הפרטה היא לא הדרך

יש לי לא מעט ביקורת על "דה-מרקר" טוב, בסדר – יש לי די הרבה ביקורת על "דה-מרקר". ועדיין, מדי פעם, מתפרסם בו טקסט מצוין שגורם לי לחשוב שאם הם רק היו היו יכולים ב"דה-מרקר" לעשות עיתון מעולה; עיתון שנוגע לסוגיות שמטרידות את כולנו (ולא רק את העשירים), עיתון שמטפל בבעיות הכלכליות האמיתיות שלנו, האנשים הרגילים, ולא עיתון שעסוק בדירוגי סרק עבשים של אנשים לפי כמה כסף יש להם בבנק או לפי מגדל היוקרה בו בחרו לישון.

הבוקר פרסם גיא רולניק טקסט תחת הכותרת "תחרות במקום הפרטה".

אני ממליץ לכם לקרוא אותו.

24 מחשבות על “הפרטה היא לא הדרך

  1. יובל: למרות שאני מסכים עם המסקנה הסופית (טוב, לפחות עם חצי – רק לגבי ההפרטה), זה פשוט טקסט מופרך.
    עזוב רגע בצד את אי הדיוקים העובדתיים* – איך אפשר לכתוב טקסט כזה, ולשכוח שבכל פעם שביבי הפריט אתה היית חלק מלהקת המעודדות שלו? הרי דה מארקר, ורולניק בראש, היו אלה שעודדו את ביבי ודחפו אותו קדימה כשהוא הפריט כל מה שזז בקדנציה הקודמת. אולי תתייחס לשינוי הזה בעמדות שלך, ולא תעמיד פנים של יודע כל, שמעביר ביקורת על אחרים?

    @עומר – זו בדיוק הטענה של רולניק. הוא טוען שצריך לפרק אוליגופולים כאלה כדי ליצור תחרות אמיתית.

    * לתת את הבנקים כדוגמא לחברות ממשלתיות? הבנקים היו בבעלות ממשלתית מעט מאוד שנים, יחסית, אחרי שהממשלה הצילה אותם. וכו' וכו'

  2. דרומי, הוא לא אומר שצריך לפרק אותם וגם לא פלא שלא ראיתי את זה בכתבה שלו. יש משפט אחד קצר בתחתיתה:

    יצירת תחרות בשווקים מונופוליסטיים או אוליגופוליסטיים היא מלאכה מסובכת וקשה.

    וואלה. נכון. ו-?

  3. הטקסט של רולניק מעלה כמה שאלות ותהיות:
    1. למה תחרות במקום הפרטה, האם אי אפשר להנות כביכול מהיתרונות של שתיהן?
    2. איפה הייתה העיתונות הכלכלית בחמש השנים האחרונות לפחות, שבהן היה ברור שהרפורמות של נתניהו ואחרים לא שיפרו את הצמיחה הריאלית של המשק?
    2.1 איפה היה הטוש, חסיד שיטת "למכור הכל וכמה שיותר מהר"?
    3. מה ההבדל באמת בין ההנחה המוטעית שהפרטה לבדה עשויה לשפר את מצבו של המשק, לבין ההנחה שתחרות תבצע את האפקט הרצוי? הדוגמה שרולניק נתן היא לא דוגמה רצינית.
    4. למה בצעם שוב להציע פתרונות יפים שאין להם קשר לבעיות הרציניות באמת של המשק שאף אחד לא רוצה להתמודד איתן(ע"ע התלות העצומה של היצואנים בצריכה מארה"ב, ריכוזיות היתר ועוד ועוד ועוד)?
    5. למה לנו להקשיב לדה מרקר, ילד הפוסטר של תעשיית הפיננסים, שלא למד שום דבר מהמשבר, שבו עשו כמה מהחברות התחרותיות ביותר ככל העולה על רוחן בטרליונים מכספו של הציבור האמריקאי? אם המשמעות של תחרות לדעתו של רולניק היא יצירה של דה רגולציה בסגנון משק הפיננסים האמריקני, אז תן לי חוסר תחרות כל יום.

  4. @עומר – צודק, לא התנסחתי נכון. לא לפרק את חברות הסלולר אלא לפרק את המצב האוליגלופולי – כלומר, לגרום לתחרות יותר חופשית.

  5. עם כל הבעייתיות של גיא רולניק כדובר של הנושא הזה, בכל זאת ראוי להתייחס למה שהוא כן כתב. הוא נתן שתי דוגמאות להגברת התחרות:

    1. לעומת זאת, לממשלה יש ניסיון טוב מאוד עם התחרות. פתיחת המשק ליבוא ב"תוכנית החשיפה" שינתה ללא הכר את המשק הישראלי. כל מבנה המשק השתנה בזכות התוכנית. תעשיות שבהן אין לנו יתרון יחסי חוסלו או התאימו את עצמן לעתיד, והיצוא גדל בקצב גבוה ומתמשך.

    2. נתניהו לא הביא למהפיכה במעמדה, ביזמותה או בכוחה של הרשות להגבלים עסקיים, תחת משרד התמ"ת. הוא לא קידם את הקמתה של רשות חזקה לסחר הוגן ולא מעורב באופן אישי בשום רפורמה שאמורה להכניס תחרות בענפי המשק הרבים המשוועים לה.

    נראה לי שזה עונה לפחות באופן חלקי גם לעומר וגם לנקודה 4 של החגב.
    מה קורה? מגיבי הבלוג איבדו את הבנת הקריאה?

  6. שאלה לא קשורה- בתור הדיוט, אני קורא את הטוש (בעיקר את רולניק) ומשתאה- האם ברשת שוקן החליטו על התאבדות כלכלית? מה פשר היציאה הברורה נגד אוליגרכים ששולטים במשק?
    שמעתי תיאוריה שזו פשוט שירת הברבור, שממילא שוקן בדרך לפשיטת רגל כך שהם מריחים את רומא הבוערת ומרשים לעצמם להשתולל.
    בטח מישהו כאן יודע יותר טוב ממני ויכול לתת לי רמז איך זה יתכן שעיתון כלכלי נוקט בעמדה שמנוגדת חד משמעית לאינטרסים של בעלי הון.

  7. 1. לעומת זאת, לממשלה יש ניסיון טוב מאוד עם התחרות. פתיחת המשק ליבוא ב"תוכנית החשיפה" שינתה ללא הכר את המשק הישראלי. כל מבנה המשק השתנה בזכות התוכנית. תעשיות שבהן אין לנו יתרון יחסי חוסלו או התאימו את עצמן לעתיד, והיצוא גדל בקצב גבוה ומתמשך.

    הבנתי בדיוק למה הוא מתכוון ואני עדיין חושב שזו דוגמה לא רצינית, תוכנית החשיפה הורידה מכסים, חיסלה את תעשיית הטקסטיל(שבה כנראה לטענתו של רולניק אין לנו יתרון יחסי), האם יש קשר ישיר בינה לבין הגידול בייצוא בישראל? רולניק לא טורח להביא שום עדות לכך. האם יש קשר בין הורדת המכסים לתחרותיות מוגברת או לשינוי מבנה המשק? שוב אנחנו צריכים לסמוך על המילה של מר רולניק.
    בדו"ח של מינהל הכנסות המדינה מ-98' נרשם

    התוצאה המבורכת ביותר של תהליך החשיפה נגזר מהתייעלות המפעלים המקומיים, תהליך שהגביר את התחרות הן בין היצרנים המקומיים והן בינם לבין הייבואנים, ותרם לירידה במחיר היחסי בענפים אלו. זהו המפתח לתעשיית טקסטיל איכותית יותר עם דגש על עיצוב, מיתוג ושיווק תוך זניחת ייצור טקסטיל בסיסי. כך, נותר בישראל מפעל אחד בלבד לייצור חוטים (שאפקטיבית כמעט שאינו מוגן מפני ייבוא), שיתרונותיו הם הספקת חוטים בצורה זמינה, כמו גם ליצרנים שאינם יכולים לממן רכישת מלאי לזמן ארוך או שאינם יכולים לקבל אשראי ארוך מהייבואן או מהבנק.

    מעניין להסתכל על הדוח הזה בפרספקטיבה של זמן ובדעיבד בידיעה של מה שקרה לתעשיית הטקסטיל בישראל.
    ב2002 כבר מזמינה וועדת הכלכלה דו"ח על אפשרות לריסון התוכנית ביחס לענף הטקסטיל(בערך 5-6 שנים מאוחר מדי). מה שרולניק לא מזכיר לגבי הנושא הזה הוא שאנחנו כבר יודעים מה עושים בעלי מפעלים שאינם מוגנים יותר על ידי מכסים- מעבירים את הייצור למקומות זולים יותר ואתיים פחות מבחינת תנאי העבודה.
    אז בנושא של תוכניות חשיפה תחרותיות בסגנון רולניק אנחנו יודעים מה משמעות התחרותיות כביכול-עוד הפסד למשק עקב מעבר מקומות עבודה לייצור זול יותר.

    וכמובן העניין שההתייחסות אליו קצרה מאוד במאמר למרות שהוא חשוב ביותר- המוצרים והתעשיות שבהן לישראל יתרון יחסי:
    ב-98' נחשב תחום הבדים האיכותיים לתחום שבו לישראל יתרון יחסי, והכלכלנים קיוו או העריכו שיש לתעשיית הטקסטיל האיכותית סיכוי לפרוח בארץ. הסוף ידוע כמובן, אך המסקנה שאני נוטה להסיק מהדוגמה הזאת היא שהתעשיות (שמניחים) שבהן לישראל יש כיבכול יתרון יחסי הן הרבה יותר מצומצמות מכפי שאנחנו חושבים, ושעל יתרון יחסי יש לשמור באופן אקטיבי בעזרת כלים שונים ולא להניח שיש לנו יתרון מפאת אולי הגנטיקה שלנו.

    העובדה היא שדווקא התעשיות שלהן המשק משווע(כמו התעשיה הצבאית המתוחכמת של אלביט, תעשיות התוכנה ועוד) אינן תעשיות שזקוקות לתחרותיות מוגזמת או לאנטי רגולציה בכדי לפרוח, והן מסתמכות על מו"פ וכוח אדם איכותי ביותר בכדי להצליח.

    ברם ישנו תחום אחד שזקוק נואשות לתחרותיות בסגנון הסרת ההגנות המוחלטת בכדי להצליח ליצור מוצרים אטרקטיביים- וזה כמובן תחומו של ילד הפוסטר הטוש- מגזר הפינניסים הספקולטיבי, על נגזרותיו וכלי ההימור החוקי שלו, וכמה רוצה הטוש לשכנע אתכם שכדאי לשים את הדגש על רווחי הבנקים. חבל רק שאין קורלציה אמיתית בין מצב הבנקים והבורסה למצב המשק, אבל לא חשוב-הטוש ממשיך להאמין ולהאמין בהם.
    בנוגע לנקודה 2, מה מעניין אותי איזה פעולות נתניהו לא עשה? אין שום סיבה להניח שהאופציות שרולניק פירט אותן היו משפרות במשהו את מצב המשק.

  8. כזאת ערימת סיסמאות נבובה לא קראתי הרבה זמן. אני מאוד מעריך את הידע של רולניק בתחום הכלכלי, אבל פעמים רבות הטורים שלו נסחפים יותר לכיוון הדמגוגיה, ופחות לכיוון הטקסט ההגיוני וחבל.

    אין שום קשר בין הפרטה לתחרות, כי לא את זה ולא את זה הממשלה מבצעת כמו שצריך ורולניק יודע גם בדיוק למה. בגלל שילטון הטייקונים שהוא עצמו מקדם בעיתון שלו כל שני וחמישי. הרבה זמן לא ראיתי כתבות שדנות בקרטל הסלולרי במדינת ישראל, בוועדה המסדרת של שוק התקשורת האלקטרונית, בקרטל המזון הישראלי שגורם לכך שמחירי מוצרים כאן גבוהים משמעותית ביחס לכוח הקניה לעומת מדינות אחרות, ובהרבה דברים אחרים.

    לחבר משפטים דמגוגיים שקוראים לכך וכך כל אחד יודע. אבל כאשר כלי התקשורת שברשותו יכול לנצל את הכוח שלו בשביל להשפיע לכיוון מסויים, הוא מתייצב תמיד לכיוון שאותו רולניק מצייר כשלילי.

  9. כבר שנים שגיא רולניק משחק משחק כפול:

    מצד אחד, הוא נהנה לרדת על העשירים המפונקים, על שחקני שוק ההון המושחתים, על חסידי ההפרטה…

    ומצד שני, העיתון שלו מהלל ומשבח את העשירים ואת שחקני שוק ההון, ועורך כנסים מלוקקים עם תשובה בפלאזה בניו יורק.

    אז למי להאמין? לטורים (הכתובים היטב) של גיא רולניק, או לעיתון שלו (שכתוב קצת פחות טוב).

  10. אין דבר כזה שמשהו שנשלט ע"י הממשלה יתחרה בשוק הפרטי, הביוקרטים והרגולטורים ישברו לו את הרגליים.

    וצריך להזכיר שהשוק החופשי לא יוצר מונופולים, ממשלות יוצרות.

  11. תגיד, מאיר, אתה אמיתי?

    אין דבר כזה שמשהו שנשלט ע"י הממשלה יתחרה בשוק הפרטי, הביוקרטים והרגולטורים ישברו לו את הרגליים.

    בגלל זה פלאפון כיסחה ככה את אורנג' וסלקום, ולא השאירה להם שום סיכוי לעקוף אותה?

    וצריך להזכיר שהשוק החופשי לא יוצר מונופולים, ממשלות יוצרות.

    על מיקרוסופט שמעת?

  12. 1.אני מאוד אמיתי
    2.פלאפון לא הייתה תחת שליטה של הממשלה
    3.זכויות יוצרים זה לא חלק מהשוק החופשי.

  13. מאיר (17): הערה קטנה. אני לא מבין מה הקשר של זכויות יוצרים לעניין. כל חברות התוכנה נהנות (או סובלות) מאותם חוקי זכויות יוצרים ובכל זאת מיקרוסופט הגיע למעמד של מונופול. לטעון שהיא הגיע למעמד הזה בשל חוקי זכויות יוצרים לוקה בבורות באשר להיסטוריה של מיקרוסופט.

  14. זה הסבר סיבובי שלא מסביר כלום. על פי ההיגיון הזה כל חברה יכולה להגיע למעמד של מונופול. הנה אני מקים חברה ומיד אני מונופול! איך? חוקי הקניין הרוחני ישמרו אותי כזה! איך הגעתי למצב הזה? זה לא משנה! מה שמשנה הוא שהגעתי ועכשיו שומרים עליי!

  15. מאיר:
    2. פלאפון הייתה ב-50% בעלות ממשלתית. לפי ההגיון שאומר שהרגולטור שומר על חברות ממשלתיות, הוא היה אמור לשמור גם עליה.
    3. הייתי יכול להגיד כאן עוד כמה שמות (מיונייטד סטיל, דרך סטנדרט אויל והלאה), אבל אין טעם. הרי בכל אחד תמצא את נק' ההשקה למדינה, וזו תהיה הסיבה. אני לא מתווכח עם אנשים דתיים.

  16. מאיר, גש לספריית הוידיאו הקרובה לביתך או הזמן ברשת את הסרט

    pirates of the silicon valley

    סרט משעשע מ1999 עם חומר רקע לגבי מיקרוסופט ואפל, זכויות יוצרים ומונופולים. בשעת יצירתו קמה חברה קטנה בשם גוגל וללא שום רגולציה הגיעה לשליטה כמעט מוחלטת בשוק המידע המקוון, תוך הרבה פחות מעשר שנים.

  17. ראיתי אותו וגם את Truimph of nerds

    מונופולים שנוצרים ע"י השוק הרבה פחות מסוכנים ממונופולים ממשלתיים והם נעלמים מהר אלא אם כן הממשלות מנסות לנהל את השוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: