פעור פה, כך נותרתי למקרא הידיעה כי אהוד אשרי נפטר.
סוד קטן מאוד הוא שכתיבתו של אשרי היתה חביבה עליי במיוחד. המלצתי עליה כמה וכמה וכמה וכמה פעמים ואפשר היה להמשיך ולהמליץ עוד ועוד כמעט עד בלי סוף. רק לפני כחודש התענגנו כאן על טקסט של אשרי שעסק בשאול מופז שהיה חד ומבריק כתמיד.
את אודי הכרתי ככתב ב"הארץ" בשעה שהיה עורך "מוסף הארץ". הכתיבה במוסף תחת שרביטו היתה אז מבחינתי פסגת שאיפותיי העיתונאיות. לא היתה במה מכובדת ממנה, לא היה עורך שרציתי יותר שיזמין ממני כתבות. אחרי כמה ניסיונות הצלחתי ובסופו של דבר פרסמתי במוסף כמה וכמה כתבות. זה היה תענוג צרוף. לאחר שעזבתי את העיתון פגשתי אותו מספר פעמים נוספות במכללה למנהל שם לימדנו שנינו. הוא שאל אותי על אינטרנט-שמינטרנט. אני שאלתי אותו על ביקורת טלוויזיה. זו תמיד היתה חוויה משעשעת ומרתקת.
אין לי ספק שעיתונאי "הארץ" כמו גם קוראיו של העיתון ירגישו בחסרונו של אחד הכותבים המחוננים והמוכשרים שידע "הארץ" (ובעיני גם סופר נהדר) ואם יורשה לי, אחד העיתונאים הכי נחמדים בעיתונות הישראלית.
עונג שבת כבר לא יראה אותו דבר.
כתיבת תגובה