האביר שלא היה קרא מאמר של ירון זליכה ולא יכול היה שלא לנתח את ההשלכות המאקרו-כלכליות של דבריו. הוא שלח אלינו טקסט לקטגוריית כתב/ת אורח/ת והנה הוא לפניכם:
נחרדתי לקרוא את המאמר של ירון זליכה בעיתון דה-מארקר (24.01.08). אביר הצדק, המשפט וההפרדה בין ההון והשלטון כותב כי:
האסטרטגיה המאקרו כלכלית של ישראל בשנים האחרונות עוצבה במארס 2003 על ידי שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, ואנוכי…לראשונה, התמקדה המדיניות הכלכלית בניסיון להקטין באופן משמעותי ועקבי את שיעור ההוצאה התקציבית בתוצר. כמו כן, אופיין הקשר השלילי המובהק שבין ההוצאה לבין צמיחת התוצר.
במילים פשוטות, על מנת שבידי האוצר ישארו עוד ועוד תקציבים, המשק עבר מייצור לצריכה, כמו משק של עוד מדינה גדולה וידידותית שכולנו מכירים.
לדעת ירון זליכה – הדבר עצר את התמוטטות המשק. מותר לשאול באיזה מחיר חברתי. מותר גם לשאול האם הדבר מוסיף ליציבות המשק לאורך זמן. זליכה עונה ומודה שלא: "דווקא כיום המדיניות המאקרו כלכלית שקבענו אז כבר לא מתאימה ויש לערוך בה שינויים". זליכה מדבר על הקיר שבו המשק עומד להיתקל. יתכן שכוונתו למיתון העולמי שעומד בפתח והפיתרון שהוא מציע:
לאחר חמש שנים של צמיחה מהירה משיק כיום הביקוש המצרפי בכמה גזרות עם קצב צמיחת ההיצע. הגיע זמנה של מדיניות לעידוד היצעים שתתלווה למדיניות לעידוד ביקושים עד שתחליף אותה בעתיד כמעט כליל. מדיניות זו שומה שתתמקד בהפחתת עלויות הייצור והאספקה של סחורות ושירותים באופן שירחיב את כושר הייצור (התוצר הפוטנציאלי) שלו.
במילים פשוטות הוא אומר שעלינו להוריד את עלויות הייצור והאספקה של המוצרים בארץ. האם הוא חשב צעד קדימה מה הדבר אומר? הלוא הבחירה במקרה זה היא בין דבר לחולירע.
או שיקצצו שוב בשכר המינימום או שמפעלים יעזבו את הארץ כדי לייצר יותר בזול למדינות השכנות ותיווצר אבטלה גדולה (בשעת מיתון!) או (וכאן השכל הקונספירטיבי שלי עובד שעות נוספות) או שיעשה שימוש בתשתית החוקתית שעוברת עכשיו בכנסת – מפעלים יועברו לתוך בתי סוהר, יהיה יותר צורך באסירים-עובדים, יבנו עוד בתי-כלא פרטיים, תוחמר הענישה – ובמקרה כזה אני מציע להחמיר את העונשים של אנשי הצווארון הלבן – חישבו על החיסכון הכלכלי! עובד שמקבל עשרות אלפי שקלים לחודש באלפים בודדים אם בכלל!
אלוהים יברך אותך ד"ר זליכה!
כתיבת תגובה