להיות מבקר טלוויזיה

כמעט כל כתב בכל תחום יכול להפיק טקסט המספר על מאחורי הקלעים של העבודה שלו. כמעט תמיד זה מרתק לראות את הדינמיקה שמאחורי העבודה. אהוד אשרי, מבקר הטלוויזיה של "הארץ", כתב טקסט שכזה שחושף מה קורה ואיך זה מרגיש להיות מאחורי התואר "מבקר טלוויזיה".

כהרגלו, הוא עושה את זה באופן מבריק.

(למרות שהלינק מראה שזהו הפוסט ה-1,000, בפועל הוא הפוסט ה-961. כאשר נתקרב לאלף נפצח בחגיגות)

7 מחשבות על “להיות מבקר טלוויזיה

  1. באמת טקסט מצוין.
    עם זאת, אני לא יכולה להתעלם מהתחושה שעולה בי, שנשבר לאשרי הזין מרוב טלוויזיה. הוא כותב את זה (באירוניה?) וזה עולה מבין השורות. נמאס לו מהמגישם המטופשטים, מהתוכניות הרדודות, מהתכנים הירודים – ודווקא בגלל שאני אוהבת את הכתיבה שלו, ודווקא כי שפיותו יקרה לקוראים – אולי שווה לו לקחת הפסקה קלה מביקורת טלוויזיה, הפסקה שתאפשר לו לשוב מלא מרץ לקטילת מיטב שידורינו.

  2. אני חושב שזה תהליך שעובר על כל מבקר טלוויזיה. אחרי הכל, כפי שהוא כותב בנקודה העשירית, מה באמת אפשר לומר על ערימה של תוכניות רדודות? בסופו של דבר, אתה פשוט נגעל מהתוכן שאתה רואה. אני חושב שזה תהליך שעבר בשנים האחרונות על כל מבקרי הטלוויזיה של כל העיתונים.

  3. עד כמה שעבודה של מבקר טלוויזיה נראית מגניבה מבחוץ, אני חושב שאני הייתי מתחרפן לגמרי תוך חודש. מינון הטלוויזיה שלי ירד מאוד בשנים האחרונות והיום הוא מסתכם בלונדון וקירשנבאום (בעיקר הפינות של צבי יחזקאלי, ניצן הורוביץ ושמעון פרס – מה זו לא פינה קבועה?). זו הסיבה שאני לא מבין את ההייפ הגדול סביב קבלת שירותי טלוויזיה בדרכים (כמו סלינגבוקס).

  4. מסכן אשרי, עונת המלפפונים של הטלוויזיה מתחילה עכ-שיו ותוך שבוע באמת לא יישאר לו מה לראות. אבל את מי זה מעניין?

    מה שאני הייתי רוצה לדעת זה למה אין מכרז לטרולית של הקונצרן. לא ייתכן שבהנהלה תשב סגנית בשעה שבשכבות הנמוכות אין בכלל (!!!) ייצוג לנשים. אה, ולא ייתכן שזאת לא תהיה אני. יש מועמדות נוספות? אמרתי לכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: