הפחח האחרון

אנחנו מאוד מתרגשים מהקריאות של המגיבים שלא לסגור את הגלוב. באמת. כלומר, אין לקריאות שום השפעה, ובכלל למי אכפת מטוקבקיסטים חוץ מלרזי ברקאי, אבל אנחנו מתרגשים. בכל מקרה, לסגור גלוב זה עניין מסובך שלוקח זמן. צריך לחלק את הרכוש, לאפס סיסמאות, ולהחליט למי תהיה זכות לפרסם את כל הפוסטים כאן בספר (רב מכר בינלאומי ענק). שלא לדבר על ההנפקה בבורסה של איי פיג'י – זה סיוט ביורוקרטי לבטל אותה.

הפחח הראשון פורסם כאן על ידי היו"ר לשעבר ב-19 באוגוסט 2006, כמעט שנה אחרי פתיחת הגלוב. בפוסט ההוא, שנועד לבדוק מי מאיתנו נשאר בבית ביום שישי בערב (ולכן הוא חסר חיים), התגלה שכמעט כולנו חסרי חיים. כולל היו"ר עצמו, שניסה להסתיר את זה על ידי פרסום הפוסט. בכלל, זה שאנשים שקוראים את זה יודעים כבר מה זה פחח, מראה את הגיבוש של הקהילה הקטנה שהתגבשה פה, ואת השפה הפנימית שנוצרה בסיר הלחץ של הקונצרן. אז ידידי, רעי, וחסרי חיים באופן כללי: בואו ורשמו בתגובות את ביטויי הקונצרן האהובים עליכם אישית. האם זה האימייל הסגול עם הנקודות הצהובות? היפנים האלה, לא, באמת? דמבורגרית? שנדיבריליון? חברי ההנהלה (או אלה שעוד בחיים) רוצים לשמוע.

14 מחשבות על “הפחח האחרון

  1. נראה לי שיותר מפריע לאנשים שלא ניתן שום הסבר לרקע עליו הוחלט לסגור את הגלוב.
    אפילו "סתם מיציתי, ונמאס לי מהטירחה שהסתבכות עם כל העולם גוררת" הייתה מספקת

  2. אני עדיין מסרב להאמין. כל הפוסטים האחרונים האלה נראים לי כמו מתיחה אחת גדולה.

    אבל אם זה רציני – הגלוב הוא ציר מרכזי בבלוגוספירה הישראלית ולסגור אותו סתם ככה, אפילו בלי להגיד למה או משהו דומה, היא זכותו של יובל, אבל ממש לא מעשה יפה כלפי קהילת המגיבים הגדולה שהתפתחה לה פה ובזכותה כל פוסט טוב מאוד שהיה פה הפך למצוין (לא, אני לא לוקח קרדיט פה על כלום).
    אני בטוח שכל הכותבים מבינים את זה לבדם ושזו הסיבה שאנחנו עדיין ממשיכים לקבל פוסטים post-mortem.

  3. זה לעשות פיפי מהמקפצה של הבריכה האולימפית, זה מה שזה.
    מילא לסגור, אבל בלי למה? באמת שאני לא קורא בלוגים, אבל בגלוב התאהבתי. בעוונותי אפילו הכנסתי אותו לפייבוריטים שלי. אז ככה פתאום לסגור? מה עם שלושים יום הודעה מראש? משהו?
    לא יפה.
    אין הסבר, אז אני לא משחק באיזה ביטוי הכי אהבתי.

  4. אני נהניתי להיות מגיב, אפילו שבסוף ברחתי מכאן כל עוד נפשי בי (הנפש של האני הגברי שלי. הנשי שלי נשאר כאן משחק פינגפונג עם השרת) עם הזנב בין הרגליים.
    לפחות למדתי להשתמש בסוגריים עגולים עם רווח נכון (גם המינון של הסוגריים ירד).
    אני לא חושב שהביטוי ממש הושרש בעגה הגלובאית, אבל אני חושב שחלק יבינו, וחלק בטח משתמשים בלי ממש להלעות על דפי הגלוב- כשרואים טקסט ברמה ירודה (אמרנו אומואים) עם הומור פיפיקקי (קובו בבו נהנה לרכוב ולא על סוסים?), אני בטוח שחלק מהאנשים כאן חושב- וואלה, זה רועי. בשנדיבריליון אחוזים.

    מה אני הכי אהבתי (לא שאני חושב שהתגובה הזאת תראה אור)? את פולחן האישיות שהיו"ר בנה סביבו. זה מדהים לחזות בזה, איך מדברים עליו בתגובות, על היו"ר, על הקונצרן. הזליגה של זה לעולם האמיתי, בכלל גובל בגאונות של שיווק עצמי אצל היו"ר.

    ד"א, אני מוכן לחתום שאני אלך ואשרוף את הגלובפלקס אם המוסד ייסגר לפני שיעלה עיצוב חדש. טוב מה זה משנה, בכל מקרה לא יפרסמו את התגובה. או שהיא תתפרסם ותמחק תוך דקות ספורות. או שברגעים אלה הבריונים בדרך עם האלות. שמעתי חלון נשבר. נו טוב, להתר

  5. אני לא מבין כלום. פתחתי גוגל רידר לפני חודש, עשיתי מנוי לגלוב לפני איזה 4 פוסטים. עד כמה הטיימינג שלי יכול להיות גרוע?

  6. אני ביחד עם יהודי כמעט טוב.
    אין הסבר – לא משתפת פעולה.
    ומה זה "מה הביטוי שהכי אהבתם"? נהייתם כמו בוואלה! שמדרגים את הרמטכ"ל הכי טוב ואת המדינה שהכי הייתם רוצים לרדת אליה?
    נו באמת.

  7. אין על אבי כהן.
    ודיי זה מתחיל להיות מפחיד, קשה לדעת אם הקונצרן רציני או שמותחים אותנו מתיחה מתוכננת היטב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: