מביתה, וכל השלושה כתבו באופן שונה לחלוטין).

    באשר אלי, זוהי תגובתי הראשונה בגלוב, למרות שנים של קריאה פסיבית. מזל טוב לי.

    אני בחרתי לוותר על הטלוויזיה (פיזית) לפני כשש שנים, וכיום אני יכול לומר שזוהי אחת ההחלטות החשובות והחכמות שקיבלתי בימי חיי.

    כיום אני יכול לבחור בדיוק במה לצפות (באמצעות האינטרנט, באמצעים שונים ומשונים), ומתי לצפות.
    אצלי המצב הוא רחוק מ”הכל או לא כלום”. יש לי די והותר תוכניות לצפות בהן, אבל בתנאים שאני קובע וברמת איכות מסויימת, המתאימה לי. אף אחד לא אמר שצריך לוותר על קשר לציוויליזציה התרבותית וללכת לחיות בצריף באמצע יער.
    מה גם שהיום אני חשוף לשלל תוכניות שלא היה לי סיכוי להחשף אליהן דרך הטלוויזיה בישראל, אבל זה דיון מסוג אחר.

    לשמחתי הרבה, שיעור החשיפה שלי לפרסומות ושאר עניינים שכאלו הוא אפסי, על גבול הלא קיים (וזאת מכיוון שגם תוכן מעיתונים מודפסים אני לא צורך). למעשה, ללא קריאה בבלוגים כאלו ואחרים או שאר אתרים, לא הייתי יודע על קיומו של אדם בשם רני רהב.

    נכון, אף אחד לא מכריח אותנו להתיישב מול ערוץ כזה או אחר, אבל מניסיון העבר שלי, כשאת כבר נמצאת מול הטלוויזיה, יכולת הבחירה שלך מוגבלת. ועל זה אני מדבר פה – בחירה.
    גם אם לא תמשכי פה ושם לערוצים מסחריים שטופי פרסומות, עדיין אחוז “בזבוז הזמן” יהיה גבוה במידת מה עקב צפיה בתוכניות בהן לא התכוונת כלל לצפות (המרכאות נכתבו בכוונה. מי שלא חושב שמדובר בבזבוז זמן, זו זכותו המלאה).

    אם את מצליחה לצפות בדיוק במה שאת רוצה, ורק בזה, ללא הפרעה של שאר גורמים מחסלי תאי-מוח (כמו פרסומות) – כל הכבוד.

  35. הציבור מתחיל להבין | כסף וקריירה | סלונה:

    […] הישראלי – דפוק מישהו או תידפק בעצמך. השני דיבר על רני רהב והלקוחות שלו. בראיון אצל גיא זוהר ניסיתי להסביר שהשניים קשורים […]

  36. מאיר:

    גם אני הפסקתי עם הטלויזיה ומרבית העיתונים הגדולים.
    –> מעבר לבזבוז הזמן
    שטיפת המוח הטלויזיונית והעיתונאית נמאסו עליי,
    7-10% מהמדינה מציגים כאילו המדינה כולה בעד התאבדות המונית בידי ההמון הערבי הזועם
    וגם הגג 10% האלו מנוהלים ע”י 2%-3% של בעלי הון שרוצים להפוך למכור את המדינה.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: