כידוע, פרדס-חנה כרכור חוברה רק באחרונה למערכת החשמל. עד לא מכבר, את צרכי החשמל של המושבה (פחחח) סיפקו ארבעה גרבילים שרצו על גלגל כל הלילה. אולי מכיוון שכך, בכל פעם שנעשה באזור שימוש בחשמל לצורך מטרה כלשהי, מתרגשים התושבים ובעיקר הסוחרים. קחו לדוגמה את סופר-מרקט "אלונית", שנמצא בצומת "אלונית", שבעבר נקרא צומת "כרכור", אבל מאז שיש שם את "אלונית", אף אחד לא זוכר שזו הכניסה ל"כרכור"; כולם זוכרים שזו הכניסה לסופר-מרקט.
ובכן אותו סופר-מרקט, מוכר בקבוקי שתיה מסוג "קוקה קולה", תת-סוג "דיאט". המשקה עצמו, כך מסתבר, עולה 5.94 שקלים, סכום סביר לכל הדעות בהתייחס לכך שקוקה-קולה היא טעם החיים.
המדינה, כיאה לה, שולחת יד לכיסי ומחייבת אותי לפרנס את ברוני המאפיה ולכן אני נדרש לשלם עשרים וחמש אגורות דמי פיקדון. מקובל, מקובל; גם למאפיה יש זכות קיום.
ואז…
כפי שניתן לראות תושבי פרדס-חנה כרכור, משלמים כשביעית ממחירו הכולל של הבקבוק על קירור. שקל שלם נגבה בגין העובדה שהמשקה נמצא בתוך מקרר וכידוע מקרר עובד על חשמל ולא על גרבילים ומישהו צריך לשלם את החשבון, לא?
אין ספק שמדובר באחת הדרכים היותר יצירתיות לגבות תשלום-יתר על מוצר כלשהו. מה שכמובן מזמין פחח חגיגי ליום שישי: אילו תוספות מחיר יצירתיות ניתן לגבות על מוצרי יסוד, מוצרי יוקרה או כל מוצר אחר שמוצא חן בעיניכם: האם יהיו אלו "דמי כפתור" בסך 2.99 שקלים בעת מכירת חולצות? "תוספת עשב" בסך 50 אגורות עבור שוקולד פרה (הפרה צריכה עשב כדי להיות כל כך בריאה ושמנמנה ועשב זה דבר שעולה כסף, כן?! כן?!!) ואולי פשוט "צהוב", תוספת של 7.18 אגורות בעת מכירת במבה?
ההצעות היצירתיות ביותר יועברו למנהל הסופר-מרקט אשר התחייב להעביר 12% מכלל הרווחים שיתקבלו הודות להצעה המנצחת אל היו"ר שינקה דמי עמלה, דמי מוצא ודמי חבר בסך 97% (לא כולל מע"מ), ויעביר את היתרה אל המנצח המאושר.
כתיבת תגובה