לעשות עסקים עם הדה-מרקר

מהו הקו בין עיתונות כפלטפורמה לקידום חופש הביטוי והאינטרס הציבורי לעיתונות כפלטפורמה לקידום עסקיו של העיתון עצמו? הקו אף פעם לא היה ברור במיוחד (והדבר נכון בנוגע לכל העיתונים בישראל) אבל יש תחושה שהוא רק הופך מטושטש עם הזמן.

בימים האחרונים משהו לא טוב עובר על הטוש. זה החל בשבוע שעבר עם פרסום הטקסט הזה שכותרתו "כל חודש ניתן ליזם אחד 100 אלף דולר". כותב הטקסט הוא לא אחר מאשר איתן אבריאל, עורך האתר, שמבשר על "עוד חידוש" מבית הטוש במסגרתו מדי חודש, יחד עם קרן דן דוד, ייתן העיתון 100 אלף דולר במזומן ליזם וזאת ללא ערבויות וללא ריבית.

היום בבוקר החליט הטוש להעביר הילוך. מודעה על כפולת עמודים בישרה על המהלך (הנה רק עמוד אחד מהכפולה):

100 אלף דולר. במזומן

מיד לאחר המודעה מתפרסמת כפולה של טקסט עליו חתומה טלי חרותי-סובר, כתבת בעיתון, שמסבירה בסגנון "שאלות-תשובות", מדוע הפרויקט החדש של העיתון הוא הדבר הכי טוב שקרה ליזמים מאז המצאת האקסל. לאחר שהיא מספרת (בפעם ה-400) את סיפורו של דן דוד, היא מסבירה:

איך זה קורה?
בכל אחד מ-12 החודשים הקרובים ידון צוות שופטים מכובד (שיכלול את הכריש האהוב על הצופים בתוכנית "הכרישים" – אביב צידון) בשלל הרעיונות העסקיים שתשלחו אלינו. היזם המאושר שייבחר יקבל 100 אלף דולר במזומן – שייכנסו היישר אל חשבון הבנק שלו. בתום 12 חודשים יתכנס הצוות בפעם האחרונה כדי לבחור את יזם-היזמים והסכום שניתן לו – יוכפל.

במה בדיוק זוכים?
בניגוד להלוואות שניתנות בעמל רב בבנקים, 100 אלף הדולר שלנו ניתנים כמעין הלוואת בעלים בתנאים טובים במיוחד: ללא ערבים וללא כל ריבית. גם תקופת ההחזר ייחודית: הזוכים יתחילו להחזיר את ההלוואה רק אחרי שנת פעילות תמימה, ורק אם העסק שלשמו קיבלו את הכסף – הצליח. נכשלתם? אל תחזירו בכלל. המוטו של התחרות קובע: הסיכוי הוא שלכם – הסיכון כולו עלינו.
אם העסק שלכם עולה כפורח, כספכם יושב אל הקרן בתוך 18 חודשים, ללא כל ריבית או הצמדה, במטרה לעזור ליזמי השנה הבאה. במקביל להון הראשוני שייכנס לכיסכם תקבלו עוד בונוס: משקיע מנוסה שייתן לכם גב או במלים אחרות: איש העסקים הבין לאומי דן דוד הולך להיות שותף שלכם. שותף שטוב ממנו קשה למצוא.

המתינו איתי בסבלנות עוד רגע.

החלטתי לפנות לאתר שהוקם במיוחד עבור הפרויקט ופניתי לעמוד התקנון. התקנון מציג תנאי שחרותי-סובר לא סיפרה עליו (ואבריאל סיפר אך לא ניתן היה להבין במה מדובר). סעיף 6.4 קובע כי:

החברה תקצה לקרן מניות, תמורת תשלום ערכן הנקוב בלבד, כך שישקפו 25% מהון המניות המוקצה והנפרע של החברה.

סליחה?!?

אם בזה לא די, פניתי לעמוד המכונה "על הפרויקט" ובו נכתב כי:

לא הצלחת?
תדרש/י להכריז על פשיטת רגל, החברה שהקמת עם הכסף שלווינו לך תסגר… אנחנו שלקחנו את הסיכון נאבד את הכסף…

בתקנון לא מוזכרת המילה "פשיטת רגל" ושום סעיף אינו מציין שהיזם "יידרש" להכריז על פשיטת רגל ולסגור את החברה. מדוע זה מופיע ב"על הפרויקט" אך לא בתקנון הרשמי?

אז מה היה לנו?

אתה היזם תתחרה עם יזמים אחרים על 100 אלף דולר. בניגוד לקרן הון סיכון או כל משקיע אחר, שנותן לך 100 אלף דולר ולא מבקש ממך להחזיר את הכסף, אנחנו כן דורשים ממך להחזיר את הכסף, את כל הכסף, וזאת אחרי 30 חודשים. הדרך היחידה שלך לא להחזיר את הכסף היא שתכריז על פשיטת רגל ותסגור את החברה שלך. אין דרך אחרת. היתרון היחיד הוא שאת ההלוואה תקבל בתנאים טובים במיוחד.

אבל בעוד שבנק נותן לך 100 אלף דולר ורוצה אותם חזרה, אנחנו רוצים עוד משהו. מה? אחוזים מהחברה שלך. כמה? 25%. כלומר אנחנו כבר קובעים שהחברה שלך שווה רק 400 אלף דולר וכבר לוקחים נתח עצום ממנה, שיאפשר לנו בהמשך זכות הצבעה (אולי גם איזו זכות וטו קטנה) וזאת בתמורה להשקעה קטנטנה במונחי השקעות בחברות סטארט-אפ.

זהו אולי דיל ההשקעה הרע ביותר ששמעתי עליו.

אל הדיל הזה מתלוות שתי שאלות שקשורות ליושר אינטלקטואלי:

1. מדוע בטקסט שהעיתון חתום עליו, זה של טלי חרותי-סבר, לא מוזכרת אפילו לא ברמז, העובדה שהפרויקט נוטל 25% ממניות החברה? איך בעיתון מסבירים את המהלך להסתרת עובדה מרכזית זו, שאין מרכזית ממנה? אני מניח שיזמים שייכנסו לרומן עם הדה-מרקר יקראו טוב-טוב את התקנון. אינני חושב שהעיתון עוסק במעשה רמייה. פשוט בהיצטרפות מקרים, הושמט אחד מתנאי ההשקעה והשמטתו מאפשרת לקוראים הרגילים של העיתון להמהם בכובד ראש ולומר לעצמם: "המממ, איזה כיף זה לעשות עסקים עם הדה-מרקר!".

2. הכניסה של הדה-מרקר לשותפות מעט מוזרה (לפחות בעיניי) עם קרן דן-דוד היא רק האחרונה בשורה של שיתופי פעולה עם גופים עסקיים פרטיים. התוצאה מתבטאת בסיקור בוטה ויוצא לדופן של אותם שיתופי פעולה.

גיא גרימלנד סיקר בהתלהבות רבה את תחרות Fast 50 שעורכת מזה שנים פירמת ראיית החשבון דלויט, ברייטמן אלמגור וזאת, בין השאר, מכיוון שהדה-מרקר הפך שותף בתחרות. אתר האינטרנט החדש מבית הטוש, TheMarker IT, קידם בהתלהבות רבה תחרות של משרד עורכי הדין רכס אלקלעי ויתכן שהסיבה לכך קשורה לעובדה שעורך האתר, רפאל פוגל, ישב כשופט בתחרות מטעם הדה-מרקר. אביב צידון, השופט מהתוכנית "הכרישים" ישמש גם כשופט במיזם עם קרן דן-דוד. זוהי אותה "כרישים" שהדה-מרקר משתף איתה פעולה מאז שהתוכנית שודרה לראשונה.

אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את שוקן מדבר. אני זוכר מכיוון שמשפט אחד נחרט בראשי והשאיר עליי רושם עצום. הוא אמר לעיתונאים שעבדו במוסף הכלכלה: "אנחנו קבוצת עיתונות. לא קבוצת אינטרסים".

עדכון (6.11.07): בעקבות פרסום הפוסט יצרו איתי קשר מהדה-מרקר. לטענתם, הפוסט גורם עוול לדה-מרקר בשני מובנים.

הראשון הוא שהדיל שהדה-מרקר מציע יחד עם קרן דן-דוד הוא דיל מיוחד במובן זה שההלוואה/השקעה ניתנת ללא צורך בערבים בעוד שכל בנק נורמלי לא ייתן ליזם 100 אלף דולר ללא ערבות ממשית ואמיתית. במובן השני, הפוסט גורם עוול בכך שהוא משווה בין התחרות לבין הכנסים שהדה-מרקר לוקח בהם חלק. התחרות הזו, הבהירו לי, היא יוזמה שהדה-מרקר מלווים אותה, הם חלק ממנה, הם מושקעים בה ברמה האמוציונלית והמחשבתית בעוד שבכנסים הדה-מרקר נותנים חסות ו/או לוגיסטיקה ותו לא.

27 מחשבות על “לעשות עסקים עם הדה-מרקר

  1. יותר משעשע זה שמרגע שהיזם יכריז על פש"ר, הם "יוותרו על הכסף"…. מכל תיק הפש"ר שעבדתי עליהם, בדר"כ כולם "מוותרים על הכסף", לא מטוב ליבם, אלא *כי אין*.

    אגב, 25% תמורת 100,000 זה לא הלוואה, ובטוח שלא הלוואת בעלים. זה השקעה בהון מניות. יש פה משום הטעיה אמיתית, ההבדל בין הלוואת בעלים להשקעה בהון מניות הוא עצום

    מכאן:

    בדרך כלל "הלוואת בעלים" ניתנת לזמן ארוך, ככלי למימון פעילות החברה המקבלת את ההלוואה. ברוב המקרים ללא ריבית וללא מועד פירעון מוגדר. "הלוואת בעלים" ניתנות בתנאי אשראי טובים מתנאי השוק, ואינן מוחזרות לבעלים אלא מתוך רווחים של החברה המקבלת או מתוך תזרים מזומנים חיובי שנוצר בחברה. בפועל, לא תמיד תנאי הלוואת הבעלים הנם כאמור לעיל, ובמקרים רבים היא אינה אלא חלק מהמימון הרגיל של החברה ולכן תחשב היא עצמה לחלק מהאשראי החיצוני שלקחה החברה, מה שמגדיל את הסיכון לפעילותה של אותה חברה לפי דוקטרינת ה"מימון הדק". לפעמים מימון הבעלים ניתן בדרך של "זיכויים" בלבד בספרי החשבונות. לפעמים כביטחונות חלקיים ולפעמים בהעברת כסף ממש.

    מה הקשר בין הציטוט הזה להצעה של דער מרקר? גורנישט.
    הם לא מפסיקים להגיד הלוואה, ואפילו "הלוואת בעלים בתנאים נוחים במיוחד"(!!!) אבל בשורות הקטנות ברור שאפשר לקבל תנאים טובים יותר אפילו מסטנלי פישר על האוטו של הבת שלו.

    לצערי זו לא הפעם הראשונה שאני חוטף קריזה מאיזהשהו תקנון של דער-מרקר

  2. אתה לא הבנת.

    זה מבחן "'קריאת האותיות הקטנות" ליזמים.

    מי שנכנס לתחרות, מייד מקבל את הציון "פרייר" ומוקע מעל דפי העיתון ובווידאו.

    חכה לקטעים מהמצלמה הנסתרת.

  3. בדיוק במקרים כאלה חבל שאין טרעקבקים לעיתונות המודפסת.

    עוד שני דברים:

    סכום ההלוואה שיינתן ליזם על ידי הקרן יהיה עד לסך של 100,000$ […] בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי, ללא צורך בנימוק החלטתה, וליזם לא תהא שום זכות ערעור על החלטתה של הקרן.

    לא רק שאתה מחויב לתת 25% מהחברה שלך, אלא שאנחנו יכולים אפילו לתת לך פחות ממה שפירסמנו שניתן לך עבורה.

    היזם מסכים בזאת לקבל חומר פרסומי, מאת הקרן ו/או TheMarker ו/או צדדים שלישיים, בעקבות השתתפותו בפרוייקט היזמים.

    זו פשוט התעללות בגופה 😉

  4. הם לא קובעים שהחברה שלך שווה 400 אלף דולר.
    הם קונים ממך 25% מהחברה בתמורה לריבית הנמוכה (כי הרי את הכסף תחזיר חזרה, רק בלי ריבית).
    בוא נניח, סתם בשביל הכיף שהריבית בשוק היא 5% לשנה, ושתסיים לשלם הכל אחרי 5 שנים.
    הריבית שנחסכת היא בערך 30000 דולר, אז הם קבעו את ערך החברה על 120000 דולר, לא על 400000.

  5. עומר: לול תינוקות של שילב!

    אני חושב שהם הכניסו את סעיף הספאם שלהם [ "היזם מסכים בזאת לקבל חומר פרסומי, מאת הקרן ו/או TheMarker ו/או צדדים שלישיים, בעקבות השתתפותו בפרוייקט היזמים…"] לתבנית של הוורד של העו"ד שלהם….

    ניראה לי שגם בחוזה העבודה של העיתונאים שלהם רשום שהם מסכימים לקבל חומר פרסומי..

    חוצמזה: אם אלה התנאים לזוכה, מעניין מה קורה למי שלא זוכה. ניחוש שלי: "המתמודד בתחרות שלא יזכה, יעמיד לרשות הזוכה סך של 100,000 דולר לפי התנאים שיקבעו על ידי הנהלת התחרות…(ויסכים לגבל חומר פרסומי מאת הקרן ו/או צדדים שלישיים).

  6. אבל כל כך נעים לי לעצום עיניים כשאני חותמת על דפים שלמים של אותיות קטנות כל הזמן (באינטרנט, בבנק, בחוזה עבודה, שכירות). למה אתה הורס? למה לנבור?

    מה אפשר לעשות עם התקנונים והחוזים האלה (חוץ מלא להשתתף בתחרויות טיפשיות)? ללכת עם עורך דין צמוד?

  7. כמה הערות על התקנון לכיף, ולכיף בלבד.

    5. הקרן אינה מחוייבת לבחור, ביזם כלשהו, והיא אף יכולה להימנע מבחירה כלשהי ביזם ו/או ביזמים במהלך תקופת הפרוייקט.
    7.1. למען הסר ספק יובהר, כי הקרן אינה מחוייבת לבחור ביזם השנה.

    התקנון הזה מנוסח בצורה שמקנה לדה-מרקר את כל הזכויות בכלל, ולא מטילה דבר מלבד חובות על המשתתפים. אני לא הייתי משתתף בתחרות אלא אם הייתי נואש לכסף דיו ולא רואה שום סיכוי לקבל את הכסף ממקורות שונים. כולנו יודעים שיש אנג'לים שיתנו כסף בתנאים טובים בהרבה, ולא ידרשו את אותם האחוזים.

  8. כל הכבוד יובל.

    בושה וחרפה – ואני בטוח שאדון שוקן לא שותף בפויעלשטיק של הקומבינטורים שעובדים בשבילו.

    מעניין מה הטוש מרוויח. אחוזים, כסף ,מקום בדירקטוריון, כל התשובות נכונות?

  9. ועכשיו שאלה רצינית לעורכדינים של הבלוגוספירה.

    האם זה לא עוד מקרה שבו הלקוח נותן לעורך דין לערוך הסכם וסומך עליו יותר מדי ולא מבקש ממנו להסביר מה באמת כתוב שם?

    מי מתערב איתי על 10 דרכמות שהפוסט הזה יגיע לטוש והם יוציאו הסכם חדש בתוספת הבהרה "לא התכוונו" כי הם באמת לא התכוונו?

  10. תשובה מכל אלה שהם לא עדיין עורכי הדין הבלוגוספירה:
    מהחוזים האחרים שראיתי בדער מאכער, יש לי הרגשה שהבעיה פה היא יותר הגישה של הלקוח מהניסוח של העו"ד. אבל קשה לדעת. מה גם שלא יוצא החוצה מסמך או חוזה שהלקוח לא קורא ומאשר קודם. אם אנחנו רואים את החרפה שבחוזים שלהם, אז למה שהם לא?

  11. אפי- הבעיה היא יותר במצג השווא שיוצר דה מארקר לקוראיו. לא בלקוחות פוטנציאלים. הם ללא ספק יקראו היטב את החוזה עליו יחתמו. כפי שיובל כתב:

    אני מניח שיזמים שייכנסו לרומן עם הדה-מרקר יקראו טוב-טוב את התקנון. אינני חושב שהעיתון עוסק במעשה רמייה. פשוט בהיצטרפות מקרים, הושמט אחד מתנאי ההשקעה והשמטתו מאפשרת לקוראים הרגילים של העיתון להמהם בכובד ראש ולומר לעצמם: “המממ, איזה כיף זה לעשות עסקים עם הדה-מרקר!”.

  12. אתם יודעים מה,
    שניתי את דעתי.

    לא מדובר בתכנית רעה ליזמים, מדובר בשירותי הלוואה חוץ בנקאית, ולהערכתי, ככאלו, הם עדיין כפופים למפקחים כלשהם, לתנאים שמוכתבים בשוק ולתנאים שכתובים בחוק בנוגע להלוואות כאלו.

    בין היתר כתוב שם כי:

    " (ב) חוזה הלוואה יכלול גילוי מלא של הפרטים האלה:
    (1) שמות המלווה והלווה, ומעניהם המלאים;
    (2) סכום ההלוואה;
    (3) הסכום שקיבל הלווה בפועל;
    (4) שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;"

    בתקנון לא רשום "שם המלווה ומענו המלא", לא מופיע סכום ההלוואה (עד 100,000$) ואני מניח שאם הייתי נכנס לעומק הקורה היו כאן בעיות יותר גדולות.

    אני מקווה שהיועצים המשפטיים של הדה-מרקר לא התכוונו שזו תהיה הלוואה חוץ בנקאית, ואני עוד יותר מקווה שהם מודעים להשלכה של זה.

  13. כשאמרתי "לקוח" התכוונתי לדה מרקר (כלקוחות של עורכיעדין שלהם). זה נכתב לזה בתגובה לתגובה של חנן כהן לפניי…. כל לקוח (של עורכדין שמנסח חוזה) צריך לאשר ולראות את מה שכתב עורכדינו. אם מישהו מדה מרקר עבר על זה (כי הוא צריך), וזה לא זעק לנגד עיני, אז אין מה להלין (רק) על עורך הדין שלהם אלא גם עליהם. אם הוא לא עבר על זה, אז עדיין זו רשלנות פנימית שלהם.

  14. (תגובת ynet טיפוסית #37) יא אללללללללה. כבר אי אפשר לתת במדינה הזאת 100000$ בלי שאיזה עורכדין שמאלני יקפוצו לו הפיוזים. מה כואב לך הא? יא קנאי. היית מת שיבוא איזה כריש אנג'ל ויביא לך 100000$.

    שימותו הקנאים.

  15. סליחה שאני גולשת פה לנושאים לא רלוונטיים לחלוטין לדיון, אבל אהבתי במיוחד את הביטוי "הכריש האהוב על הצופים". מאחר ומעולם לא ראיתי את התכנית ואני לא יודעת במה היא עוסקת דמיינתי לעצמי כריש אנימציה חביב, לבוש בחליפה, יושב על כסא ומחייך עם המון שיניים.

  16. יהונתן, אני מקווה שאתה (צד א') הבנת את התגובה שלי (צד ב') בבדיחות הדעת בה נאמרה, קרי שצד ב' לא התכוון ליזום פתיחת הליכים פליליים נגד הטוש (צד ג') בעקבות הפיטנגו של יובל (צד ד'). צד ב' מודה שללכת נגד צד ג' ברמה הזו, במיוחד בעזרת צד א', היא לא נחמדה ובעיקר עבור צד ד'. שיהיה לבריאות, בעזרת הצד ה'.

    [ פפפף עורכי הדין האלה וכיוב' 😉 ]

  17. טוב לשמוע את הביקורת הזאת

    אני חושב אבל שאין על מה להתבכין – אם נשאר ליזם 100 אלף 75 % מרעיון שהוא שלו
    זה עדיף בהרבה מ 100% או 90% עם אפס כסף
    אפילו אם החברה לא תעשה כלום אבל פשוט ריבית על הכסף! זה כבר שווה
    רעיונות לישראלים כמונו לא חסר וכל חודש אפשר להפליץ עוד אחד לכתוב איזה עמוד ותוכנית קצרה ואולי לקבל עלזה 100 אלף –
    לי זה נשמע מצוין

    הפרסום והתחיבות לקבלת ספאם נשמאת לי פחות טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: