סידרתי הבוקר את השולחן שלי ופתאום גיליתי משהו ששמתי בצד לפני חודש וחשבתי לכתוב עליו ובינתיים נעלם לי. אז לפני חודש בערך קניתי קומקום חדש כי מה לעשות, הישן כל הזמן עשה בלאגנים. מדובר בקומקום בסיס לחלוטין של חברת Graetz. הנה:
לקומקום מצורפות "הוראות הפעלה" וכזכור לכם, אני אוהב לקרוא הוראות הפעלה של קומקומים פשוט בגלל שזה משעשע אותי. אחרי הכל, מה ההוראות? למלא מים וללחוץ על הכפתור? ובכל זאת, הוראות ההפעלה מחזיקות 12 עמודים (כולל בטיחות ואמצעי זהירות, תאימות, מה צריך לעשות לפני תחילת שימוש). חברים, קומקום זה עסק רציני. אז קראתי את ההוראות. הנה הוראות לדוגמה:
נשמע הגיוני, נכון? המשכתי לקרוא והגעתי לסעיף הזה (שמסומן בצהוב) שגרם לי לפעור עיניים בתדהמה:
סליחה? מה זאת אומרת לשימוש ביתי בלבד? ונניח שאני קונה את הקומקום כדי שישמש אותי ואת חבריי שנפגשים אחת לשבוע ב"יו"רים אנונימיים"? מה אז? זה לא בבית, זה מפגש במתנ"ס! ונניח שאני קונה את הקומקום למשרד. האם אסור לי להשתמש בו במשרד? תאמרו, "זה ודאי שטויות". כמובן שזה שטויות אבל אם זה שטויות – למה כותבים את הסעיף הזה בכלל?
הנה למה. סעיף 4 לתנאי תעודת האחריות של הקומקום קובע: "אנו מתחייבים למתן שירותים תיקונים ולהחליף, ללא תשלום כל חלק אשר יראה לנו פגום ואשר לפי שיקול דעתנו הבלעדי נפגם בתנאי שימוש נכונים בהתאם להוראות ההפעלה המצורפות למכשיר".
WTF?!
פעם, היה קומקום. וכל אחד יכול היה להשתמש בקומקום איך שהוא רצה. היום יש לקומקום EULA (שזה באידיש: End User License Agreement) ואם אני לא עומד ב-EULA של המכשיר, לא יתקנו לי אותו. ומה ה-EULA קובע? רק בבית. למה? ככה!
קומקום! יש לקומקום EULA!
מה הלאה? EULA לעיפרון? EULA לכיסא? EULA למחזיק מפתחות?
כתיבת תגובה