חברת החשמל תצא בקרוב בקמפיין שמטרתו לשכנע את הציבור לצרוך פחות חשמל. אם חברת החשמל היתה נוהגת כמו שר התקשורת, אריאל אטיאס, היא היתה צריכה לקדם חקיקה לפיה כל מי שירצה להפעיל מזגן בין 12 בצהריים ל-6 בערב יצטרך לבקש את אישור החברה.
בשנים האחרונות הזמינו משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עשרות קמפיינים פרסומיים שמטרתם להסביר לציבור שכדאי לו לחגור מאחור ושלא כדאי לו לשתות ולנהוג, שחשוב לעבור במעבר חצייה וש"מדליק מי שמקליק ראשון". קשה להבין את משרד התחבורה. אם הוא היה נוהג כמו אטיאס, הוא היה צריך לקדם חקיקה לפיה כל הורה שירצה להסיע ילדים לבית הספר יידרש לחבוש קסדה על ראש הילד ולקבל אישור מראש מיבואנית הרכב שלו. לא צריך להתבלבל; אטיאס מאמין בקמפיינים. למרות שלא ידע כיצד מחפשים בגוגל מסעדה גם אם יכוונו אקדח לרקתו, הוא פצח במסע למיתוג עצמי כמגן הילדים באינטרנט.
ההצעה של אטיאס היא שכל "אתרי התועבה" יחסמו אלא אם כן מנוי האינטרנט יוכיח לספקית האינטרנט שהוא בגיר. הסיבה לחסימה, כך הוא מבהיר, היא שילדים נחשפים לאתרי פורנוגרפיה. מכיוון שהוא דואג לנפשם של הילדים ("לא הילדים החרדים, להם אין אינטרנט. אני דואג דווקא לחילוניים", הסביר. איזה איש נחמד), מציע אטיאס שהמדינה תנהג כמו ערב הסעודית, ותורה על חסימת כל אתרי התועבה, ההימורים והאלימות באינטרנט אלא אם כן יזדהו הגולשים כחובבי פורנוגרפיה מושבעים.
קודם כל, שיהיה בהצלחה: סקר של Netcraft מלפני כמה חודשים מצא שבאינטרנט ישנם 108,810,358 אתרי אינטרנט ו-29 מיליארד עמודים. הופ, מישהו העלה עוד אתר, ועוד אתר! ועוד אתר! לא נורא, אטיאס יקטלג (או יקים ועדה, שתקים צוות משימה, שיכתוב דו"ח, שיבסס קריטריונים, שיבחנו על ידי מועצה, שתקים ועד מנהל, שינסח כללים שלא יעמדו בשום במבחן של השכל הישר).
אבל מעבר לזה עולה השאלה מדוע אטיאס לא בוחר להשקיע כסף בקמפיין שמסביר לציבור שכל ספקיות האינטרנט בישראל מציעות שירות סינון לכל דורש תמורת 9.90 שקלים. משום מה, אטיאס תמיד שוכח לספר על השירותים האלו בראיונות בהם הוא מקדם את עצמו כיצחק קדמן הדיגיטלי. הוא לא מספר שאם ההורים ירימו טלפון לספקית האינטרנט שלהם (שיחת חינם) היא תיתן להם את השירות (זהירות, קובץ MP3 בו אני משוחח עם נציגי מכירות של שתי ספקיות אינטרנט) גם ללא החקיקה של האיש המודאג ממשרד התקשורת.
קמפיין ההסברה יכול היה לספר להורים על הזוועות שהילדים נחשפים אליהן ברשת (ולא, הכוונה לא רק לוואלה), לקרוא להם לגלות אחריות ומעורבות במעשי הילדים באינטרנט ולהירשם לשירותי הסינון. אבל אטיאס מעדיף הישג פוליטי על פני פתרון דמוקרטי וליברלי שהולם את הכלי שנקרא "אינטרנט", כלי בו אטיאס וודאי מתגאה שהוא מעולם לא השתמש. כמובן שזה לא מפריע לו להחליט איך ראוי שאנחנו, ילדים שנשבו בפורנוגרפיה, נשתמש בו.
ההצעה של אמנון כהן היתה טיפשית ולכן היא לא עברה. ההצעה של אריאל אטיאס היא מסוכנת ולכן היא תעבור. אריאל אטיאס הוא שר התקשורת המסוכן ביותר שהיה לישראל שכן הוא מגלם את השילוב קטלני הקיים בכל האנשים המסוכנים: בורות, קיצוניות וכוח פוליטי.
כתיבת תגובה