זה לא ממש חדש שיש בארץ מספר לא מבוטל של מאמינים שבאמת מוטרדים, וממש עוסקים ברצינות תהומית, בשאלות כגון "האם מותר לפוצץ חצ'קון בשבת?". כתבה מעניינת של יאיר אטינגר ב"הארץ" של יום א' מספרת שבזכות פלאי הטכנולוגיה עכשיו יכולים אותם יראי שמיים לקבל מענה לשאלותיהם הנלעגות באופן מיידי באמצעות SMS.
"האם מותר להאזין לשיריו של אביב גפן?" שולחים המאמינים הודעת טקסט למכשירו הסלולרי של הרב אבינר, וזה משיב להם בנחרצות דברי אלוהים חיים: "לא". (בפעם האחרונה שאני דיברתי עם אלוהים התשובה לשאלה הזאת הייתה דווקא: "כן, אבל לא מומלץ". יכול להיות שאחרי 3000 הודעות טקסט בחודש לאבינר כבר כאבה האצבע והוא החליט לעגל פינות?).
בכל מקרה, בשאלות מן הסוג הזה אין ממש חדש, ופסיקותיהם של גאוני וחכמי הדור, בכל מיני סוגיות אינטלקטואליות חשובות כגון "האם מותר לחטט באף בשבת?", כבר מפרנסות את העמודים המתאימים בעיתונים לפחות כמה שנים טובות. אז עכשיו ניתן לקבל תשובות לשאלות האלה בצורה נוחה וזמינה יותר. בסדר.
מה שקצת יותר מטריד היא העובדה שעל פי הכתבה שולחי ה-SMS לא מסתפקים בשאלות שניתן להשיב עליהן במילה, או במשפט, כראוי למדיום, אלא מפנים לרבנים שאלות מורכבות בהרבה. זה לא כל-כך משנה איזו תשובה קיבל אותו אדם ששלח לרב אבינר את השאלה "האם הערבים לא סובלים במחסומים בגללנו?" (אבל רק למקרה שגם אתם מוטרדים מזה, אז אפשר להירגע כי התשובה היא "לא בגללנו, אלא משום שהם רוצחים"). מה שיותר משמעותי כאן הוא שאותו אדם חשב שמדובר בסוגיה שניתן ללבן באמצעות הודעת SMS.
כמו שמצוין גם בכתבה, התופעה הזאת מעידה במידה רבה על ההתחרדות ההולכת וגוברת בקרב חלקים מסוימים של מה שמכונה "הציונות הדתית". זה טוב שלאנשים שמתלבטים בשאלות מוסריות יש למי לפנות, וזה שהאדם שאליו הם פונים מכונה דווקא "רב" לא ממש אמור להפריע.
אבל הפניית שאלות מן הסוג הזה, באמצעות המדיום הזה, מעידה יותר מכל על סוג התשובה אותה מצפה השואל לקבל. הוא לא מעוניין להתחבט בסוגיה, או לקבל עליה תשובה אמביוולנטית ומעוררת מחשבה. אותם "מתחרדים" מעוניינים בתשובה חדה ופסקנית ממי שככל הנראה רכשו בעלות על האמת מתוקף הקשר הישיר אותו הם מקפידים לקיים עם אלוהים. כך שבניגוד למה שנכתב בכתבה השאלה היא לא "האם המדיום הסלולרי גורם לזילות ההלכה?", אלא מתי בדיוק הפכו הרבנים למדיומים?
כתיבת תגובה