עומר מנדס, סטודנט לשעבר, שלח לי הודעה לפייסבוק הכחול עם הנקודות הכתומות ובו קישור הורס ל-28 ידיעות שהופיעו בתקשורת האמריקאית (ברובה) שמזהירות מפני דברים שעשויים להרוג אותך. בין השאר קימה בבוקר יכולה להרוג אותך, ישיבה, חלב, חזיות, מים, התעמלות, סודה ועוד.
כמובן שהתקשורת הישראלית לא הרבה יותר טובה. חיפוש קצר מגלה שהאקרים יכולים להרוג אותך מרחוק, תרופות ללא מרשם, משקאות אלכוהוליים שונים ומגוונים, כרית האוויר באוטו שלך, אימייל, פקקים והחביב עליי, אוכל עיראקי.
הקריאה של הטקסטים האלו הזכירה לי את תאוריית הטיפוח של ג'ורג' גרבנר שעוסקת באופן שבו אמצעי התקשורת מעצבים את תפיסת העולם של הפרטים בחברה. גרבנר וחוקרים נוספים הראו בסדרת מחקרים, שצופים כבדים בתכנים אלימים מאמינים שהעולם הוא אלים, מפחיד ומסוכן בהשוואה לצופים אחרים שאינם ניזונים מכמות כה נכבדה של תכנים אלימים. למעשה, ככל שהנשאלים במחקר של גרבנר צפו יותר בטלוויזיה כך הם העריכו הערכת-יתר את הסיכוי שלהם להיות קורבנות למעשי פשע, למרות שסטטיסטית הסיכוי שלהם היה נמוך הרבה יותר. הוא כינה את התופעה בשם "סינדרום העולם המרושע".
השאלה שראוי לשאול היא מי מרוויח מסינדרום העולם המרושע שאמצעי התקשורת מייצרים עבורנו? כמובן שאמצעי התקשורת עצמם מרוויחים מהעניין. הם מאמצים את טקטיקת ההפחדה כאמצעי לתקשר מסרים לצרכנים, כדי לעניין אותם, כדי לגרום להם להקליק, כדי למשוך אותם לכתבה, כדי להרוויח כסף.
אבל אם פורשים את היריעה רחב יותר מבינים שלחיים תחת השפעת סינדרום העולם המרושע יש גם רווחים פוליטיים לא מבוטלים. לפני כמה שנים פרסמתי כאן טקסט שעוסק בטקטיקת ההפחדה של המדינה, שכל הזמן מזהירה את האזרחים שהם נמצאים תחת סכנה (העובדה שלפני כמה שבועות נערך תרגיל כלל ארצי שבו האזרחים התבקשו להיכנס למרחבים מוגנים, כאילו הם לא שהו שם במשך חודשיים רק בקיץ האחרון, היא דוגמה מוצלחת לעניין). פחד הוא אמצעי שלטוני מובהק שכן הוא אמצעי גיוס מן המדרגה הראשונה. מי שמתמחה בכך הוא כמובן בנימין-הערבים-נוהרים-לקלפיות-נתניהו שדוהר את דרכו לראשות הממשלה באמצעות פחד למעלה מעשרים שנה.
אבל להאשים את נתניהו זה קל (גם אם זה נכון); כאשר בוחנים את הידיעות האלו מבינים שאמצעי התקשורת הם סוכני פחד מן המדרגה הראשונה: הם מוכרים פחד, סוחרים בפחד, מנסחים את הפחד וזורקים לכיוונך עוד ועוד אובייקטים, אירועים, מוצרים, פעילויות ופרקטיקות כולם, לכאורה, יכולים להביא למותך.
לא מן הנמנע שצריכה מופרזת של הכתבות המטופשות עד אימה האלו יכולה…. ובכן, כן.
כתיבת תגובה