EULA של קומקום

סידרתי הבוקר את השולחן שלי ופתאום גיליתי משהו ששמתי בצד לפני חודש וחשבתי לכתוב עליו ובינתיים נעלם לי. אז לפני חודש בערך קניתי קומקום חדש כי מה לעשות, הישן כל הזמן עשה בלאגנים. מדובר בקומקום בסיס לחלוטין של חברת Graetz. הנה:

קומקום. סתם קומקום.

לקומקום מצורפות “הוראות הפעלה” וכזכור לכם, אני אוהב לקרוא הוראות הפעלה של קומקומים פשוט בגלל שזה משעשע אותי. אחרי הכל, מה ההוראות? למלא מים וללחוץ על הכפתור? ובכל זאת, הוראות ההפעלה מחזיקות 12 עמודים (כולל בטיחות ואמצעי זהירות, תאימות, מה צריך לעשות לפני תחילת שימוש). חברים, קומקום זה עסק רציני. אז קראתי את ההוראות. הנה הוראות לדוגמה:

הוראות לדוגמה

נשמע הגיוני, נכון? המשכתי לקרוא והגעתי לסעיף הזה (שמסומן בצהוב) שגרם לי לפעור עיניים בתדהמה:

רק לשימוש ביתי

סליחה? מה זאת אומרת לשימוש ביתי בלבד? ונניח שאני קונה את הקומקום כדי שישמש אותי ואת חבריי שנפגשים אחת לשבוע ב”יו”רים אנונימיים”? מה אז? זה לא בבית, זה מפגש במתנ”ס! ונניח שאני קונה את הקומקום למשרד. האם אסור לי להשתמש בו במשרד? תאמרו, “זה ודאי שטויות”. כמובן שזה שטויות אבל אם זה שטויות – למה כותבים את הסעיף הזה בכלל?

הנה למה. סעיף 4 לתנאי תעודת האחריות של הקומקום קובע: “אנו מתחייבים למתן שירותים תיקונים ולהחליף, ללא תשלום כל חלק אשר יראה לנו פגום ואשר לפי שיקול דעתנו הבלעדי נפגם בתנאי שימוש נכונים בהתאם להוראות ההפעלה המצורפות למכשיר“.

WTF?!

פעם, היה קומקום. וכל אחד יכול היה להשתמש בקומקום איך שהוא רצה. היום יש לקומקום EULA (שזה באידיש: End User License Agreement) ואם אני לא עומד ב-EULA של המכשיר, לא יתקנו לי אותו. ומה ה-EULA קובע? רק בבית. למה? ככה!

קומקום! יש לקומקום EULA!
מה הלאה? EULA לעיפרון? EULA לכיסא? EULA למחזיק מפתחות?

נכתבו 36 תגובות לפוסט “EULA של קומקום”

  1. הבלונדינית הסודית:

    ולחיזוק טענתו של היו”ר הנכבד שליט”א אני רוצה להוסיף שבבית שלי הקומקום החשמלי עושה מדי יום לפחות פי 4 הרתחות יותר מאשר המכסה השנתית של הקומקום במפגשי יו”רים אנונימים, זה אומר שהבית שלי לא ביתי?

  2. תמר:

    טוב, אתה רוצה שאענה ברצינות?
    זה יהרוס את המוניטין שלי, אבל בכל זאת:
    השימוש מוגדר כביתי, לא כי משנה להם המיקום של הקומקום, אלא הבלאי שלו. במשרד סביר להניח שיותר אנשים ישתמשו בו, וכך יקרבו את קיצו.
    כמובן שהחברה היתה יכולה לציין כי מדובר בקומקום לשימוש משפחתי בלבד (שהחברים ישתו מים מהברז) או זוגי (ילדים לא צריכים לשתות קפה), זה היה מאריך את חיי הפריט. המממ, עכשיו כשג’וני יגיד לי להכין קפה, אפנה אותו להוראות השימוש. ש-EULA תכין לו.

  3. יובל:

    תמר, זה ממש לא נשמע לי הגיוני.
    במשרד עו”ד יכולים להיות שני שותפים ומזכירה. שותף אחד בכלל לא שותה חם והשני אוהב קפה בבוקר וזהו. המזכירה – היא שותה מים.
    מה אז?
    זה תנאי אידיוטי ומרגיז.
    זה כמו שתגידי, הכסא הזה הוא לשימוש ביתי בלבד כי אם הוא למשרד יותר ישבנים ישבו עליו ואז יהיה יותר בלאי. מה זה הקשקוש הזה?

  4. אחד העם 18:

    לשאלתך, אדוני היו”ר היקר, התשובה היא כן. יהיה לך EULA לכל דבר שהחברה המייבאת/נותנת השרות תנסה לא לתת שרות, וממש לא חשוב כמה זול או מובן מאליו זה יהיה.

    מהצד השני, ראוי לומר, שמאחורי כל EULA יש את המנייאק שתבע את היצרן/יבואן/נותן שרות והביא להסכם הזה. “כבוד השופט, בהוראות השימוש לא כתוב שאסור לדחוף את ה*** לזרבובית הקומקום כשהוא רותח מפאת האדים החמים. אני מבקש החזר הוצאות סקס שלוש פעמים ביום!”

  5. תמר:

    בדיוק. זה כסא לשימוש ביתי. רוצה כסא משרדי? תשלם יותר.
    אידיוטי? לגמרי, אבל זה העונש של מי שקורא הוראות שימוש.

  6. יובל:

    אחד העם – ואני אומר לך, זו שערוריה. זה התחיל מעולם התוכנות שבו ה-EULA מסבירה לך שהחברה שייצרה את התוכנה לא אחראית על כלום. על כל-ום! גם אם התוכנה תגרום לכך שכל מסד הנתונים שלך ימחק לעולמי עד, גם אם התוכנה תוביל לפיצוץ גרעיני, הם לא אחראים לשום דבר.
    עכשיו זה זולג לכל שאר תחומי החיים. כל מי שמייצר משהו יכול לשים עליו איזה הוראה שהוא רק רוצה, דרקונית ככל שתהיה, ואין לך מה לעשות בעניין.

  7. אחד העם 18:

    נכון! לא-רוצה, אל-תקנה! שוק חופשי, אתה יודע..

  8. תמר:

    אחד העם, הוצאות סקס? לול

  9. אוב:

    תמר – אפילו מפוסט על קומקומים הצלחת להגיע לסקס !? סחתייני.

  10. תמר:

    אוב, זו לא אני! זה אחד העם.

  11. נ:

    הייתי פעם ב”אירוח כפרי” בקיבוץ-שלא-נזכיר-את-שמו. על הקומקום היה פתק: “השימוש להרתחת מים בלבד. אין לבשל ביצים בקומקום”, או משהו כזה. ואני מנסה לדמיין מה גרם להם לכתוב את הפתק. איזו טראומה הם עברו עם האורחים שלהם?

  12. רואה שחורות:

    לא ה-EULA הוא הבעיה, אלא DRM. לא רחוק היום בו תנסה להפעיל את הקומקום במשרד והוא יודיע לך שהוא מיועד לשימוש ביתי ולכן הוא מסרב לפעול. אח”כ הוא גם ישלח אימייל שילשין עליך למחלקת קשרי לקוחות של היבואן ו/או היצרן. ואם תנסה להתחכם יבואו לעצור אותך, כי למעשה עשית hacking לקומקום, וזו עבירה פלילית שעונשה עד 5 שנות מאסר.
    ומי שזה מצחיק אותו, שיפסיק, כי זה בדיוק המצב היום עם הרבה מוצרים. לדוגמה: שירים שקונים בחנות iTunes של אפל – אפשר לנגן אותם רק על iPod. ואם יש לי נגן אחר? זה לא מעניין אותם, השירים שלהם מיועדים לאייפוד בלבד, והלקוח ששילם על השיר לא זוכה להחליט איך לשמוע אותו. כמובן שמי שהוריד את השירים באימיול יכול לנגן אותם איפה שבא לו, ושוב הלקוח ששילם נדפק.
    אולי שמתם לב שהנושא הזה מאוד מעצבן אותי.

  13. תמר:

    ר”ש, תמשיך, העצבים הולמים אותך.

  14. עודד י.:

    EULA לעיפרון, הלא זה שקוף. מה בדבר
    “יצרנית העיפרון מסירה מעצמה כל אחריות במקרה שיוסי יבחר לתחוב את השפיץ לתוך עינה של רחל, המורה לתנ”ך ולסובב”

    (כמובן שאם משום מה לירון יתקע את העיפרון באוזן של חיים המורה להתעמלות, החברה תהיה בבעיה)

  15. דודי:

    מה שכמובן מוביל לשאלה: האם שימוש בקומקום במרפסת שמש נחשב לשימוש ביתי?

  16. רואה שחורות:

    עודד – זה צריך להיות “עיפרון זה אינו מיועד לפתירת תשבצים אלא לסודוקו בלבד. כמו כן אין לכתוב דברי כפירה ברב עובדיה שליט”א. אסור לכתוב בעיפרון זה בשבת. העובר על איסורים אלה יקנס בסכום של 10,000 ש”ח וכן צפוי לעונשים הקבועים בחוק.”

  17. רואה שחורות:

    וזה מזכיר לי:
    יו”ר, האם כתוב באיזה מקום שאסור להשתמש ב- EULA לניגוב התחת?

  18. סאלבטורה:

    ל-11: בטח הית ג’ובניק בצבא… [יא משתמט :-)]. היינו שולקים ביצים בקומקום החשמלי ועושים טוסטים על התנור ספירלות. שמעתי שמועות על בנות שהיו עושות פן עם הפווו של הידיים (איך קוראים לזה בעצם?) הראש היהודי…אתה יודע.

  19. ג'וני דו (לא פה):

    יובל, עם כל הכבוד, אני לא חושב שיש מקום להתווכח עם תמר בכל מה שקשור לענייני הכנת קפה.

  20. gyuval:

    וואלה? יש קומקום בוקנצרן? חשבתי שמוסיף פשוט נופח על המים כדי לחמם אותם

  21. נ:

    סאלבטורה, הייתי ועודני קרבי (בקרוב: 32 ימי מילואים!)

    אנחנו קיבלנו ביצים קשות בכל ארוחה – זה מה שהטבח ידע לעשות. לא היה שום צורך באילתורים כאלו. את הטוסטים עשינו על תנורי הסולר, כשבכלל היינו בבסיס…

  22. אחד העם 18:

    כן, ואכלתם חצץ קר, וקמתם שעה לפני שהלכתם לישון ושילמתם עבור הזכות למות בשרות ארצנו… (כל הזכויות שמורות למונטי פייתון האלמותיים)

  23. רוני:

    כל פעם שאני רואה את הר”ת האלה, זה נשמע לי כמו יולה (מתחרז עם עפולה ומגעולה).
    ואז אני נזכר בשיר צופים כזה שהיינו שרים כשהיינו ילדים, אבל אני זוכר רק את הקטע של יולה יולה יולה.
    מישהו זוכר שיר כזה?

  24. יוסי:

    פעם קראתי בהוראות הפעלה של קומקום שיש לנתק את החשמל מהתקע לפני ששולפים את הקומקום מהבסיס.
    בשוודית קוראים לזה כיסויתחתעורכדיני

  25. צפריר:

    ניסיתי עכשיו עשר דקות לצלם את המקלות ניקוי אוזניים שכתוב עליהם “לא לשימוש פנימי, לא להחדיר לתעלות האוזן”.

    כנראה שקונים אותם רק בשביל לנקות מגעים.

    התמונה לא יצאה, ד”א.

  26. ניצן:

    יובל – יש הבדל גדול בין האולה של הקומקום לזה של תוכנות: את האולה של כל תוכנה אתה יכול לקרוא לפני השימוש, באתר החברה. זה אולי מסובך למצוא, אבל זה עונשו של מי שמחפש דברים שלא צריכים להימצא. דוגמה טובה היא האולה של כל משחקי ה-STEAM: העטיפה שלהם מגיעה עם הפניה לאתר, כדי שתדפיס מראש את ההסכם, תקרא אותו בשירותים ותחליט עם הורדת המים האם אתה מסכים.

    בעולם הקומקומים המצב גרוע יותר – אין לך שום אפשרות לברר למה בדיוק הסכמת בזמן הקניה, עד שאתה פותח את העטיפה בבית. לא מתאים לך? לך שכנע את אבי מהום סנטר להכניס סעיף לחוזה.

    זה נשמע אחלה רעיון לתביעה ייצוגית של עורך דין מאותגר בידורית. יהונתן – אתה עושה משהו בתקופה הקרובה?

  27. צפריר:

    יש לו את השחמטאי על הראש, אל תעסיק אותו בקומקומים.

    אוף טופיק:

    EULA TENGO?

  28. דני:

    דרך אגב, בהסכם של וורד 2000 (אל תשאלו איך הוא הגיע אלי, בכלל לא ברור לי הרעיון של לקנות דיסקים שכבר יש עליהם משהו, זה כמו לקנות שקיות זבל מלאות) ואני מניח ששל עוד תוכנות רבות אחרות, כתוב שאם אתה לא מקבל את תנאי הרשיון, תחזיר את המוצר לחנות בתמורה להחזר כספי.
    אפשר לגשת היום בשקט לחנות ולבקש החזר כספי, תוך הכרזה שטרם השתמשתי במוצר עד היום (היתי עסוק) ואינני מוכן לתנאי הרשיון השערוריתיים הללו.
    הנחה סבירה היא שלא יתנו לי שקל, אבל זה מאוד יקשה עליהם לתבוע אותי אם אני אחליט לדוגמא לשים את זה על שרת עם גישה פתוחה מרחוק לריבוי משתמשים (משהו בסגנון וורד.קום, אונליין בחינם לכולם).

  29. omeran:

    יובל, תירגע.
    ממה שאני רואה זה קומקום חסר בסיס.
    לכן כל תנאי ותנאי באחריות לקומקום חסר בסיס.

  30. KaBuKiM:

    יובל, אני חושב שאתה שואל את השאלה הלא נכונה. ההגדרה “שימוש ביתי”, אני חושב, מתאימה לשימוש תוך-מבני. כלומר, לחבר לחשמל בבית או בעסק ולא תחת כיפת השמיים.

    השאלה שאתה צריך לשאול היא:
    איך בדיוק מפעילים את הקומקום בפיקניק בצפון ולמה לא כתוב על זה בחוברת?

    קונספירציה?

    (הקבוק נעלם באפילה בצחוק מטורף)

  31. רועי:

    26- זה דודו, לא אבי, באמת.

  32. הבלונדינית הסודית:

    חשבתי על זה ארוכות והגעתי למסקנה שבזמן שאנשים נורמליים בוחרים קומקום חדש על פי איכותו, ובכך מבטיחים שישרוד לפחות חצי שנה, אתה עובר קופסה קופסה, ובסוף בוחר את הקומקום שבא עם הוראות ההפעלה המטופשות ביותר.

    :+)

  33. ניר:

    חברים יקרים, פספסתם את המשפט הבאמת מוחץ בהוראות ההפעלה, והוא: “הקומקום החשמלי מיועד אך ורק להרתחת מים. אין להשתמש במכשיר למטרות שאינו נועד להם”.

    ואני שואל – למה הם מתכוונים? לאיזה מטרות אפשר לעזאזל להשתמש בקומקום? כאגרטל? לזרוק אותו על אשתך במקום את הצלחות?

  34. KaBuKiM:

    ניר – הם מתכוונים בטח שלא תנסה להרתיח עם זה חומרים אחרים. שמפניה, לדוגמא. ברווזים, למשל.

    אני עדיין טוען שמדובר במכשיר שיוצר במקור לשימוש באויר הפתוח ללא חיבור לחשמל ושיש כאן קונספירציה ואני אמשיך לטעון עד שישתיקו אותי (קומקום לראש, כנראה).

  35. תמר:

    קבוקים, לול על הברווזים.

  36. הבלונדינית הסודית:

    להרתיח שמפניה בקומקום חשמלי? למה שמישהו יעשה מעשה מטופש שכזה? הרי ידוע ששמפניה מרתיחים רק רק בפינג’אן, על אש קטנה, תוך סיבובים רכים ימינה, אם אפשר בחדר החקירות של הש.ב.כ.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: