בזק וענת גוב – הנה באים המומחים

יש לי חבר טוב שבערך פעם ביום אנחנו מעבירים בינינו במסנג'ר קישורים של דברים מעניינים שאנחנו רואים בכל רחבי הרשת. במערכת היחסים בינינו אין צנזורה – הכל הולך. אבל לפני יותר משנה קבעתי כלל יצוק בבטון: לא משנה מה אתה רואה, לא משנה כמה זה מגוחך בעינייך, מצחיק או אידיוטי, אתה לא מעביר לי קישורים מ"חורים ברשת", זאת על אף שממילא הדבר קרה רק לעתים נדירות. מאוד. אני אפילו לא חושב שאני צריך להסביר את המשפט הזה.

היום הוא חרג מכלל הברזל ושלח לי קישור לטקסט של נמרוד גנצרסקי שעוסק בפרסומת של בזק בה משתתף גידי גוב ובבעיה שבזק נקלעה אליה עם הפרסומת הזו בעקבות מות אשתו של גידי גוב, ענת ממחלת הסרטן.

בקיצור נמרץ אסביר שגולשים רבים העירו לבזק שיש חוסר טעם בהופעתו של גידי גוב בפרסומת כאשר ברור שהוא מתאבל על מות אשתו – שניהם אנשי תרבות מוכרים. בדקות שלאחר מכן העלתה בזק הודעה אחידה שבה כתבה שהיא משתתפת בצער המשפחה וכי בשעות אלו הם בודקים את ההשלכות של המשך שידור הקמפיין. וזה מה שהיה לגנצרסקי, שכותב ב"חורים ברשת" לומר על כך:

בזק נותרה קפואה בשיטת השיווק המיושנת של המסר ועדיין לא השכילה להפנים את שיטת השיווק של השיחה.
לפנינו שתי דוגמאות לשימוש בשיטה המיושנת של "שיווק המסר":
1. בזק שיגרה מסר אחיד לכל הגולשים. מה שמפחית מרמת האמינות והאכפתיות ופוגע בחברה עצמה. העובדה שאותו מסר נכתב כתגובה אישית לכל גולש, לא מכניס אותה לשיווק השיחה, אלא רק מוסיף ערוץ הפצה נוסף לשיווק המסר.
נדרש לבזק שעה ועשרים דקות להבין שהיא לא תוכל לצאת מזה ולהדביק הודעה זהה לכל גולש בנפרד….

המקרה השני של "שיווק המסר" המיושן בא לידי ביטוי בתוכן המסר:
התגובה האישית לכל פונה הייתה:
“אנו בודקים את ההשלכות לגבי המשך קמפיין הפרסום”.
בחירת המילים הייתה לא נכונה, הרי ה’השלכות’ היחידות שיכולות להיות הן השלכות כספיות. ובתחום של אבל ומוות לא אמורים לבדוק ‘השלכות כספיות’, כלומר לא אמורים להגיד לכולם שזה מה שבעצם בודקים. ההודעה שהכילה את המילה השלכות נולדה בשיווק המסר; הודעה אוטומטית שנשלפת מהמגירה ומגיעה מגורמים יהירים שמרגישים מורמים מעם. ממש בסגנון "אנחנו נעביר לכם מסר ואתם תקשיבו".

אז מה מציע "המומחה"?

בזק הייתה יכולה ליזום מהלך חברתי שיצור שיחה, ישלוט בתגובות ויוציא את בזק כחברה מוסרית, כנה ורגישה…. בזק היו יכולים לצאת גדולים אילו יזמו שיחה בנושא ולא מנסים להעביר מסר. למשל, אילו בזק הייתה מעלה הודעה שמבקשת את השתתפות הקהל בהחלטה קשה; האם לדחות את הפרסומת לשעות הלילה או לבוקר או ב-24 שעות? אולי בכלל לדבוק ב-The show must go on וכו’?
כלומר, מנהלי הקהילה ברשת החברתית היו צריכים לבקש מהקהל להשתתף – זו שיחה…. הודעה מסוג זה הייתה יכולה לספק לבזק תדמית שמעולם לא הייתה לה – חברת תקשורת חברתית.
אז קחו את המקרה הזה כמקרה שיש ללמוד ממנו.

אם מישהו מחפש דוגמה שמכילה את כל מה ששרלטני במומחי המדיה החברתית, הרי שהוא מקבל אותה כאן, באופן מרוכז, ישר לבטן. למעשה, מקרה הבוחן הזה יכול לספק מדריך קצר, שבעה צעדים בסך הכל, לשרלטן המדיה החברתית המתחיל:

1. פרסם את דבריך באתר אינטרנט שנחשב לאחד האתרים "הנחשבים" בתחום המדיה החברתית ושעיקר תהילתו היא במחזור סטטוסים בפייסבוק ומתן קישורים לסרטונים ביוטיוב.
2. התלבש על גוף מסורתי ותטען שהוא לא מבין כלום במדיה החברתית.
3. הצג את אותו גוף מסורתי כגוף כיהיר, בלתי מבין ומנותק. למשל ספר שלקח לו שעה ועשרים (או 80 דקות, או 4,800 שניות שלמות!) כדי להבין שהוא קפוא, שמרן ולגמרי לא בקטע.
4. הסבר שמה שחשוב במדיה חברתית הוא שיש בה "שיחה".
5. הבהר שמה שעובד במדיה החברתית הוא אינטראקציה עם הקהל וזאת בצורה שוויונית ובלתי מתנשאת.
6. הצע דרכים לשיפור המצב. לדוגמה, הצע ליצור שיחה בין 230 אלף המנויים על העמוד של אותו גוף מאובן, על מותה של אשתו של הפרזנטור, שמשלמים לו כסף כדי להציג את המסרים השיווקיים של בזק. הסבר שבמסגרת השיחה, יוזמנו 230 אלף הגולשים להביע את דעתם המלומדת על הקמפיין של בזק והאם זה בסדר שבגלל שאשתו של הפרנזטור נפטרה, תמשיך החברה עם הקמפיין או שמא תקפיא אותו ואם כן, באיזה עיתוי כדאי שתקפיא אותו ומתי כדאי לה להחזיר אותו. האזן לשיחה בכובד ראש ולאחר מכן, הודה ל-230 אלף הגולשים על שלקחו חלק בשיחה שנוגעת לאסטרטגיית הפרסום של החברה שהשתמשה בפרזנטור שאשתו נפטרה ממחלת הסרטן.
7. הסבר שכך עושים מדיה חברתית בצורה נכונה, מתקדמת ומוצלחת.

האמת היא שבזק נהגה בצורה מכובדת, רצינית ושקולה. כפי שהעירו לגנצרסקי בתגובות, הורדת קמפיין פרסומי מהטלוויזיה אינו דומה להורדת באנר מאתר אינטרנט. מדובר במהלכים ארוכי טווח שאינם נענים למידיות של המדיה החברתית. זאת ועוד, ההצעות של גנצרסקי הן לא פחות ממזעזעות, גרוטסקיות, ציניות ומטומטמות ממש. אם בזק היתה מאזינה להן היא היתה חוטפת  מכל העולם – ובצדק – על כך שהיא עושה הון שיווקי-חברתי על חשבון אשתו של גידי גוב, ומזמינה את הגולשים "לשיחה" על העניין.

מצד אחד, מי שקורא את "חורים ברשת" מגיע לו. מצד שני, הטקסט הזה חושף באיזו קלות כל "איש תוכן בכל רמ"ח אבריו" (כפי שחתם גנצרסקי על הטקסט שלו) יכול להציג את עצמו כ"מומחה" ולהשיא עצות (הו, גוד) לבזק.

16 מחשבות על “בזק וענת גוב – הנה באים המומחים

  1. הוא בעצם לא תומך בהחלטה על בסיס "דמוקרטי" (שהרי זו לא דמוקרטיה, אלא עריצות הרוב) אלא בהצגת מצג שווא של דמוקרטיה. אני מוכנה לנסח לו שהוא אדיוט כמונולוג, להגיע למסקנה הזו בשיחה, או לנצח בה בהצבעת לייקים. פשוט אדיוט.

  2. הייתי ממליץ למומחה לבדוק איך הצליח מהלך דומה של מקדונלדס ו SHELL לשיתוף לקוחותיו ביצירת "שיחה".

  3. שכחת:

    8. המתן לאימייל או שיחת טלפון ממנהל שיווק של חברה גדולה שיהיה מוכן לשלשל לכיסך אי אילו אלפי שקלים תמורת "ייעוץ מדיה חברתית".

    לפני זמן מה נתקלתי בסוכנות דיגיטלית (לא בארץ) שגבתה סכום קבוע על ניטור המדיה החברתית עבור לקוחותיה, ותשלום נוסף על כל טיפול ב"אינסידנט"….ממש לפי המודל הידוע שתמיד מסתיים ב"Profit". צחקתי בקול רם – פרייארים אכן רק מתחלפים, השאר מייצרים תקריות ב"מדיה החברתית" וגובים עליהם כסף.

  4. אני ממשיכה לקרוא את חורים ברשת, משום שאני עוקבת אחרי המינון שבו הם משתמשים בביטוי "לעניות דעתי". מעבר לכך הכל כפי שציינת.

  5. שזה מעניין לראות שכל אחד יכול למתוח ביקורת על גוף תקשורת שאינו מבין בתקשורת ומיד יקומם עליו אחרים, פרטיים ומוסדיים, המתרעמים על אותו האחד שאינו מבין דבר בתקשורת ואילו הם הם אלה שיגידו לאותו אחד מה לעשות ומה לא לעשות.
    נו באמת.

  6. זה שהכתבה התפרסמה בפורמט הזה שלה בחורימברשת זה מזעזע. בעוד ההמלצות נוראיות, ההפניה לכשל, לא.

    זה שבזק לא מסוגלת להסיר פרסומת מהמסך במהלך אותו היום זה אטימות, חוסר הבנה או חוסר יכולת של מנהלי השיווק שלה.
    המטרה של פרזנטור היא לתת פנים אנושיות לחברה ולהעביר מסרים תוך יצירת הזדהות. התגובה הנמרצת היא בגלל שנוצר שבר בהזדהות של החברה עם האדם בגלל מצג השווא.
    אנשים התרעמו ויש לכך סיבה.

    אני חושב שגם מבקר אותם המומחים במדיה החברתית כשל בכתיבת המאמר הזה – והיה יותר עסוק בלהתנגח במרירות רבה עם גוף מדיה אחר מאשר להתייחס לנקודות הרלוונטיות, על מנת להשביח את תדמיתו כמומחה לתקשורת.

    שני מומחי המדיה המעורבים בנושא מגיבים נורא, וזה דוחה. כבר עדיפה השתיקה של בזק.

  7. נתי (8): הייתי עונה לך אבל ממילא אתה לא קורא מה שאני כותב, אז אני אוותר. רק הערה אחת – אני מעולם לא הצגתי את עצמי כמומחה מדיה חברתית. תודה רבה לך ודחייה נעימה.

  8. יש לא מעט מקרים שבהם הפרזנטור במעשה או אמירה השפיע (לרוב לרעה) על הדימוי ו/או המהלך השיווקי של החברה אותה הוא מפרסם.

    אותי מעניין מקרה אחר שבו החברה עלולה לגרום למבוכה רבה לאדם שנקשר בשמה. בעיתוי מוזר, יש לנו גם סיפור כזה: שייקה לוי (ובמידה פחותה, ענת עצמון) והסיפור הנורא של התעללות בבעלי-חיים של אדום אדום.

  9. אותי מעניין רק דבר אחד: מה זה אומר שאדם הינו 'איש תוכן בכל רמ"ח אבריו'? האם זה כולל את האיבר שבא לפני ח'? מה קורה כשהוא מאבד איבר כלשהו, חלילה וחס? האם הוא יכול להשלים את החסר מתוכן איכותי אחר, כמו למשל זה שיש בחורים ברשת? איך זה עובד?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *