בנובמבר 2011 התפרסם סקר מרתק שמצא שהצופים של Fox News יודעים פחות על המתרחש בעולם מאשר אנשים שאינם צופים בחדשות כלל. על פניו התוצאות האלו אינן הגיוניות שהרי עם כל ההטיה של Fox News, זו שרובנו מודעים לה, כיצד יתכן שמי שצופה בערוץ יודע פחות מאשר מי שאינו צופה בחדשות בכלל?
הנתון הזה מהווה בעיניי את הסכנה האולטימטיבית בצריכה לא ביקורתית של כלי תקשורת. כאשר כלי תקשורת מטעה אותך עד שעדיף לך שלא לצרוך אותו בכלל, הוא חוצה את הסף שבו ניתן להכריז עליו ככלי תקשורת מסוכן, מתועב ממש.
לכן, בצער רב אני נאלץ לומר שלדעתי הקריקטורה התקשורתית המסוכנת, שנקראת Fox News, הגיעה גם אלינו. לא, אני לא מדבר על "ישראל היום". זה קל מדי, זה פשוט מדי, זה שקוף מדי ומוכר מדי. אני מדבר על Ynet. האתר הזה, שהיה בשנותיו הראשונות המגדלור של העיתונות המקוונת בישראל, מבחינת המחויבות שלו לסטנדרטים עיתונאים, מבחינת השפה התקשורתית שלו ומבחינות רבות נוספות, הפך בשנים האחרונות לאתר ששומר נפשו, בריאותו וכספו יירחק ממנו.
Ynet הפך למקור חדשות שמהווה סכנה של ממש לקורא שאינו מתעכב ואינו ער לדקויות ולאינטרסים שפועלים מאחורי הקלעים. כתבתי על הדוגמה האחרונה (יש רבות נוספות, על אחת מהן כתבתי לפני שנה ועל אחת נוספת לפני חודשיים), ב"העין השביעית".
הישמרו לנפשותיכם.
לעניות דעתי אתה צודק, ההתדרדרות שם בכל סטנדרט חדשותי הינה מאד עצובה.
נשאלת השאלה, כעת כשאתר הארץ סגור ללא-משלמים, מהו מקור סביר לחדשות יחסית מאוזנות?
מיכאל (1): אם אתה שואל אותי, Ynet הוא המסבירן הטוב ביותר ש"הארץ" יכול לבקש לעצמו, הוא התשובה הטובה ביותר לשאלה: למה צריך לשלם לאתר "הארץ", או לכל אתר חדשות, יהיה אשר יהיה, שעוסק בעיתונות אמיתית.
בלי קשר לרמה העיתונאית של ynet…
הדוגמא שהבאת לא ברורה לי, והיא אף בעצמה מטעה. סברה חלופית (ולחלוטין אפשרית) היא שאנשים ש"יודעים פחות על המתרחש בעולם" נוטים יותר, באופן שיטתי, לצפות ברשת Fox News, כך שהסקר מוצא שצופי Fox News יודעים פחות על המתרחש בעולם. כל זאת בלי קשר לאיכות התוכן של הערוץ. זה כמו להגיד שהאוכל במסעדת רפאל מנפח לך את הארנק, כי נמצא שהסועדים שם עשירים יותר, בממוצע, מאלה שלא סועדים במסעדות כלל. ואז לצאת בהזהרה על הקשר בין אכילה במסעדות לניפוח ארנקים (צרה צרורה – אין מקום לארנק בכיס! מהרעות החולות במחוזותינו…)
בקיצור, מבוא לסטטיסטיקה מלמדים במכללה למנהל?
בני (3): וכך נכתב בהסבר על הסקר:
ובמקום אחר:
בקיצור, לקרוא לומדים בחור שממנו זחלת?
למתעניינים, הנה הדו"ח עצמו.
אני לא מבין למה הסקר הזה מרתק?
סקר זעיר בהקפו שלא באמת קשור למסקנה הגורפת של הכותרת.
באמת צריך קריאה בקורתית…
יובל,
מצטער אבל לכלכת. מה שבני ניסה להגיד הוא שצריכה של פוקס ניוז אינה בהכרח הגורם לכך שאנשים ידעו פחות על העולם אלא קשורה אליו דרך משתנה שלישי. גם אני חושב כך. למעשה, בשביל להוכיח סיבתיות צריך יותר מאשר להראות מתאם וזו באמת סטטיסטיקה בסיסית. הביקורת של בני הייתה קצת מתריסה אבל התגובה שלך חרגה מתחום הטעם הטוב.
חוץ מזה אני מאוד נהנה מהבלוג שלך.
הכתבה הזו פורסמה גם בגלובס
פרסמתי לפני מספר חודשים פוסט שאומר כי העיתונות הפכה מזמן להיות לא רלוונטית:
http://idkn.wordpress.com/2012/09/21/when-the-journalism-made-itself-irrelevant/
(לא שם את זה כקישור, כי המטרה היא לא ספאם או משהו כזה).
אין אחריות כלפי המידע, ומאז ומתמיד חשבו כי מקסימום יפרסמו התנצלות יום שלמחרת הבעיה …
ומי שחושב כי תור בעיתון, או מאמר אחד יגרום לו להתעשר, או להתנהל נכון יותר, לא צריך עיתונות בשביל זה, מספיק כל הבאבות למינהם וכיוב' …
בני, הדוגמא שלך לא מתאימה, כי המטרה המוצהרת של צפייה בחדשות היא להתעדכן במתרחש בעולם, בעוד שאנשים לא אוכלים במסעדה כדי להרוויח כסף.
יכול להיות שדוגמא טובה יותר היא אם סקר היה מגלה שאנשים שאין להם עבודה עשירים יותר מאנשים שעובדים בבורגר ראנץ'.
זה כל כך מצחיק ששמים דגש דווקא על הכתבות ב-YNET כאשר כל עולם התקשרת, כולל טלוויזיה ורדיאו הוא עולם שיווקי ומכוון למחנה הרחב ביותר, כלומר, נמוך.
יובל,
קראתי את הכתבה שלך (שהיא תגובה לכתבת YNET האחרונה). כנראה שזה אופנתי לכתוב על הנדל"ן וגם נורא אופנתי להעביר ביקורת. חבל שאי אפשר היה להגיב בתוך הכתבה שלך.
כמה עובדות לך ולקוראים:
-בכתבה מדברים על מטרו-דטרויט (לא דטרויוט) – הבדל של כמה מיליוני איש (בקטנה)
-מישיגן – גדולה מישראל ביותר מפי 10!!! (קשה לנו בכלל להבין אתזה – אבל תזוזה של כמה —עשרות קילומטרים בהחלט מהווה שינוי באוכלוסיה.
-בתי "רוחות רפאים" אכן נמצאים בדטרויט ונעזבו לפרברים (מטרו דטרויט).
-המשקיעים הגדולים מאיתנו כמו Blackstone Group משקיעים בכל ארה"ב אז למה שאנחנו לא?
ציטוט (מוזמנים לגגל)
March 2013:
Last year(2012), one of the big stories on Wall Street and in the U.S. housing market was the push by institutional investors to raise billions of dollars to snap-up foreclosed homes and rent them out while waiting for the right time to sell them. It’s become the biggest “long” bet on housing for private equity giants like Blackstone, which has already spent close to $3 billion buying up more than 16,000 foreclosed homes.
Bottom Line:
אל תנסה לתפוס 15 דקות של תהילה על חשבון אחרים – רוץ להשקיע בארה"ב לפני שהרכבת תעבור!
אורנה (10): אני ררררץץץץץץ!!!!!!
מסכים שYNET כבר לא ראוי למאכל. מה אתה חושב על חומת התשלום להארץ? אישתון פירסם תחקיר מעניין בנושא: http://eishton.wordpress.com/2013/03/05/haaretz_paywall/
יובל, בני צודק לגמרי והתגובה שלך לא מכבדת אותך לא ברמה הסגנונית ולא ברמה הענינית (כי אתה טועה לחלוטין והציטוטים שהבאת מהמאמר לא מספקים ולא סותרים את הטענה שלו). דומני שעל פי עדותך רק לאחרונה נחשפת לשיטות מחקר כמותיות ואתה נעזר בסטטיסטיקאים כאשר אתה נדרש להן. למה להיות נחרץ כל כך בענינים בהם יש לך מושג קלוש? ללא קשר וואינט אתר מחפיר.
אין ספק. YNET מזמן החלו לשלב כתבות, כנראה בתשלום, כידיעות חדשותיות או כתבות תוכן אמיתי לכל דבר. זה מרגיז. אפילו מאוד מרגיז, בעיקר לנוכח העובדה שאין הרבה תחרות טובה.
שני האתרים הגדולים שאני צורך לחדשות הם YNET וNRG כך שזה מה יש וצריך פשוט לפתוח עור עבה וקריאה מספיק ביקורתית.
אגב, אנצל את התגובה ללינק על פוסט לגבי תגובות פקטיביות שאתר וואלה כנראה שותל בבלוגים. גם סוג של תגובות שנראות אמיתיות ורלונטיות והן לא יותר מפרסום עלוב.
זה נראה לי נושא די דומה:
http://absentanswerer.blogspot.co.il/2013/01/blog-post.html
איזה תגובות מאוסות יש פה לאנשים, זה פשוט מדהים.
כותב פה אחד, בעילום שם, קורא לעצמו "אחד הכמותיים". מה אני אמורה להבין מזה? שהוא ממש מבין במחקר כמותני! הוא כל כך מבין שהוא מתחבא מאחורי כינוי ולא מוכן להזדהות. מלך. בלי שום בושה הוא מכריז שהוא יודע כמה מושג יש ליובל, במה יש לו מושג, במה אין לו מושג וכן הלאה. איזה בן אדם פאתט.
במחקר שיובל הפנה אליו כתוב במפורש שהם החזיקו קבועים כל מיני משתנים כך שלא יהיה ניתן לטעון את הטענה של בני כך ש"אחד הכמותיים" הוא לא רק פחדן שמסתתר מאחורי כינוי הוא גם, איך לומר, דביל.
וכן, יובל ענה בבוטות אבל גם ההערה של בני היתה נבזית. מהתגובות של שני אנשים כאן עולה שבעל הבלוג צריך להגיב בעדינות ובנימוס גם שמתייחסים אליו בנבזות. איזו ליצנות 🙂
אני גולשת כאן בשנתיים האחרונות (בשקט עד עכשיו) ואחת הסיבות שאני מחבבת את המקום הזה היא שבעל הבלוג לא דופק חשבון לאף אחד, בטח לא לכאלו שמטפסים עליו. מוצא חן בעיניי.
אירית, הם החזיקו קבועים מספר משתנים מסבירים אלטרנטיביים אבל לא את כולם. אי אפשר להחזיק את כולם. זו מהותו של מחקר שאינו מערב מניפולציה ניסויית. יובל מסיק סיבתיות מהסקר זה (שאלה התכנים המשודרים ברשת שגורמים לתוצאות). זו שגיאה. זה הכל. יובל העיד על עצמו לא מזמן ביושר שאין לו ניסיון במחקר כמותי.
אחד מהכמותיים, מעבר לזה שאתה מעייף, אתה גם נכנס לדיון שאין לך סיכוי לנצח. הדיון על סיבתיות, מהותה והדרכים להגיע אליה, הוא ארוך, נפתל ובעיקר לא גמור ודי תקוע כרגע במסדרונות היותר פילוסופיים של המטמטיקה. לפי הספרות המעודכנת כרגע אין באמת דרך להצביע על סיבתיות בעזרת כלים סטטיסטים בלי להניח אלף ואחת הנחות, שכל אחת מהן הופרכה כבר מיליון פעם, גם לא בעזרת ניסוי. אז כן, המחקר שיובל הפנה אליו לא עושה שימוש בכלים הכי חדשניים ומעודכנים להצביע על סיבתיות בקשר בין שתי המשתנים הרלוונטים. הם סתם עושים רגרסיה חמודה ומפקחים על מלא משתנים. אבל אתה יודע, בתור כמותן, נגיד, אתה אמור לשבת בשקט. כי ביום שהרגרסיה תלך, כל המקצוע שלך הולך. בסופו של יום, הכל זה מבחן אנובה ליניארי מחורבן. גם פרופנסיטי סקור, טריטמנט, סדרות זמן וכל שאר המילים המפוצצות שאנשים שאין להם מושג על מה הם מדברים זורקים לאוויר. הכל זה רגרסיה ליניארית. ואם אתה ובני רוצים לתקוף את הרגרסיה הליניארית ואז עוד לטעון שאתם כמותיים, אז כמו שיובל אוהב להגיד, בי מיי גסט.
עכשיו, אפשר לחזור ולדבר על כמה ווי נט מחורבנים?! רבאק, הם הורסים לי את הקפה של הבוקר.
שלום שוב,
אני מודה שאכן לא קראתי את גוף המחקר אותו ציטטת. אני קורא נאמן (בד"כ שקט) של הבלוג, ונוטה ל"סמוך" ולחבב את האופן בו אתה מציג תוכן ומצטט מקורות אחרים. הפעם הפריע לי קצת האופן הפשטני בו צוטט אותו מחקר. בחרתי להגיב על כך ובנוסף בחרתי לקנח את תגובתי בהערה עוקצנית, שכנראה פגעה. על כך אני מתנצל.
לתומי חשבתי שהגלוב, והעומד בראשו, הידוע\ים בעצמו\ם מקור לעקיצות, ידע לספוג את ההערה, או לכל היותר להעיר לה ברוח דומה (אכן קרה – תגובה 4 לעיל). אבל, בנוסף, היום גיליתי שאני מנודה מהגלוב – הודעה אוטומטית שזיהתה את כתובת ה-ip שלי הופיעה בכל פעם שניסיתי להיכנס לגלוב (כמובן מכל מחשבי הבית).
בנוסף, תגובה זו לא אושרה לפרסום במשך כיומיים (אי-אישור תגובות הוא מדיניות מקובלת מאד בעיני – אני רק מסביר את פער הזמנים.. )
אז מה למדנו:
1) כדאי להיזהר מהיו"ר – הוא לא נהנה כשקוראיו עוקצים אותו.
2) זחלתי מחור בו לא מלמדים קריאה.
3) לגלוב היכולת לאתר\לרשום את כתובות ה-ip של כותבי התגובות ולמנוע מהם גישה לאתר.
יש לי גם (4) ואולי (5), אבל הבנתי ששוב אני עלול להדרדר לעוקצנות ולפגיעה, כך שעדיף שלא.
בנוסף, מאז שתגובה זו נכתבה, נשפך כאן עוד הרבה מלל על ניתוח סטטיסטי וכמותי, חלקו שגוי מאד. אבל, זה לא המקום לפתח את הדיון הזה. הפוסט המקורי עסק בסכנה שבצריכת תוכן ב-Ynet, ונראה לי שכאן יש קונצנזוס רחב בין כולם. דיונים אחרים צריכים להמשיך במקומות אחרים…
שוב – מתנצל, באמת, ומקווה שהתקרית מאחורינו.
בני
לתולעת ספרים,
פחחח…
על פי תגובתך ברור שאין לך מושג על מה אתה מדבר אבל סחטיין על הניים דרופינג (אנובה הא?!)
טוב, פרשתי מהויכוח אלא אם כן תהיה תגובה ענינית (אגב קראתי בקפדנות את הדווח המקורי ויש לי השגות משמעותיות על איסוף וניתוח הנתונים. אם יתפתח פה דיון רציני עם מישהו שבאמת יודע על מה הוא מדבר אשמח להתווכח).
אהה.. הפוסט מדבר כל "תוכן שיווקי" במסווה של עבודה עיתונאית ואתם חופרים על סטטיסטיקה ושיטות מחקר כמותניות.
אין על התגובות של קוראי הגלוב, יורדים לפרטים.