חתול, אבל מוסלמי

יש לך מאפייה קטנה ואתה רוצה לשרוד את הפסח בלי להכשיר אותה? מכור אותה למוסלמי. אתה רוצה לאכול אוכל חם בשבת, אבל מקפיד על המצוות? מזל שיש פלטת שבת. ושעון שבת לטלוויזיה ולאורות בבית. וגוי של שבת במקרה שאתה בית חולים או רשת או חנות שרוצה לפתוח בשבת. רק לא להדליק אש, כי זה מה שכתוב, וגם אם הכוונה המקורית היתה אחרת, אפשר לעקוף את העניין בפתרונות יצירתיים.

הבשורה החדשה לשומרי מסורת שהולכים עם אבל רוצים להרגיש בלי – גוי של סירוס. מכיוון שמצווה (מוסרית) לסרס ולעקר חיות מחמד, אבל הפוסקים הגדולים קבעו כי חל איסור לעשות כן, שומרי המסורת נאלצים לבחור איזו מצווה חשובה יותר לטעמם, ובשעת הצורך נעזרים בפיתוח חדשני ושימושי – מוסלמי (בשעת הדחק ניתן להשתמש גם בנוצרי).

שמואל דברת, צעיר דתי חובב חיות מחמד, נקרע בין המחויבות להלכה לאהבתו הגדולה והכריע: ‘היתר המכירה’ תקף גם כאן. לקראת יום זכויות בעלי החיים שמצוין היום הוא מכר את פונטי, החתול הג’ינג’י שלו, לידידה מוסלמית, וקנה אותו בחזרה מיד לאחר הסירוס.

כל בית צריך מרפסת, וכל דוס צריך ערבי מחמד.
עבור מי ששומר מצוות, מדובר בפתרון הגיוני ביותר. אבל יש קץ’.

רב העיר ר”ג, הרב יעקב אריאל, שפסק לפני כחצי שנה כי סירוס כירורגי אסור על פי ההלכה, לא מסכים עם מסקנותיו של דברת ולא קונה את הפיתרון. בשיחה עם ynet הוא מודה כי הגמרא והפוסקים אכן התירו ליהודי “להסכים בשתיקה” אם השכן הנוכרי יחוס על בעל החיים ויסרס אותו על דעת עצמו, ובמקרה זה כלל אין צורך במכירה, אך אסור להערים ולעשות זאת במכוון.

להערים? חס וחלילה. למכור את החתול לגוי (במקרה), לגלות (במקרה) שהוא סירס אותו (גם כן במקרה) ולקנות אותו מידיו (במקריות מוחלטת). ואיך זה מתיישב עם חוסר הרצון, וזה בשיא העדינות, של שומרי מצוות רבים לגור בסמוך לשכן נוכרי? מי יסרס להם במקרה את החתול?

בכלל, נראה כאילו חלק משומרי המסורת לא מחזיקים מאלוהים מישהו שמרגיש שעובדים עליו בעיניים.

20 מחשבות על “חתול, אבל מוסלמי

  1. ואני אומר: מי שעובד פה על אלוהים זה לא בעל החתול, אלא הממסד הרבני, שממציא גזירות ואיסורים השכם והערב כדי שחו”ח לא יגידו שהם מתקרבים לחילונים ימ”ש.

  2. נכון שזה נראה הזוי, אבל אם חושבים על זה הפרוצדורה המורכבת הזו נועדה לכך שלא יעשו בה שימוש אלא במקרים שבהם אין ברירה תוך הדגשת העניין שמדובר בדילמה ומשהו בעייתי.

    אני תמיד מעדיף פרוצדורה של שיקול דעת במקרים של דילמה מוסרית (לא רק בענייני דת שלא ממש מעסיקים אותי רוב הזמן, אלא גם בענייני ממשל, למשל). זו למשל הסיבה שכל כך מעצבן אותי חוק ההסדרים. נכון שמצד אחד אין תקציב לכל הצעות החוק, אבל מהצד השני תפקיד המחוקק לחוקק. לכן בדיוק ראוי שרק פרוצדורה ארוכה של דיונים וחשיבה תוכל להביא לביטול או דחיית חוק שהתקבל ולא פעולה גורפת כמו חוק ההסדרים.

    הסרבול פה הוא כדי לא לאפשר נורמליזציה של פעולות בעייתיות בעיני ההלכה. גם במקרים כמו גוי של שבת. ללכת, לחפש גוי כדי שידליק את האור. סיפור. אם היה היתר גורף להתיר להדליק אור בשבת כשממש צריך, אני מניח שתוך דור – שניים פתאום כל צורך היה מספיק.
    למרות שחשיבה לטווח ארוך לא ממש נהוגה במקומותינו לאחרונה, כדאי לנסות לזהות אותה.

    עם זאת, יש לי הרושם שהרב שהזכרת לא ממש מבין את המניעים הללו. נו, לא נורא.

  3. עם כל הכבוד לממסד הדתי, זה אדיוטי. תמיד בוויכוח עם דתיים, הם אומרים לי- התנ”ך זה שחור ולבן, אין דברים תיאורטים”. אז אם לוקחים משהו, שיקחו אותו לשם עד הסוף. די. רוצים לנסות לשטוף לנו את המוח עם RELIGIOUS CRAP?
    FINE.
    אבל אל תהנו מהמותרות שיש לנו על ידי זה שאנחנו לא דתיים. זה כמו שנתחיל לירות קסאמים על ערבים והם יפתחו לעצמם זרוע צבאית עם כוח אווירי מרשים. האמתי יאללה שעישו, אולי ככה יכתבו כמה אנחנו מסכנים?

  4. לכל החילונים הצדקנים!

    יאלללה יאללה שלכם, תפסיקו להצטדק ולחפש את היהדות בקטנות, אפשר לחשוב איזה סופר מוסריים אתם, ותראו לי עוד דת בעולם שמתעסקת בפרטים הכה קטנים האלה מתוך עקרון.
    ועורכי הדין מבינכם לא מערבבים את החוק, הופכים אותו לכל הכיוונים עושים שמיניות באוויר כדי לצאת עם עסקת טיעון מפוקפקת?

    בראייה שטחית, כן, זה נראה די אידיוטי כל ה”תרגילים” האלה. אבל תעשו טובה לעצמכם, ופעם אחת תנסו באמת ללמוד מה היהדות רואה בערך של מצווה מסויימת, תנסו להכנס לביפנוכו של התלמוד, ולא רק ממבט שכלתני. ואז תבואו בטענות.

  5. מה שאתה אומר, זה שאם לא למדתי יהדות לפחות ברמה של ישיבה, אין לי זכות להעביר ביקורת על המצב העגום של היהדות כיום. מזה אני מסיק שאם אתה לא חילוני, אין לך זכות להעביר ביקורת על מה שהחילונים אומרים על היהדות. הפסילה הקטגורית שאתה עושה רק מעידה על מצבך כאדם שאין לו בחירה חופשית וכל מחשבתו מוכתבת לו על ידי החברה והדוקטרינה שדוחפים לו מגיל אפס.

    ואל תקרא לי צדקן. אתה צדקן בעצמך.

  6. בדרך כלל אני לא נוטה להגיב אלא לקרוא פאסיבית את הבלוג אבל התגובה הזו הרתיחה לי את הגנים המרוקאים שאין לי.
    כל פעם בויכוח על ענייני דת כשהצד המאמין נשאר בלי תשובות טובות זה מגיע לטיעון המנצח, אתם לא מבינים כלום ולמביני ענין הכל ברור ונהיר.
    ואני אומר, שטויות במיץ תותים. מי אתה בכלל שניכסת לעצמך את הדת היהודית? היהדות שייכת לי ולאמא שלי ולכל אחד מאיתנו באותה מידה בלי קשר אם הצהרתי אמונים לבורא עולם היום בבוקר או אם אני יודע בעל פה את חמישה חומשי תורה מהסוף להתחלה.
    זכותי להעביר ביקורת על החלטות שנראות לי מטופשות אפילו אם הן באיצטלה דתית ואם באמת אתה חושב שאלוהים שלך מפשפש בציציות גם של החתולים, כמו איזה חנווני בשטייטל בורשה, אז אני מרחם עליך. כי אלוהים שלך הוא אפילו יותר קונילמל ממך.

  7. הפוסט הזה זו בדיוק התחושה שאני הולך איתה כבר זמן רב – שכל שומרי המצוות האלה מאמינים שאלוהים קיים ושהוא סוג של פקיד מס הכנסה. ואם הוא כבר פקיד מס הכנסה, אז לא נתחמן אותו? נראה שהם ממש מאמינים שאלוהים יושב לו בשמיים עם פנקס פתוח ונותן לנו נקודות על מה שאנחנו עושים. ואם הצלחנו לתחמן אותו עם איזה שעון שבת או ערבי שבת, אז הוא לא סופר.

    אני חושב שזה סוג של תקדים לתופעה שבה אותם האנשים שגם ממציאים את הכללים, גם ממציאים איך לעקוף אותם.

  8. יש פה אנשים חכמים כל כך, כך שאני רק יכול לקוות שאותם אנשים חכמים יסבירו לאט לאט לדוסים הטפשים האלה כמה זה טפשי להיות דוס, או למה אלוהים לא קיים, ואפילו אם היה קיים הוא היה אלוהים ליברל שמאלני ולא אלוהים עסקן נבער וקנאי, או למה מטרת האיסור להדליק אש בשבת היא אוכל קר משישי בערב ולמה ברור שפלטת שבת הורסת את כל העניין,
    ובסוף כולם יהיו חכמים ונאורים ומאושרים יותר, כי יש דרך לעשות כל דבר, ורק צריך לשאול את האנשים הנכונים.

  9. אני ממש לא מבין איך הצלחת להבין מדברי שאם לא למדת יהדות ברמה של ישיבה אז אסור לך להעביר ביקורת. גם אני לא למדתי ברמה של ישיבה..ממש לא.. ואני בערך האחרון שלא מעביר ביקורות על החברה שלי ובטח שלא דחפו לי דוקטורינות מגיל אפס ואתה גם לא יודע שום דבר על החיים שלי אז תפסיק להסיק מסקנות מטופשות ודמגוגיות. אבל כן- כל עוד אתה מעביר ביקורת על משהו בלי להביןבו באמת שום דבר, וחלאס עם ה”ניכסתם לעצמכם את היהדות” המעפן הזה. לא ניכסנו שום דבר. זה שהחלטתם שהחרדים והדתיים”לקחו” לכם את היהדות והפכו אותה ל,ממסד” לא מונעת מאף אחד לעשות איתה מה שהוא רוצה. לא ראיתי אלטרנטיבה אמיתית שה”יהדות החילונית” (יש חיה כזאת?) הציבה לעם ישראל. פשוט ברחתם מכל סממן יהודי מאז השואה. מחקתם את אלוהים ואת הזהות היהודית והמצאת זהות “ישראלית”. אז מה נשאר לכם? האם המוסר היהודי הוא המכתיב לכם את דרך החיים? מה זה להיות יהודי חילוני? לקחת את “הדברים היפים”?

    אני רוצה לראות אותך בא למנצח דגול ואומר לו “מה אתה מתעסק בקטנות, סקונטה-קטנה, סקונטה גדולה, מה זה משנה איזה תוים ואיזה תחביר מוזיקלי? העיקר שמנגנים, לא?” והוא כמובן יגיד לך: אתה לא למדת, אז אתה לא מבין. same same.
    יאללה, כנסו בי.

  10. מוש – תראה, אני חילוני ואין לי שום דבר נגד הדת, דתיים, דוסים, או רפורמים. אני פשוט חושב שלהמציא חוקים (הלכות) ואחכ למצוא דרך לעקוף אותם, גורמת למחשבה המתבקשרת של – “למה הם נוצרו מלכתחילה”. ברור לי שיש הרבה חכמה בתלמוד ובעוד הרבה מקומות, ושלא כל החוקים והמצוות הם קטנוניים כמו שהם לפעמים נראים מהצד (החילוני), אבל לא תמיד קל למי שצופה מהצד לראות את זה.

    חוצמזה, העלית נקודה מעניינת כשאמרת ” ברחתם מכל סממן יהודי מאז השואה. מחקתם את אלוהים ואת הזהות היהודית והמצאת זהות “ישראלית”. אז מה נשאר לכם”.
    אני מאוד מסכים אתך בקטע הזה, כי באמת – אני יהודי מלידה, כלומר – לא מבחירה. אם הייתי צריך לבחור – כנראה שלא הייתי בחור באף דת. אבל זה שאני יהודי, משייך אותי לאיזושהי קבוצה בעלת זיכרון קולקטיבי, משייך אותי ללאום, לאומיות – וגם ישראליות.

    כלומר, אנשים חילונים שבוחרים “למחוק” (או אם להשתמש במילה פחות קשה – “לוותר”) על זהות יהודית, עושים את זה כנראה בגלל שהם לא מוצאים את החיבור שלהם לדת. אנשים אחרים, גם חילוניים, שמעדיפים כן לשמור על סממנים יהודיים כלשהם, יאמצו מנהגים מסויימים ויזנחו מנהגים אחרים – כלומר, כל אחד “בונה” לעצמו את הדת. לכן הדת היהודית היא ככ רבגונית – יש את הקיצוני מצד אחד (אתאיסטים אפילו), ואת הקיצונים מצד שני (חרדים), ובאמצע יש את כל השאר. וזו סקאלה מאוד גדולה..

    ולמרות ה”איש איש באמונתו יחייה” – אפשר לבקר את הדברים האחרים, מתוך נקודת מבט אישית – כמו מה ש”רואה שחורות” אמר וכמו מה שאתה אמרת. הנקודה היא שצריך לדעת להקשיב לצד השני ולקבל ביקורת, באותה המידה שצריך לדעת איך למתוח ביקורת. (וזה נוגע גם לך וגם ל”רואה שחורות”).

  11. אם אתה רוצה להיות כ”כ מקאברי, אז כן. אני יהודי כי החליטו בשבילי שאני כזה בארץ אחרת לפני שישים שנים בערך. יכול להיות שאם אז דודה של אמא שלי לא הייתי מסתתרת שלוש שנים בבור באדמה, שאם אישתו וביתו הראשונות של סבא שלי לא היו מתות במחנות, שאם עדיין היה לי איזשהו זיכרון חומרי מהמקומות שמהם הגיעה המשפחה שלי, יכול להיות שאם כל אלו לא היו מתרחשים, אז לא היה לי חשוב כ”כ להגדיר את עצמי דווקא יהודי. אבל מה לעשות שזה מה שקרה. לצערי הרב בהפסקת הצהריים של בורא עולם (או שהוא סתם היה ברוגז, כבר אמרתי שהוא מתנהג כמו יהודון קטנוני, נכון?). בגלל זה ובגלל הרבה דברים אחרים אני והוא לא ממש רואים עין בעין. זה לא אומר שאני מרגיש פחות שייך לקבוצה הזו שנקראת יהודים. אפילו שלא תמיד זה כבוד גדול.

  12. כבר באמת כתבתי את זה הרבה פעמים, אבל ננסה שוב

    ההלכה בהחלט ובמודע לא נובעת ממה שכתוב בפסוקים – מה שנקרא “פשט” – פשוט אין שום דרך, ומעולם לא הייתה, להבין את מה שכתוב בצורה פשוטה. זה מה שנקרא השיטה הצדוקית או הקראית, והויכוח הזה עתיק כבר אלפיים שנה – כבר אז היו כאלה שראו הכל טוב יותר.
    לכן באמת להשוות את ההלכה היום לכתוב בפסוקים זה להסתכל על הזנב של הפיל ולאמר שהוא קטן, רזה וחלק.
    לגבי עצם הדברים: להלכה באמת יש מורכבות ואפשרות לחריגות, בתנאי שלא ייתרו את עצם המצווה ואת כוונתה.
    אפשר, בתנאים מסויימים, להשאיר אוכל חם לשבת. זה חלק ממצוות עונג שבת – וזהו שורש המצווה. באמת הקראים הטהרנים ישבו כל השבת בחושך ואכלו אוכל קר.
    אפשר, בתנאים מסויימים – לטפל בחולים בשבת. בוודאי במקרה של סכנת חיים. אבל יש דברים שלא נאסרו בתורה, אלא על ידי החכמים לאורך הדורות כגדר והרחקה מסביב למצוות. חכמים בעצמם קבעו את החריגה שלצורך, למשל, טיפול בחולים, מותר לעבור את הגדרות האלה על ידי גויים. כך גם לגבי צער בעלי חיים.
    לכן שימוש בהלכה כמו שעשה מר דברת מוכיח שהוא פשוט לא מבין מה המתודה ההלכתית. יש שיטה ויש מתודה.

    מעבר לזה, אני בהחלט מסכים שיש היום בין הרבנים אנשים שלא מבינים, לדעתי, לא במתודה הלכתית ולא ב”דרך ארץ” כלומר הומאניות בסיסית.
    ומעבר לזה, באמת שהפוסט שלך והניסוח שלו מאד לא היו נעימים לי, כיהודי דתי, למרות שאני מבין מאיפה זה בא
    ולעצם העניין, הניסוח שלך: “להערים? חס וחלילה. למכור את החתול לגוי (במקרה), לגלות (במקרה) שהוא סירס אותו (גם כן במקרה) ולקנות אותו מידיו (במקריות מוחלטת). ” הוא דמגוגיה מוחלטת. יש משהו (אמנם מטועה…) בטענה שלך גם בלי לרדת לזה.

    נכתב ביום חול (כאן קליפורניה ער הקודש…)

  13. שאלתי את עצמי למה אני לא מתרגז מפוסטים שמריצים דאחקות על ניו-אייג’.
    ההבדל אצלי לפחות נובע מההנחה המובלעת שרק מטומטמים מאמינים בניו-אייג’,
    הנחה דומה במקצת לזו שעולה מהפוסט הזה ושהרגיזה אותי כל כך.
    מסקנה: לא רק שיצאתי צבוע, גם איינתי את הילת האנרגיה הרגשית שלי, ועוד בשבת קודש.

  14. מי שמסרס ומעקר חתולים, אוהב אותם ורוצה בטובתם. מי שמסרס חתולים יודע שיש יותר מדי חתולים שמסתובבים רעבים למזון. מי שמסרס חתולים יודע שזוג חתולים הופך למאות תוך זמן קצר, שהם זקוקים לתחום מחייה שלא מתאפשר להם בגלל התפוצצות אוכלוסיית החתולים, ושזו האופציה הטובה ביותר למענם ולמען הסביבה (בניגוד להשמדה המונית שחלק מהרשויות מאוד אוהבות).

  15. אם יורשה לי.
    אני אשתדל שלא להרחיב אבל במקרה ראיתי את השרשורים הללו.
    כיום פונטיוס החתול שלנו בן שנה וחצי ואני מאמין שהוא מאושר אצלנו.
    להמשיך להחזיק אותו אצלנו ללא סירוס לא יכלתי מסיבות טכניות. לסרס אותו חד וחלק לא יכלתי מסיבות של דת ומצפון. זה לא פשוט לקחת מיצור כלשהוא משהו כל כך קיומי מבלי להתלבט בזה.
    אך יותר מכל ההלכה על פיה אני חי אוסרת סירוס של כל סוגי החיות. נקודה.
    פשוט יותר היה לוותר על החתול וזהו. ככה לא הייתי צריך “לתחמן” את אלהים” כמו שחלקכם כתבו.
    אבל אני מעדיף למצוא פתרונות של איזון אופקי כאשר יש אצלי שני ערכים סותרים. זה לא משנה אם אתה דתי או לא, השאלה היא פשוטה, כאשר יש קונפליקט בין שני ערכים כיצד אתה פותר אותו.
    העדפתי שלא לבחור בערך אחד על פני האחר אלא בלמצוא פתרון הקיים באותו קודקס של ערכים הלכתיים יחד עם האיסור לסרס.
    כך יכלתי להמשיך להחזיק בחתול מבלי להרגיש שאני בוגד באמונותי.
    מן הסתם רובכם עדיין לא יסכימו איתי אך אני מקווה שכעת יש הבנה יותר לגבי הבעייתיות ופתרונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: