כתבנו פה לא מעט על חוק הצנזורה של אטיאס, כהן וברית הבורים. הכותבים שמתנגדים לחוק מזכירים פעם אחר פעם את עניין "המדרון החלקלק": אתה מתחיל ממשהו שיש סביבו קונצנזוס כמו "להגן על הילדים מפני פורנוגרפיה" ותוך זמן קצר אתה מחליק במדרון שמוביל אותך למחוזות רחוקים. כך גם עם החוק הזה: מהרגע שהחלטת שצנזורה היא כלי לגיטימי במערכה, אתה תזרוק אותה למגרש בכל פעם שתתקל בבעיה.
אטיאס וחבריו ש"מגנים על נפש הילדים" מזכירים פעם אחר פעם שאפילו בארה"ב הגדולה מסננים את האינטרנט כדי להגן על הילדים (הם בדרך כלל "שוכחים" לציין שזה קורה בספריות ציבוריות ומוסדות ציבור, אבל לא משנה). "אם בדמוקרטיה הגדולה של ארה"ב מצנזרים את האינטרנט, אז כנראה שזו לא רק ערב הסעודית, איראן וצפון קוריאה", אומרים אטיאס ומקהלתו.
הנה עוד משהו שקורה בארה"ב.
בימים האחרונים אמריקה נרעשת בעקבות הגשת כתב אישום נגד אחד מכוכבי ליגת ה-NFL, הקווטרבק של אטלנטה, מייקל ויק. מסתבר שויק עשה לביתו באמצעות ארגון מלחמות כלבים. אני מתקשה לחשוב על משהו ברברי יותר ממלחמות כלבים. גם המחוקק האמריקאי שותף לדעתי ואם ויק יורשע בכל הסעיפים הוא צפוי להישלח לשש שנות מאסר.
לסנטור ג'ון קארי, מי שהיה המועמד של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, זה לא ממש משנה. בהודעה דרמטית הוא הודיע שלמרות שהעיסוק במלחמות כלבים הוא בלתי חוקי, הוא יעביר חוק שיקבע שהממממ, העיסוק במלחמות כלבים הוא בלתי חוקי. מעבר לכך הודיע קארי, שיקדם חקיקה שתאסור על פרסום תמונות באינטרנט של מלחמות כלבים ו/או הקמת אתרי אינטרנט שעוסקים בכך.
לוריין ויינשטיין, פעילה ומייסדת של כמה ארגונים המגנים על פרטיות באינטרנט וקוראים לאחריות מקוונת, כתבה ברשימת התפוצה של דייב פרבר, שההצעה של קארי גורמת לכל בר דעת לצלצל בפעמוני ה"מדרון חלקלק" שהרי אין ספק שאתרים כאלו משוקצים, אבל איפה זה נגמר?
על פניו, כל מי שעוסק במלחמות כלבים צריך לעקור את שיניו ולסרס אותו באמצעות ברזל מלובן. הייתי שמח לקדם כזו חקיקה. מצד שני, בעולם ישנן זוועות לא פחות גדולות מאשר מלחמות כלבים. קריאה לפגיעה בהומוסקסואלים, גזענות, עידוד טרור וחוש הומור רע הם רק ארבע זוועות שעולות לי בראש ועוד לא התעוררתי. מהרגע שאתה מחזיק ביד מכשיר שהמסר שלו הוא ש"ניתן לפתור את הבעיה אם רק נצנזר את התוכן הבעייתי", אתה מתחיל להשתמש בו בכל פעם שאתה נתקל במשהו שנוגד את תפיסת עולמך.
אטיאס, ערן הדס, מתי גולן ושאר מגלגלי העיניים אומרים "טוב נו, אבל צריך להגן על הילדים!". בסדר, צודקים. צריך להגן על הילדים (למרות שאתם לא מגינים על אף ילד, חבורת ליצנים). החוק יעבור ובעוד שלוש שנים יופיע באינטרנט טקסט באתר אינטרנט של ארגון שמאל קיצוני שקורא שלא להתגייס לצה"ל. כמה זמן יעבור עד שיקום חבר הכנסת הגאון שיאמר "קריאה לסירוב היא פגיעה במרקם הישראלי. אם אנחנו מגינים על ילדים מפני פורנוגרפיה, מדוע אנחנו לא מגנים על החברה הישראלית מפני הרס עצמי? בכוונתי להכניס תיקון לחוק 892 כך שיכלול גם אתרי שמאל קיצוניים".
זו המשמעות של מדרון חלקלק. זו המשמעות של החוק של אטיאס וזו רק אחת מהסיבות שהוא חוק רע ומסוכן. אין המדובר פה (רק) בהגנה על חופש הביטוי של הפורנוגרפים אלא על חופש הביטוי כקונספט, על חופש הביטוי כעיקרון שאומר שצריך לחשוב מאה פעם לפני שמחליטים לפתור בעיות על סתימת הפה למישהו. איזה מסר זה מעביר לילדים? שאם תעצבן מספיק את המחוקק הוא יסתום לך את הפה? כנראה שכך מחנך אטיאס את ילדיו. זו לא הדרך שבה אני מחנך את ילדיי.
חופש הביטוי הוא לא עיקרון מוחלט. שום חופש הוא לא מוחלט. אבל מי שלא רואה את המדרון החלקלק שנבנה באמצעות החוק הזה, מי שלא רואה את הסכנות הכרוכות בו, ראוי לאטיאס כשר התקשורת (היש אירוניה גדולה מזו?), ראוי לחוק שיסתום לו את הפה.
כתיבת תגובה