"חיזוק האמונה ביכולת לזכות"

יש הטוענים שלמלא לוטו זה סוג של מס על טיפשות. אם כך, אני מודה, לא פעם אני טיפש. הלוטו עבורי, הוא הדרך היחידה להתעשר. אין סיכוי שאפתח חברת סטארט-אפ ואעשה אקזיט, אין סיכוי שאמצא נפט, לא רשמתי פטנט על שום דבר ואין שום ירושה של דודה אמריקאית רחוקה שתהפוך אותי לעשיר. משום כך, הלוטו היא הדרך היחידה בעתידי שעשויה להוביל אותי לחיים נוחים בהרבה מחיי כיום. אני מניח שכמוני יש לא מעט טיפשים. הבעיה היחידה עם ההסבר הזה היא שהוא מטופש כמו ההחלטה למלא לוטו.

הסיכוי לזכות בלוטו עמד עד לא מכבר על אחד ל-14 מיליון. אין צורך בהרבה מטאפורות בשביל להבין שמדובר בסיכוי קטנטן בצורה קיצונית. כעת, החליטו במפעל הפיס לשנות את החוקים; אם עד עכשיו היה צריך לנחש שישה מספרים בין 1-34 ובנוסף לקלוע בול ב"מספר החזק" (1-10), הרי שמסוף השבוע יהיה צורך לנחש שישה מספרים בין 1-37. כלומר נוספו שלושה מספרים נוספים לטווח הניחוש. ב"מספר החזק" הורידו שני מספרים וכעת יהיה צריך לנחש בין 1-8.המשמעות היא שהסיכוי לזכות בפרס הגדול עומד כעת לא אחד ל-14 מיליון כי אם על אחד ל-19 מיליון.

אז למה עשו את זה?

קודם כל לסיבה הברורה: אם הסיכויים לזכות בפרס הראשון קטנים, גדלים הסיכויים שהוא יצטבר מהגרלה להגרלה. כתוצאה מכך יותר אנשים ימלאו לוטו כדי לזכות בפרס הגדול (למרות שהסיכויים הפכו קטנים יותר) וכתוצאה מכך הכנסות מפעל הפיס יגדלו (וזאת כדי לתרום לקהיליה. בא-רור, בא-רור).

אבל ישנה סיבה נוספת, שיווקית-תקשורתית. אם הסכומים יגדלו, יהיה ניתן לפתות יותר אנשים להיכנס למשחק ("איך תגיד 'לא' ל-20 מיליון שקל?!?) וכאשר מישהו יזכה, התקשורת תשמח לספר עליו סיפורים ונפלאות שרק יאדירו את המיתוס ואת התשוקה לזכות. רוצה לומר, יש כאן שיתוף פעולה בין תקשורת הצמאה לסיפורים סנסציוניים לבין מפעל הפיס הצמא לעוד כסף כששניהם עושים יד אחת על חשבון הציבור המיואש (כמוני) שסבור שהדרך היחידה שלו לצאת מבור האוברדרפט הבלתי נגמר שלו היא באמצעות נס הלוטו.

אפילו שם לא נגמרת הציניות של הפיס. בידיעה בלמהנט נכתב כי ראובן אדלר (כן, ההוא), הפרסומאי של מפעל הפיס, אמר כי:

במסגרת קמפיין הפרסום של הלוטו החדש, שיעלה ביום רביעי הקרוב, עודכן הלוגו של מפעל הפיס, ובקמפיין יושם דגש על הגדלת הפרסים וחיזוק באמונה ביכולת לזכות.

"חיזוק באמונה ביכולת לזכות"?? תגידו, אתם עושים צחוק? אתם מקטינים את הסיכויים לזכות ב-35% ויוצאים בקמפיין שמטרתו "לחזק את האמונה לזכות"?? לא יותר פשוט שתגידו "אנחנו יוצאים בקמפיין במסגרתו נשקר לכם כאילו אין מחר" בדומה לקמפיין "ציפי או ביבי"?

מדף ספרי המחשבים הישראלי ריק

בשנים האחרונות אני עושה לעצמי מנהג כאשר אני טס לחו"ל: למצוא את חנות הספרים הגדולה ביותר במקום שאליו אני נוסע, להיכנס אליה ולבלות בה כמה שעות טובות. גם בלונדון עשיתי את זה ולמרבה השמחה שלוש מחנויות הספרים הגדולות בעיר נמצאות האחת ליד השניה לא רחוק מרחוב אוקספורד. אחת מהן היא Foyles.

החנות הזו עצומה ויש לה משהו כמו ארבע או חמש קומות. בקומה הראשונה, שמעל לקומת הקרקע, יש אזור ענק, ואני מדבר על ממש ענק, של ספרי מחשבים. המדובר בספרים מקצועיים על שפות תכנות, תוכנות גראפיות, מערכות הפעלה וחדר שלם מלא בארונות העמוסים מלמעלה עד למטה הקשורים למערכות ותוכנות של מיקרוסופט.

כל מי שביקר באחרונה בחנות ספרים בישראל וחיפש ספרי מחשבים מבין מיד את ההקשר. תעשיית ספרי המחשבים בעברית הושמדה לחלוטין, כמעט ונמחקה. בעבר פעלו בישראל שלוש הוצאות ספרים שעיקר התמחותן היה ספרי מחשבים: אופוס, פוקוס והוד-עמי (בראשונה עבדתי תקופת מה ובה פרסמתי את הספר הראשון שלי "מי מפחד ממחשבים?"). ככל הידוע לי, "אופוס" כבר לא מוציאה ספרי מחשבים וגם הוצאות ספרים אחרות כמעט ולא מוציאות לאור ספרים חדשים הקשורים במחשבים ואם הן מוציאות, מדובר בעניין נדיר למדי.

מלכתחילה הקהל שצרך ספרי מחשבים בישראל היה מצומצם אבל נראה שחדירת האינטרנט והעובדה שרבים כל כך בישראל שולטים בשפה האנגלית, גרמה לקהל לחוש שממילא הוא יכול לקבל את כל המידע ברשת, ובחינם, ואין צורך בספרי מחשבים, שלא פעם עלותם עצומה.

אז אולי אין לתעשייה הזו הצדקה בישראל ובשפה העברית ועדיין, אני מתקשה שלא לחוש עצב נוכח העובדה שהסוגה הזו, פוף, כמעט ונעלמה.

כל מי שמתעטש יקבל תעודת הוראה

אני קורא ב"הארץ" שמשרד האוצר בוחן הצעה לפיה כל בוגר תואר ראשון באוניברסיטה יקבל גם תעודת הוראה וזאת בהנחה שגם אם הסטודנטים לא רוצים להיות מורים, בשל מצבם הכלכלי הרעוע לא תהיה להם ברירה: מצוידים בתעודת הוראה, הם יוכלו לגשת לבית הספר הקרוב ביותר למקום מגוריהם וללמד משהו את הילדים של כולנו.

ואני אומר: יופי של הצעה!! כך פותרים כמה בעיות בעת ובעונה אחת: גם נותנים לסטודנטים עבודה, גם משפרים את רמת ההוראה כאשר מאות סטודנטים שבכלל לא רוצים להיות מורים יישפכו למערכת החינוך רק כדי לשלם שכר דירה, וגם הילדים ישמחו מאוד לקבל חבורה של ילדים קצת יותר גדולים שילמדו אותם! איך לא חשבו על זה קודם?

ובכן, כידוע לכם, אני חושב על הכל קודם. משום כך אני מציע למשרד האוצר לבחון את ההצעות הבאות:

  • כל מי שמקבל רישיון על אופנוע יקבל אוטומטית רישיון להטיס מטוס וזאת לאחר 20 שעות השתלמות במהלכם ילמד איך פותחים את הדלת של תא הטייס.
  • כל מי שעובר בדיקת דם יקבל אוטומטית היתר לבצע ניתוח מעקפים בתנאי שדה זאת בתנאי שאין לו כולסטרול גבוה והוא לא ג'ינג'י.
  • כל מי שג'ינג'י יקבל אישור ממשרד הבריאות לבצע קולונוסקופיה לגיסתו.
  • כל מי שחוצה במקרה את רחוב "אחד העם" בתל-אביב יקבל אוטומטית רישיון למסחר בניירות ערך זרים עד להגבלת סכום של 4.93 שנדיבריליון דרכמות.
  • כל מי שיודע לתכנת וידאו יקבל אוטומטית תעודת בוגר הפקולטה להנדסה מטעם MIT.

יש לי הצעות נוספות אבל אני רוצה לתת גם לכם הזדמנות. לאחר שיתקבלו כל ההצעות, הקונצרן ידפיס אותן וישלח אותן למשרד האוצר, כדי שהוא, המממ אתם יודעים, יבחן אותן.

פלאי הטכניקה

בימים אלו אני עוסק בבניית וכתיבת קורס, שככל הידוע לי אין לו מקבילה באקדמיה הישראלית: היסטוריה וסוציולוגיה של הטכנולוגיה. השיעור הראשון יעסוק, בין השאר, במילה "טכנולוגיה" (Technology). בעודי יוצא למרדף אחר ההיסטוריה של המילה אני מוצא שמדובר במילה חדשה מאוד. מה זה חדשה, סופר-חדשה.

היוונים העתיקים דיברו על Techne במשמעות של האומנות (Craft) לדעת לעשות דבר מה. כאשר פרנסיס בייקון כתב את האוטופיה החברתית שלו, "אלטנטיס החדשה", הוא סיפר על אינספור פיתוחים אבל לא השתמש במילה "טכנולוגיה" אפילו לא פעם אחת. המילה "המצאה" (Invention) לעומת זאת מופיעה בטקסט שבע פעמים.

מי שככל הנראה המביא את המילה Technology לעולם הוא ג'ייקוב ביגלואו מאוניברסיטת הארוורד, שבשנת 1829 פרסם את הספר "אלמנטים של טכנולוגיה". אבל גם ביגלואו התייחס אל המילה במשמעותה הקדומה: סוג של ידע באומנויות השימושיות. הקמת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-1861 היתה אמורה לסייע להחדיר את המילה לשפה אבל לא.

המילה Technology הפכה מוכרת ונכנסה לשיח הציבורי בארה"ב רק במאה ה-20 הודות לגרמנים. אלו החלו להשתמש במילה Technik שמשמעותה היתה סך הכלים, המכונות, המערכות והתהליכים בה נעשה שימוש באומנויות השימושיות ובעיקר בהנדסה. המילה Technik תורגמה לאנגלית ל-Technology וספגה משמעות נוספת: לא עוד רק אומנות שימושית, מכאנית – כלומר דיסיפלינה, תחום מחקר – אלא גם האובייקט אותו חוקרים: המוצר, הארטיפקט.

אני יכול להמשיך כך עוד ועוד (הסיבות בגינן המונח "אומנויות שימושיות" נזנח ותחתיו נקלטה המילה "טכנולוגיה" הן בכלל מרתקות בשל ההקשר התרבותי-כלכלי-אידיאולוגי הרחב שלתוכה היא נקלעת) אבל אעצור כאן ואומר שעל כל זה חשבתי כאשר נזכרתי שסבתא שלי, שנולדה ב-1921 ונפטרה ב-2005, היתה נוהגת לומר בהתפעלות "פלאי הטכניקה" כאשר הייתי מציג בפניה איזשהו גאדג'ט חדש. אני הייתי מחייך ומתקן אותה: "פלאי הטכנולוגיה".

העברית שלה לא היתה שגויה; היא היתה נטועה בתקופתה, תקופה בה המילה "טכנולוגיה" היתה חידוש בפני עצמו לא פחות ממה שהיא ייצגה.

דיסני: חוק שימור הקוד

אפרת שלחה קישור לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות ובו קישור לקטע וידאו המראה כיצד דיסני ממחזרת את הקוד שלה עצמה בסרטיה השונים. בשנים האחרונות היתה לי תחושה שאני רואה את אותו הסרט שוב ושוב רק שפעם אחת היה בו כלב, פעם אחרת קוף, פעם שלישית אריה וכן הלאה. לא תיארתי לעצמי שזה ממש אותו הסרט. הורס.

* עדכון מארס 2022: הנה קטע חדש יותר.