קטגוריה: באה לי מחשבה

בתקופה האחרונה פורסמו בארה”ב מספר ספרים בתחומי העניין שלי ובתחומים קרובים, ספרים שאותם הייתי שמח לקרוא. לצערי עוד לא מצאתי זמן לקרוא אותם ולכן עוד לא רכשתי אותם. אבל אני ארכוש אותם ואז אני אקרא אותם ואז אני אדע בדיוק…

במאי 1999, אחרי שבנימין נתניהו הפסיד לאהוד ברק, התראיין עמוס עוז לרדיו. הוא ניסה להסביר את תחושת ההקלה בכך שנתניהו וממשלתו כבר לא בשלטון והסביר כך (אני עושה פראפרזה על דבריו): זה כמו שליד החלון שלך טרטר במשך שנה וחצי…

תוך שעה הטלפון צלצל שלוש פעמים: אמצעי התקשורת ההמוניים (רדיו, טלוויזיה, עיתונות) מתנפלים על סיפור ההתאבדות הנורא של נער שתלה את עצמו במהלך שיחה עם חבריו בפייסבוק ומבקשים שאבוא לאולפן, להיבהל יחד איתם. כמו אינסטינקט שאף אחד לא מסוגל להתנגד…

במהלך השנים נוצרו כמה מסורות קטנות בגלוב, אחת מהן היא תחרות התחזית השנתית. זו השנה הרביעית ברציפות שהגלוב מכריז על תחרות התחזיות לשנה הבאה. הנה מה שקרה כאן ב-2008, הנה מה שקרה ב-2009. ב-2010 היו תחזיות רבות ומפורטות. בניגוד לשנים…

לפני שנה וחצי העליתי את הפוסט הזה בו הזכרתי הבטחת בחירות של ביבי להוריד מיסים. “זו לא הבטחת בחירות, זו ההתחייבות שלנו”, הוא אמר בתשדיר שהקלטתי בתקופה שלפני הבחירות, העליתי אותו ליוטיוב ולא שכחתי ממנו לרגע. אחרי הכל, ביבי הסתכל לי…

זו לא חוכמה לאהוב את “הניו-יורק טיימס”. “הניו-יורק טיימס” הוא אולי העיתון הנחשב ביותר בעולם, המוערך בעולם, המשפיע בעולם. לקרוא את “הניו-יורק טיימס” ולהתפעל, זה כמו להתפעל משבעת פלאי עולם. זו לא חוכמה. העיתון הזה, כך אני מתרשם, כל הזמן…

אני ניגש אל הפוסט בחשש מה. ידוע לי שאת הגלוב קוראים סטודנטים, בהם גם סטודנטים שלומדים אצלי בקורסים השונים במוסדות השונים. מניסיוני בשנים האחרונות, לכתיבה אודות היחסים המורכבים שבין מרצה וסטודנט יש פוטנציאל נפיצות רב. משום כך אני מבקש להבהיר…

כנס מעניין התקיים היום בצהריים בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל. הכנס עסק בסדרה “מחוברים”, במשמעות שלה בכל הקשור לדרך שבה “העצמי” מוצג ומיוצג, בדרך שבה הסדרה עסקה בסוגיות מגדריות ועוד. לאחר דיון תיאורטי-אקדמי, הגיע תורו של המושב השני. במקור…