משבר כלכלי? אני אוהב!

האביר שלא היה קרא מאמר של ירון זליכה ולא יכול היה שלא לנתח את ההשלכות המאקרו-כלכליות של דבריו. הוא שלח אלינו טקסט לקטגוריית כתב/ת אורח/ת והנה הוא לפניכם:

נחרדתי לקרוא את המאמר של ירון זליכה בעיתון דה-מארקר (24.01.08). אביר הצדק, המשפט וההפרדה בין ההון והשלטון כותב כי:

האסטרטגיה המאקרו כלכלית של ישראל בשנים האחרונות עוצבה במארס 2003 על ידי שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, ואנוכי…לראשונה, התמקדה המדיניות הכלכלית בניסיון להקטין באופן משמעותי ועקבי את שיעור ההוצאה התקציבית בתוצר. כמו כן, אופיין הקשר השלילי המובהק שבין ההוצאה לבין צמיחת התוצר.

במילים פשוטות, על מנת שבידי האוצר ישארו עוד ועוד תקציבים, המשק עבר מייצור לצריכה, כמו משק של עוד מדינה גדולה וידידותית שכולנו מכירים.

לדעת ירון זליכה – הדבר עצר את התמוטטות המשק. מותר לשאול באיזה מחיר חברתי. מותר גם לשאול האם הדבר מוסיף ליציבות המשק לאורך זמן. זליכה עונה ומודה שלא: "דווקא כיום המדיניות המאקרו כלכלית שקבענו אז כבר לא מתאימה ויש לערוך בה שינויים". זליכה מדבר על הקיר שבו המשק עומד להיתקל. יתכן שכוונתו למיתון העולמי שעומד בפתח והפיתרון שהוא מציע:

לאחר חמש שנים של צמיחה מהירה משיק כיום הביקוש המצרפי בכמה גזרות עם קצב צמיחת ההיצע. הגיע זמנה של מדיניות לעידוד היצעים שתתלווה למדיניות לעידוד ביקושים עד שתחליף אותה בעתיד כמעט כליל. מדיניות זו שומה שתתמקד בהפחתת עלויות הייצור והאספקה של סחורות ושירותים באופן שירחיב את כושר הייצור (התוצר הפוטנציאלי) שלו.

במילים פשוטות הוא אומר שעלינו להוריד את עלויות הייצור והאספקה של המוצרים בארץ. האם הוא חשב צעד קדימה מה הדבר אומר? הלוא הבחירה במקרה זה היא בין דבר לחולירע.

או שיקצצו שוב בשכר המינימום או שמפעלים יעזבו את הארץ כדי לייצר יותר בזול למדינות השכנות ותיווצר אבטלה גדולה (בשעת מיתון!) או (וכאן השכל הקונספירטיבי שלי עובד שעות נוספות) או שיעשה שימוש בתשתית החוקתית שעוברת עכשיו בכנסת – מפעלים יועברו לתוך בתי סוהר, יהיה יותר צורך באסירים-עובדים, יבנו עוד בתי-כלא פרטיים, תוחמר הענישה – ובמקרה כזה אני מציע להחמיר את העונשים של אנשי הצווארון הלבן – חישבו על החיסכון הכלכלי! עובד שמקבל עשרות אלפי שקלים לחודש באלפים בודדים אם בכלל!

אלוהים יברך אותך ד"ר זליכה!

6 מחשבות על “משבר כלכלי? אני אוהב!

  1. אביר, יש לי שתי בעיות עם מה שאתה אומר:
    1. אני יודע פרומיל וחצי בכלכלה ואני יכול לתת עוד דוגמאות: להוריד מיסוי על יבוא חומרי גלם, לעודד באמצעות תמריצים פיתוח של יצרנים קיימים, עידוד נוסף של יצרנים להגעה מחו"ל לארץ ועוד. לא רק דברים רעים.
    2. כל הפסקה האחרונה שלך היא בין דעתך במקרה הטוב לספקולציה במקרה הרע. שיוכה לד"ר זליכה, כפי שמשתמע מהשורה האחרונה, מיותר.

    מוסיף, תורך. 🙂

  2. עומר – צא ולמד –
    1.אם היית קורא את המאמר אליו קישרתי היית למד שכל ההצעות שלך עלולות לגרום להפסדים לאוצר המדינה – דבר שזליכה מנסה למנוע.
    2.מה לעשות שבקרב עמי אני יושב ואני יודע כיצד הצעות תמימות הופכות אח"כ לשוט.
    3.אני יודע שני פורמיל בכלכלה ואני יודע שכאשר אינך יכול לקצץ במחיר החומרים או המכונות – ולדעתי בדיקה זריזה תוכיח שאי אפשר לקיים את הצעותיך הנ"ל (וגם אם כן – יצרנים וספקים תמיד לוקחים 50% יותר על מחיר החומרים) – בעוד שאת הגורם האנושי תמיד אפשר לכופף והוא עוד ינשק את כפות רגליך על שאתה מעסיק אותו בכלל.

  3. אני צריך הבהרה. אם:

    אופיין הקשר השלילי המובהק שבין ההוצאה לבין צמיחת התוצר

    זה אומר שככל שהממשלה מוציאה פחות, התוצר צומח יותר. מה הקשר בין זה ובין

    על מנת שבידי האוצר ישארו עוד ועוד תקציבים, המשק עבר מייצור לצריכה

    ?

  4. לא לשכוח שזליכה עבד בעבר עבור אפריקה ישראל של לבייב ,אחד הזכיינים של בית הסוהר הפרטי,שאני מקווה שבג"ץ יתאושש ויתקן את העוול האנטי דמוקרטי הזה.(המדינה יכולה לקנות את בית הסוהר מהקבלן הבונה).
    זליכה ה"צדיק" הוא שחתם על המכרז המהיר והתמוה לבניית בית הסוהר הפרטי, שניתן לאפריקה ישראל של לבייב,מעסיקו לשעבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *