אפרת שלחה קישור לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות ובו קישור לקטע וידאו המראה כיצד דיסני ממחזרת את הקוד שלה עצמה בסרטיה השונים. בשנים האחרונות היתה לי תחושה שאני רואה את אותו הסרט שוב ושוב רק שפעם אחת היה בו כלב, פעם אחרת קוף, פעם שלישית אריה וכן הלאה. לא תיארתי לעצמי שזה ממש אותו הסרט. הורס.
* עדכון מארס 2022: הנה קטע חדש יותר.
הסרטון נקרא "אוטו-פלגיאט של דיסני", וכמו שאמר כבר ארתור C קלארק בהקדמה לספרו "2061: אודיסאה שלוש": "ממי יכול לגנוב סופר, אם לא מעצמו?"
יאמר לזכותם של אולפני דיסני שהקטעים המוצגים כאן כולם צוירו ביד על ידי מאות אנימטורים, בהפרש של שנים רבות בין הסרטים (שלגיה יצא ב-37, 101 דלמטים ב-61,החרב באבן ב-63, ספר הג'ונגל ב-67,אריסטוקאטס ב-70, רובין הוד ב-73), וההסבר היחיד שיש לי הוא הומאז' של אנימטורים צעירים לפועלם של הותיקים.
מעניין מה היה קורא עם היינו עושים את אותו הדבר לוורנר ברוס והלוני טונס שלהם. המוסג "קופי פייסט" נראה לי תופס פי כמה שם. מצד שני, אין כמו לראות בפעם האלף את באגס באני שואל את אלמר פאד- "?eeeee, whats up dock". תשמעו, לפחות בדיסני מציירים ממש יפה.
זה כמובן "אם היינו עושים את…." ולא כמו שברוב עילגותי רשמתי למעלה
גם מתכון מנצח וגם שימור אנרגיה. אחלה עסק. מה מצב המניה?
אני מרגיש שאנשים כאן נותנים להם יותר מדי הנחות. זה לא עניין של הומאז' של אנימטורים. זה עניין של עצלנות של הבמאי ע"י זה שהוא לוקח סצינות שלמות ומשכפל אותם, עם חילופי זנים קלים. צריך סצינת מסיבה? למה לעבוד קשה? למה שהבמאי יחליט על מה יהיה שם, ועם האנימטור הראשי ישב ויעצב את הסצינה, כשאפשר פשוט לקחת מן המוכן?
בניית סצינה כזו, כמו המקורית בשלגיה או בספר הג'ונגל, זה הרבה מאד עבודה – עבודת characterization, עבודת תזמון, עבודת עיצוב. וזו עבודה שנעשתה נפלא ע"י האנימטורים המקוריים. הרגע שמוגלי מנגב את פניו מליקוקי גורי הזאבים, למשל, היא חמודה עד כאב. אבל הבמאי והאנימטור של מרלין החליטו, במקום לשחזר את ההצלחה, לשחזר פשוט את הסצינה. לא לתת לכלבים או לילד אופי משלהם, אלא פשוט לחזור על הנוסחא – פריים אחרי פריים.
אולי זאת הסיבה שהם מהלוחמים הפעילים ביותר להארכת זכויות היוצרים על סרטים. ככה לפחות הם יודעים שרק הם מעתיקים מעצמם באופן חוקי, ולכל השאר אסור להשתמש בזה.
לדעתי זה לא הומאז' ולא חסכנות על הבימוי
לוקחים את אותן שקופיות ועושים להן טרייסינג ואינקיניג מחדש.
אגב – דווקא הומאז'ים הייתי מקבל באהבה.
סאאאאמק, אני צריך שהיו"ר יכניס איזה ספלצ'ק.
אני לא מבינה מה אתם רוצים – הם בסך הכל פונים כל פעם לאותו כוריאגרף.
(אה, ותולעת? ספלצ'ק לא היה עוזר. גם "קורא" זו מילה לגיטימית. קורה)
זה התקופה. פעם כולם רקדו אותו הדבר, נפלו ממשאית אותו הדבר, מחאו קפיים אותו הדבר ועשו אנימציה אותו הדבר.
Spell Check plug-in is required indeed
Is it just me, or more people here are not that familiar with Disney? or it is a matter of parenthood?
פט ריי – רק להוריד את הכחול פועלים הזה ויש לנו אפילו את אותם הצבעים כמו פעם. אבל אסור להשוות…
עוד דוגמא להעתקה (?). מסתבר שלא רק באנימציה או בדיסני משכפלים סצינות.
The Curious Story of Forest Gump
לא רואים את קטעי הוידאו בפיירפוקס בלינוקס.
רובין הוד וחתולים בצמרת נחשבים כסרטים בעייתיים ודלי תקציב שנעשו לאחר מותו של וולט ובתקופה מאוד לא טובה לאולפנים. הנסיון בהם היה לשחזר הצלחות קודמות במעט כסף והשקעה.
לשם ההדגמה, תומאס אומיילי בחתולים בצמרת הוא קופי-פייסט של באלו מספר הג'ונגל (אותו שחקן, פיל האריס, תרם את קולו) מתוך מטרה מודעת לשחזר את הצלחת הסרט ההוא.
באופן בוטה אפילו יותר ברובין הוד פיל האריס שימש כג'ון הקטן בדמות כמעט זהה לבאלו כפי שניתן לראות בכל הסרט, וגם בקטעים הארוכים מרובין הוד שהועתקו משם.
דיסני ממעטים מאוד לעשות את זה וכפי שניתן לראות הפסיקו עם זה למעשה כמעט לגמרי.
אבל, יש קטע ידוע של שיבולים נעות ברוח שמופיע בסרטי דיסני רבים מאוד וראשיתו עוד ב – Short קלאסי שנקרא the old mill ומקורו כמדומני עוד לפני "שלגיה".
[…] (דרך הבלוג "מאבד תמלילים") […]
[…] The law of code preservation” (HE) – Yuval is posting an interesting YouTube video demonstrating how Disney are reusing patterns in […]
[…] דיסני: חוק שימור הקוד | מאבד תמלילים – הגלוב https://www.popup.co.il/?p=3470 – view page – cached אפרת שלחה קישור לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות ובו קישור לקטע וידאו המראה כיצד דיסני — From the page […]
כתיבת תגובה