אם סופת השמש היתה פוגעת בנו

בערוץ ההיסטוריה יש לפעמים תכניות מעניינות. אחת מהן עוסקת בכדור הארץ. כדור הארץ הוא גן עדן בתוך יקום לגמרי לא סימפטי שמקיף אותנו אבל גם הוא יכול להיות בנזונה עם כל מיני התפרצויות של הרי געש, הוריקנים, טורנדו, רעידות אדמה, צונאמי ושאר ממתקים.

מעבר לעובדה שהוא עצמו יכול מדי פעם להשתגע, הוא פועל בתוך סביבה עוינת לגמרי. מדי פעם חודרים למערכת השמש כל מיני עצמים שאם הם קצת היו מתקרבים לפה, זה היה נגמר לא טוב. למרבה המזל, מערכת השמש בנויה כך ש”צדק” הענק מושך חלק גדול מהאיומים עלינו וגם קיומו של הירח בסביבה לא מזיק. ועדיין, יש איום אחד שקשה להימלט ממנו. קוראים לו “השמש”.

לפני שנתיים בדיוק, ב-23 ביולי 2012, התפרצה מתוך השמש סופה סולארית מהסוג שמדענים לא ראו מעולם ולא תיעדו מעולם. הסופה הזו, לו היתה פוגעת בכדור הארץ, היתה מעלה באש חלק גדול מהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו. הסיבה היחידה שאנחנו פה היא שהסופה התפרצה בעיתוי כזה שהיא החמיצה אותנו. למעשה, המדענים טוענים שאם היה היתה מתפרצת שבעה ימים קודם לכן, שבוע אחד קודם לכן, אללה יוסטור וחבריו. אבל לגמרי.

למה אני כותב את זה עכשיו? כי בכל פעם שאני רואה את התוכניות האלו על כדור הארץ, על חייזרים שאולי ינחתו כאן ויתחילו לריב איתנו (או לחילופין ירצו שנהיה חברים), על אסטרואיד שיכול להשמיד אותנו כפי שהשמיד את הדינוזאורים, אני מסתכל על החיים שלנו ומבין עד כמה הם מטופשים. ביום שבו נגלה שאסטרואיד בדרך להשמיד אותנו, עד כמה זה יהיה חשוב אם ביבי דיבר עם אבו-מאזן או לא דיבר איתו? עד כמה זה יהיה מעניין מה יהיה גודל המסך של האייפון 6? עד כמה כל המלחמות שלנו, כל המאבקים שלנו, כל הדאגות שלנו יראו לנו לפתע מגוחכים, אוויליים ממש?

החיים על כדור הארץ הם פאקינג נס ועל כדור הארץ מסתובבים יצורים שרבים האחד עם השני ללא הפסקה. זה כל כך מטופש ובמובן מסוים גם מדכא. לפעמים אני דווקא מקווה שיום אחד יגלו שאסטרואיד מאיים להשמיד את כדור הארץ (אני מקווה שבסוף הוא לא); אולי אז העולם יכנס לפרופורציות. ואולי לא.

אני ברווז

אתר האינטרנט This is Now מאפשר לגולשים לצפות בזמן אמת בתמונות שמועלות לאינסטגרם על ידי משתמשים שונים בערים שונות בעולם. ניתן לצפות בתמונות מלוס-אנג’לס, ניו-יורק, פריז, טוקיו, סידני ומקומות נוספים. גם מתל-אביב. אז נכנסתי לתל-אביב (למרות שנראה לי שהן מכל רחבי המדינה ולא בהכרח מתל-אביב).

תוך כמה דקות שמתי לב לתופעה מוזרה. הישראלים מאוד אוהבים לצלם את עצמם כברווז. הנה רק כמה דוגמאות:

ככל שהבטתי בתמונות המתחלפות, כך מצאתי יותר ויותר אנשים-ברווזים. באופן ממוצע עמד קצב הברווז על שני בר”ד (ברווזים לדקה) כאשר לעתים הקצב עלה והגיע לחמישה בר”ד ולפעמים הואט עד לכדי אפס בר”ד. הנה עוד כמה ברווזים שהוצגו בפניי תוך דקות ספורות. ועוד כמה. ועוד כמה.

כפי שניתן להתרשם, הרוב המכריע של הברווזים הן בכלל ברווזות. למעשה, התקשיתי למצוא ברווזים זכרים. ניתן לטעון שהברווז, כתופעה אסתטית-פוטוגנית, הוא לא יותר מאשר ניסיון כושל להציג את עצמך כמי שמנשקת אובייקט ערטילאי, מופשט ודמיוני ומשום כך השפתיים מתכווצות בכוונה גדולה, ממתינות בציפייה דרוכה למפגש המיוחל עם המטרה.

ואולם אני מבקש לטעון  בפניכם כי זו תהיה טעות מרה לראות במחוות הברווז כמחווה רומנטית של נשיקה לוהטת, מחווה שלמרבה הצער התקלקלה. תחת זאת, אני סבור שהברווז חושף את האני הפנימי של הסובייקט המצולם אשר עורג אל הברווז, או אם תרצו, הברווזה, הפנימית שקיימת בתוך כולנו (וכנראה קצת יותר אצל נשים).

זאת ועוד, מבדיקה השוואתית שערכתי מצאתי כי באותן הדקות ממש, לא הועלה אפילו לא ברווז אחד, וגם לא ברווזה, בניו-יורק. אינני מכחיש כי ישנה בהשוואה זו מכשלה מתודולוגית שהרי הבדיקה נערכה בשעות הצהריים המאוחרות בישראל בעוד שבניו-יורק זו היתה שעת בוקר. אין להוציא מכלל אפשרות שהברווזיות מתעוררת בשעות מאוחרות ומשום כך, כן ברווזות אמריקאיות יחלו להופיע בשעות מאוחרות יותר. למרות זאת, יתכן שהברווזיות היא תופעה מקומית ייחודית, ישראלית שורשית, שעוד רבות ידובר בה ומישהו בוודאי יזכה באיג-נובל בעקבותיה. אני מקווה שהזוכה יזכור איפה הוא קרא זאת לראשונה.

דרוש: עוזר/ת הוראה פוסט-ציוני

*** עדכון: המשרה אוישה. תודה רבה מקרב לב לכל אלו שיצרו קשר ושלחו קורות חיים ***

בשנה הבאה אני נכנס לתפקיד חדש: ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל. כחלק מהקורסים שאעביר במכללה למנהל אלמד סטודנטים שנה א’ קורס שנתי, יחד עם שתי מרצות נוספות (לכל אחד מאיתנו קבוצה נפרדת) הנקרא “יסודות החשיבה החברתית”, שהוא בעצם “מבוא לסוציולוגיה לאנשי תקשורת”.

משום כך אני מחפש עוזר/ת הוראה בעל תואר ראשון (לפחות) בסוציולוגיה, אשר נמצאים במהלך לימודיהם לתואר שני (לא חייב להיות בסוציולוגיה) ויש להם נסיון בהוראה (למרות שאין בקורס הזה תרגיל). עדיפות תינתן למועמדים אשר תרגלו את הקורס “מבוא לסוציולוגיה” ו/או קורסים אחרים בסוציולוגיה ויכולים להציג המלצות. גם דוקטורנטים יתקבלו בשמחה.

דרישות: נוכחות בקורס במהלך השנה, שעת קבלה, שמטרתה לסייע לסטודנטים מתקשים, ובדיקת מבחנים.

מכיוון שמדובר בקורס המבוסס על תיאוריות סוציולוגיות ישנן דרישות נוספות: שנאה עצמית, חובבי ערבים, מתעבי המדינה, שורפי דגלים, חותמי עצומות אשר קוראות לכונן מדינה לכל אזרחיה, ומעריצי סמי סמוחה וברוך קימרלינג. אנרכיסטים של הגדר: יתרון. בקורס ילמדו גם תיאוריות שאינן פוסט-ציוניות אבל נשתדל להמעיט מערכן, להסביר את פגמיהן ולקלל את כותביהן. הסילבוס עבר אישור של המועצה הגבוהה של השמאל הקיצוני ואין בו אפילו טקסט אחד שתומך בקיומה של מדינת ישראל. אחרי הכל, אתם יודעים, סוציולוגיה.

עוזרי הוראה ציונים יתקבלו רק בתנאי שהם יודעים לשיר את המנון ההחמאס ולא לפני שעברו בהצלחה בדיקה גנטית שמוכיחה שאמא שלהם ערביה.

אם אתם סבורים שאתם עונים לדרישות, או לפחות לחלקן, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר דרך האימייל הסגול עם הנקודות הצהובות. גם מועמדים שלא עונים על הדרישות עשויים להתקבל אבל הם חייבים להיות מה-זה טובים.

הקורס מתחיל בשנת הלימודים הקרובה.

ולמי שעדיין לא הבין, אני באמת מחפש עוזר/ת הוראה לקורס הזה.

*** עדכון: המשרה אוישה. תודה רבה מקרב לב לכל אלו שיצרו קשר ושלחו קורות חיים ***

מחקר: סוציולוגים ופוליטיקה ישראלית

הפוסט הקודם עורר דיון נרחב גם בגלוב וגם ברחבי הרשת. הוא הגיע למקומות בלתי צפויים וקיבלתי תגובות שונות ומרתקות מאנשים שונים. אחת התגובות הובילה אותי למחקר שביצע פרופ’ יהודה שנהב, אותו הזכרתי גם בפוסט הקודם, אודות הסוגיה שעומדת בבסיס הטענה של “אם תרצו” לפיה הסוציולוגים בישראל (הם דיברו על החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וחוג אחר באוניברסיטת בן-גוריון) מוטים פוליטית ולמעשה מקדמים עמדות שמאל קיצוניות ואנטי-ציוניות.

במחקר (זהירות, קובץ PDF), אשר פורסם רק לפני שנתיים, אסף שנהב נתונים אודות כל הסוציולוגים אשר נמנו עם המסלול הרגיל בחמש האוניברסיטאות הגדולות בשנים 2002-2003 “על מנת ללמוד על מידת השתתפותם כאינטלקטואלים ציבוריים בפעילות פוליטית נגד הכיבוש”. שנהב הגדיר “אינטלקטואל ציבורי” כמי שהיו לו לפחות שתי הופעות באמצעי התקשורת שבהן הוא ביקר את הכיבוש או תופעות אחרות כמו בניית חומת ההפרדה, חיסולים ללא משפט, שירות בשטחים ועוד.

הנה התוצאות:

רק שמונה סוציולוגים (6%) מכלל 133 סוציולוגים ענו על הגדרה זו.
רק 17% מהסוציולוגים השתתפו בפעילות מחאה כלשהי נגד הכיבוש.
רק 18% חתמו על עצומה אחת במשך השנתיים שנסקרו.
רק 5% חתמו על שתי עצומות.

אוקיי, אז אולי הם לא פעילים ציבורית אבל בתוך הסוציולוגיה פנימה, הם מרבים לעסוק בסוגיית הכיבוש ולכן גם ללמד אותה. לא ממש.

רק 1.5% (!) מהסוציולוגיה עוסקים בהוראה על הכיבוש. רק 4% מהסוציולוגים בישראל עוסקים במחקר ישיר על הכיבוש ורק 10% עוסקים במחקר עקיף.

כאשר שנהב נדרש להסביר את חוסר המעורבות של הסוציולוגים הישראלים בפוליטיקה הוא כותב שחברי הסגל הצעירים חוששים “שהבעת עמדה פומבית תזיק לתהליך קידומם, מה שמוביל אותם בסופו של דבר לצנזורה עצמית. מסע הפחדה ישיר או עקיף מתנהל במקביל בתוככי האוניברסיטה ומחוצה לה”. הטקסט, כאמור פורסם בשנת 2008.

שנהב מעלה גם הסברים אחרים הקשורים בהתפלגות חברי הסגל בחוגי הסוציולוגיה מבחינה לאומית, אתנית ומגדרית, אותה הוא מכנה “כמעט ושערורייתית” (כמעט אפס סוציולוגים פלסטינים, 10% מזרחים, 30% נשים). המחקר אינו ארוך או קשה לקריאה. אני מציע לכם לקרוא אותו בעצמכם.

מן הסתם, אנשי “אם תרצו” יגחכו. עבורם אלו לא יותר מדמעות תנין. הסוציולוגים הישראלים, ודאי יטענו, פחדנים פעמיים: פעם אחת כי הם לא עוסקים בפוליטיקה בגלוי ופעם שניה כיוון שהם עוסקים בפוליטיקה בכיתות, במקום שבו יש להם יתרון על הסטודנטים שלהם, במקום שבו מתקיימים יחסי מרות – ולכן צריך לרסן אותם.

מה שבטוח הוא שמלחמת תרבות מתקיימת שם בחוץ, מלחמה על החופש האקדמי, ובסופו של דבר מלחמה על דמותה של המדינה.

מחקרים עושים אותך טיפש

קראתי בעניין רב את תוצאות המחקר שפורסם ב”סיינטיפיק מעריב” אשר קובע כי “גברים בוגדניים הם יותר טיפשים”. ומדוע זאת? ובכן מסתבר ש”הרעיון הבסיסי הוא שנאמנות היא חידוש אבולוציוני, שיאומץ על ידי האינטליגנטים יותר שבחבורה”. כבר מזמן לא קראתי הסבר כל כך מטופש למחקר כל כך אווילי.

מצד שני, אני לא ממש מתרגש.

לפני כשבועיים מצא מחקר ישראלי כי למעשנים יש IQ יותר נמוך. כלומר, מעשנים טיפשים יותר. למעשה, המחקר מצא שככל שאתה מעשן יותר סיגריות כך ה-IQ שלך צונח. כלומר הוא היה צנוח מלכתחילה – זה פשוט בא לידי ביטוי בעובדה שאתה מעשן ללא הפסקה. שטויות. מחקר אחר מצא שה-IQ של תאומים נמוך יותר. כלומר אם במקרה יש לך תאום, סביר להניח שאתה טיפש יותר בהשוואה לאחים שנולדו בלידות נפרדות.

גם אם אתם לא בוגדים, לא מעשנים ולא תאומים – זה עדיין לא אומר שאתם לא טיפשים. מחקר מצא כי בדיקה בלתי פוסקת של תיבת הדואר האלקטרוני שלכם הופכת אתכם, ובכן, לטיפשים. אם אתם עושים זאת, סביר להניח שאתם גם לוחצים על באנרים וזה, כך מצא מחקר אחר, עדות לכך שאתם טיפשים. ואני אומר, הבלים; מחקר שבוצע לפני קצת יותר מחצי שנה מצא שגברים שמדברים עם נשות יפות, הופכים לטיפשים, אז מה אתם מלינים על אנשים שלוחצים על באנרים? כדאי גם שהורים ידעו, שבכל פעם שהם מפליקים לילדים שלהם – הם הופכים אותם ליותר טיפשים. זה לא אני אומר, זה מחקר מצא.

מבולבלים? בקטנה.

מחקר מצא ששליחת סמסים עושה אותך טיפש. גם מולטיטסקינג. ומגורים בעיר – הם עושים אותך טיפש. וגוגל, גם גוגל עושה אותך טיפש. וגם מזון מהיר. וטוויטר. וגם אלוהים – אלוהים עושה אותך יותר טיפש ממה שאתה. וגזענות – היא עושה אותך טיפש. ופאוורפוינט. וגם מתח. מתח עושה אותך טיפש.

מה שאני רוצה לומר הוא שאם אתם רוצים להוכיח שמשהו מסוים עושה אנשים טיפשים, אין שום בעיה כיוון שיש כל כך הרבה אנשים טיפשים שם בחוץ שעושים כל כך הרבה דברים, שאין שום בעיה לקחת את אחד הדברים (עישון, בגידות, פאוורפוינט, מזון מהיר וכן הלאה) ולייחס אותו לטיפשות שלהם. ממילא הם לא קוראים מחקרים. טיפשים כאלו.