מישאל חשין

תגובות

11 תגובות על “מישאל חשין”

1. halemo

   24 בינואר 2006

   שמור לך קישור לפסק הדין כולו:
   בג"צ 606/93, קידום יזמות ומו"לות (1981) בע"מ נגד רשות השידור ואח', פ"ד מח (2), עמ' 1
   http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-NG-2-001-L.doc

   זה פסק דין מפתח בענייני חופש ביטוי.

   אני אישית משתמש בו כדי לקלל שוטרים (אני אומר לשוטר שהוא "שוטר מזדיין בתחת" וכשאותו שוטר נדהם מבקש ממני לחזור על הדברים, אני אומר לו שהוא ה"שוטר הכי מצטיין בתחנה…"

   (יש גם את הקטע ששוטר בא לעצור זונה, ואז הוא שואל לשמה, והיא עונה לו "יא מתרומם", ואח כך מסבירה שהיא אמרה שכינויה התעסוקתי הוא "ימית רומם").

   הגב
2. יובל

   24 בינואר 2006

   אחחח אין כמו לקרוא פסקי דין של בית המשפט העליון רק כדי לקלל שוטרים.

   אני בטוח שהנשיא ברק היה שמח לגלות שאתה עושה שימוש ראוי בפסקי הדין של שופטי העליון.

   הגב
3. halemo

   24 בינואר 2006

   תצחק, אבל קיימים הרבה אנשים שעושים שימוש שלילי בפסקי דין של בית המשפט העליון, כולל בפסקי הדין המלומדים של הנשיא אהרון ברק (מר "הכל שפיט" שהכחיש לא מזמן שהוא אמר שהכל שפיט, ואז הזכירו לו את בג"צ רסלר שבו אמר וכתב את "הכל שפיט") .

   הגב
4. רואה שחורות

   24 בינואר 2006

   אני מעריך את חשין אולי יותר מכל שאר השופטים שיושבים כרגע בעליון, אבל כבודו טועה מרה. כל הפלצה, געגוע וקרקור זכאים להגנה כחופש הדיבור, כי אין לבית המשפט, או לאף אדם אחר, היכולת לקבוע מה מותר ומוסרי להגיד ומה לא. והדברים נוגעים גם לפורנוגרפיה, הסתה, וכל מיני חוקים "ביטחוניים" ו-"מוסריים" שבעצם משמשים את הקונצנזוס לצורך השתקת מה שלא מוצא חן בעיניו. כי מחר עיתונאי שיגיד שראש הממשלה מושחת יושתק בטענה שהוא פורנוגרפי. זה נשמע מופרך וקיצוני, אבל זו המטרה של חופש הביטוי – שהמדינה לא תוכל לקבוע לאזרח מה מותר לו ומה אסור לו להגיד.
   אבל זה לא אומר שחייבים לשדר ברדיו כל פרסומת. זכותה של תחנת רדיו לא לקבל פרסומת לשידור. יש היום מספיק תחרות בשוק כדי שאפשר יהיה לפרסם בתחנה מתחרה.

   הגב
5. שמחה ניר, עו"ר

   24 בינואר 2006

   ליובל,

   ראה איך הדמגוג הזה, חשין, מצליח לעשות את הספינים שלו:

   כשהוא אומר כי “דומה כי הכל יסכימו כי לא כל הרעדת מיתרי הקול, וכי לא כל קרקורים הבוקעים מחדרי בטן, זכאים לחסות תחת כנפי חופש הביטוי. ההגנה אינה ניתנת לויברציה שאדם יוצר באוויר, גם אם אותה ויברציה קנתה לה פירוש כבעלת תוכן מסוים”, אפשר לחשוב שהשאלה הזאת עמדה לדיון, וכי העותרים טענו כי "כל הרעדת מיתרי הקול", וכי "כל קרקורים הבוקעים מחדרי בטן", זכאים לחסות תחת כנפי חופש הביטוי.

   זה נשמע יפה מאוד, אבל זה סילוף דמגוגי זול של המחלוקת בתיק הבג"ץ.

   מי זה מישאל חשין – ראו כאן:

   http://www.quimka.net/a.php?c=quimka&a=211&rc=quimka

   והיכנסו גם ללינקים, כי זה מאוד משקף.

   לציין לשלילה כתבה שהיא כולה שלילית (אם כך הוא, כי עדיין לא קראתי את הכתבה) – מה הפסול בכך?

   נכון, מישאל חשין לא שותה סולר, לא אוכל זכוכית, כותב עברית מימין לשמאל, ועונב עניבה בישבו לדין, אבל בכך מצטיינים רוב שופטי ישראל, וכדי לציין איש ציבור לחיוב צריך משהו מיוחד. משהו שבו הוא טוב מהמצופה, או מהאחרים.

   איכן ישנם עוד מאכזבים כמו האיש הזה?

   הגב
6. נעמה כרמי

   24 בינואר 2006

   אפשר קישור לטור של גורלי? לא מצאתי בנרג. תודה

   הגב
7. יהונתן

   24 בינואר 2006

   אני בניגוד לשמחה ניר עורך דין ולא עו"ר, אבל עדיין. בתור מי שקרא עשרות אלפי עמודים שיצאו מעטו של מישאל חשין, מצר אני על שפורש הוא כעת, ועוד מצר אני על כך שלא יוחלף במשפטן ראוי.

   העניין הוא שחשין, למרות כל הביקורת, הוא השופט הריאלי ביותר שיש, הוא סביר ודעתן, ואני מאמין שבתפקודו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבחירות הקודמות הוכיח כמה הוא ראוי.

   הגב
8. שמחה ניר, עו"ד

   24 בינואר 2006

   בתי הקברות מלאי משפטנים שלא היה להם תחליף, וגם אם כל מה שאתה אומר לזכותו נכון הוא, אנחנו נתגבר. זה ייקח כמה שבועות בהם נחגור שקים ונזרה אפר על ראשינו, אבל נתגבר, ואף אם לא נמצא משפטן דגול כמוהו – קרובים לנדגלותו נמצא גם נמצא.

   דא עקא שבמערכת המעלה את המזג השיפוטי על ראש שמחתה, ושהדבר היחיד שהיא יודע להגיד זה "באיזה סגנון אדוני מדבר" (http://www.quimka.net/d.php?ct=4931&l=he&c=quimka), כהונתו של חשין כמס' 2 של המערכת אינה מתיישבת עם הערכים בהם היא מתגאה ומתנאה.

   מי שמטיף לשופטי ביהמ"ש העליון "אל תתעלמו מטענות, אל תצפצפו על בני אדם!", ועושה בדיוק את אותו הדבר כשהוא מגיע לאותו המקום, הוא צבוע, ושום גאונות משפטית לא תחפה על כך.

   חשין אומר כי היום כולם "עושים את זה מהמקפצה", אבל חסר לך שתגיד את אותו הדבר.

   אם קשה לך להתנתק ממישאל חשין – קח אותו לבוררויות שלך, אחרי הפרישה, וייטב לשניכם (עד שהוא יצפצף גם עליך).

   הגב
9. שמחה ניר, עו"ד

   24 בינואר 2006

   זאת ועוד: לא די לקרוא עשרות אלפי עמודים מעטו של האדון חשין. צריך לקרוא אותם יחד עם התיקים, על כל הראיות והטענות שבהם, ולראות עד כמה, אם בכלל, הוא מתחייס לנושאים שבמחלוקת, או שהוא דואג לרייטינג שלו – כולל בעיניך.

   הגב
10. יובל

    24 בינואר 2006

    שמחה – בניגוד לך וליהונתן אני לא עו"ר לא עו"ד ולא עורך דין. ההתרשמות שלי הוא שחשין הוא דווקא כן בנאדם. מאוד יצרי אבל בנאדם. כמובן שיתכן שאני טועה, אבל זו ההתרשמות שלי ושל כמה אנשים שעבדו בצמוד לו ואני מכיר אותם. יכול להיות שפשוט הפסדת בתיק אצלו? 🙂

    הגב
11. שמחה ניר, עו"ד

    24 בינואר 2006

    תן לי את הקרדיט שאני מעריך שופטים לפי משקלם האמיתי, בין אם אני זוכה, או בוכה.

    הפסדתי אצל הרבה שופטים, ועדיין אני מעריך אותם באופן שונה.

    יחד עם זאת, תמיד אמרתי שהאמון הציבורי נבחן בעיניו של הצד המפסיד, שיגיד אמנם השופט לא קיבל את טענותי, אבל הוא התייחס אליהן בכבוד, ברצינות, במקצוע ובתום-לב.

    כאשר שופטים מתעלמים מטענותיך – רעה חולה בעולם המשפט שלנו – כול לא בסדר, כול חסרי יושר אינטלקטואלי, אבל רק אחד מהם היה מורי בפקולטה למשפטים והוקיע את התופעה הזאת (האחרים או שלא היו מורי, או שלא הוקיעו את התופעה הזאת), וחבר אליה כאשר נעשה שופט.

    אז מה הקשר בין זה שהפסדתי אצלו לבין זה שהוא צבוע?

    וחמה הקשר בין זה שהפסדתי אצלו לבין זה שהוא מדבר בסגנון שהוא וחבריו פוסלים אצל זולתם?

    ולידיעתך: בבג"ץ ובהליכי רשות ערעור הכל מפסידין אצל כל השופטים, כך שמהבחינה הזאת חשין אינו שונה מאחרים, אבל ממי שהפנה אל השופטים אצבע מאשימה יש לך יותר ציפיות, וכגודל הציפה גודל האכזבה.

    וגם הסחבקיות הייחודית של חשין יצרה ציפיות אשר נכזבו.

    הגב