ארכיון חודש נובמבר, 2005

עצוב

30 בנובמבר 2005

עצוב, עצוב, עצוב.

כמה בנאדם יכול להיות פאתטי, כמה בנאדם יכול להיות מנותק מהמציאות, כמה בנאדם יכול להיות עיוור כלפי העולם שמשתנה מול עיניו (רגע, אבל הוא עיוור! טוב אל תפריעו), כמה בנאדם יכול לרדוף אחרי שררה במקום שבו השררה בורחת ממנו, כמה בנאדם יכול להגיד שהוא מעדיף את טובת המדינה בשעה שאין שום מדינה לפניו אלא רק עלבון אישי?

אמר אמנון אברמוביץ' בחדשות ערוץ 2 ואמר בצדק, אם שמעון פרס היה מנצח לפני שבועיים, מה היה אומר על אריק שרון? הרי רק לפני שעה קלה אמר שהוא (אריק) האדם המתאים ביותר לעשות שלום. עצוב לראות איך אדם שיכול היה להשאיר חותם כאדם גדול מסיים את הקריירה שלו כאדם קטן וקטנוני.

עצוב, עצוב, עצוב.

(ובה בשעה, עוד סיבה להצביע למפלגת העבודה)

בן טיפשעשרה = כלב

אין גבול למוזרות של העידן שבו אנו חיים. באמת שאין גבול.

מכשיר חדש בשם "מוסקיטו" מפיק צליל חזק בתדירות מסוימת שרק צעירים בני 20 ומטה יכולים לשמוע וכמעט אף אדם מגיל 30 ומעלה לא שומע.

למה זה טוב? למשל למנוע מהילדים מלהתגודד ליד חנויות או אזורים ציבוריים כמו מגרשי חנייה. עד עכשיו השמיעו להם את מוצארט בקולי קולות, אבל השיטה החדשה יותר מוצלחת (כנראה).

כמובן שביקשתי הדגמה של המערכת אבל לא שמעתי כלום.

בומבך

מדיווחי הטוש:

"לשכת עוה"ד מאיימת: נגיש תביעה נגד אילן בומבך וחברת הביטוח איילון"

לדעתי הסיבה היחידה שלשכת עורכי הדין מאיימת לתבוע קשורה לכך שהם אוהבים לומר את המילה "בומבך". תנסו את זה רגע. בומבך. נכון כיף?

(ותודה לסיינפלד על ההשראה מסיפור ה"סלסה")

גילוי נאות: לא קראתי את הידיעה ואין לי מושג למה לשכת עורכי הדין מאיימת להגיש תביעה נגד אילן בומבך. בומבך. אחחח

מה אתה משווה בכלל

אביב בושינסקי, יועץ התקשורת הנצחי של בנימין נתניהו, מפרסם הבוקר מאמר בעמוד הדעות של "ידיעות אחרונות" ובו הוא רוטן וקובל על כך שהתקשורת מחבקת את המעבר של שלי יחימוביץ מתפקיד העיתונאית לתפקיד הפוליטיקאית בעוד שהוא, שהיה כתב ברדיו ועבר לשמש כעובד מדינה (בתפקיד יועץ התקשורת) אצל נתניהו, זכה למקלחת צוננים (עד כה לא העלו את המאמר ב-Ynet ולכן אין לינק)

אביב, בוא, בוא הנה רגע. מה אתה לא מבין? אתה הלכת לעבוד אצל ביבי! ב-י-ב-י!!!

לפעמים אני לא מבין ת'אנשים.

Page Not Found

29 בנובמבר 2005

מה שאני עומד לומר הוא בעייתי. אני מכריז זאת על ההתחלה, ובכל זאת שווה להעלות את הנושא לדיון. אני חושב.

הנה שתי הצהרות:

1. "רשימות" היא פלטפורמה מצוינת ומעניינת בעיני של בלוגרים. בראשית דרכה היו שם הרבה "מפורסמים" היום יש שם פשוט הרבה אנשים, מכל מיני סוגים. אין יום שעובר שאני לא נכנס לשם לפחות פעמיים.
2. היום היה אחד הימים הדרמטיים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. אוריאל רייכמן, מי שהקים את "שינוי", הודיע שהוא מצטרף ל"קדימה". שלי יחימוביץ, עזבה את ערוץ 2 ועברה ל"עבודה". דליה איציק עזבה את "העבודה" ועברה ל"קדימה" (טוב, זה לא ממש דרמטי). שמעון פרס, ככל הנראה עוזב את "העבודה" ועובר ל"קדימה". אלו מסוג הימים שבעוד עשור (ואף יותר) ידברו עליהם.

וכעת ליבול הבלוגים שהפיקו אנשי "רשימות" (כמובן שבמונח "אנשי רשימות" יש משהו שגוי; הם לא קבוצה מייצגת, הם לא שייכים לארגון שנקרא "רשימות", הם סתם אנשים שכותבים בלוגים. ובכל זאת).

10:21 – יואב גל – עניין של מה בכך (על המשמר האזרחי)
10:30 – אביבה משמרי – סערה במשאבה (על מאבק בפורום ההנקה בוויינט)
12:59 – תמי ניניו – מלאכים קטנים בערוץ 8 (על סדרה שמשודרת בערוץ 8)
13:06 – עמי בן בסט – ראסטי (על רובוטים)
14:09 – מיכל ק. מרקוס -עלמה – הפסלת טניה פרמינגר – פסל חדש בטיוואן – ותערוכה ב"מקום בארסוף" (על תערוכת פסלים)
15:15 – נעמה כרמי – עניין של בחירה (על האוכלוסיה הבדווית בנגב)
20:57 – שולמית גבע – על הספר: "הנשמה התשיעית", מאת שלמה בר-שביט (על הספר "הנשמה התשיעית", מאת שלמה בר-שביט)

מה כל זה אומר? קשה לדעת. מצד אחד, זה די משמח שלאנשים יש דברים אחרים בראש חוץ מפוליטיקה: אומנות, אינטרנט, ספרים, טכנולוגיה, טלוויזיה, מאבקים חברתיים. מצד שני, עבר עלינו יום די מסעיר. אין לכם מה לומר בעניין הזה? כלום? (ואני לא מדבר על אלו שבכלל לא כתבו – לא על הנושא הזה ולא על שום דבר בכלל).

שלא ישתמע מכך שאני נוזף במישהו. כל אחד ובלוגו, כל אחד כותב על מה שבראש שלו. יש אנשים שפוליטיקה מגעילה אותם יש אנשים שסתם אין להם מה לומר בעניין, וזה בסדר גמור. ועדיין, אני חושב שזה מרשים שמבין עשרות האנשים שכותבים ב"רשימות" לא נמצא אדם אחד שיתייחס לאירועי השעה (לפחות לא עד לשעת כתיבת שורות אלו).

עדכון: הסבו את תשומת ליבי שאתמול, שוקי גלילי ודניאל בלוך כתבו על נושאים קשורים. לא שאני עושה ספירת מלאי או משו, פשוט כדי לשים דברים על דיוקם.

עדכון 2: יום למחרת, ב-30 בנובמבר, כבר הופיעו כמה פוסטים מעניינים בנושא. אולי פשוט לקח זמן לעכל את העניין. גם יכול להיות.

זו שהלכה וזו שבאה

דליה איציק עזבה את ה"עבודה" ועברה ל"קדימה".

שלי יחימוביץ' עזבה את ערוץ 2 ועברה ל"עבודה".

שלוש הערות:
1. בחשבון הכללי, וללא קשר לדעות פוליטיות, נראה לי שבמהלך האחרון במשחק הדמקה שמתרחש בפוליטיקה הישראלית, פרץ הרוויח יותר מאשר שרון (וזאת בלשון המעטה).
2. אם דליה איציק עזבה את העבודה כדי לעבור לקדימה ושלי יחימוביץ עזבה את ערוץ 2 כדי לעבור לעבודה, זה אומר שערוץ 2 הוא בעצם סוג של מפלגה?
3. תגידו מה שתגידו על שלי יחימוביץ, היא עשתה צעד אמיץ (בעיניי לפחות). לא ברור עד כמה היא יכולה להמיר את העוצמה התקשורתית שלה בעוצמה פוליטית בתוך מפלגת העבודה ואם זה לא יצליח לה, זה יכול להיות די לא נעים.

כל הזמן ב-Beta

כתבה מעניינת מ"הוול-סטריט ג'ורנל" שמנסה להסביר מדוע כל כך הרבה מוצרים נמצאים כל כך הרבה זמן תחת ההגדרה "Beta". כמו תמיד, מסתבר שמעבר לסיבות טכנולוגיות גרידא, יש הרבה סיבות עסקיות שמסבירות התופעה.

אני חושב שעד היום ICQ נמצא ב-Beta, לא?

אלה-מפה

בלוג שמוקדש כולו ליישומים הבנויים על Google Map.

באופן אישי קשה לי להתלהב מטכנולוגיה שעיקר שימושה הוא אמריקאי ועדיין מלהיב לראות את כמות היישומים שאנשים בונים על הדבר הזה.

(מקור: Digg)

תירס. הכיטוב

28 בנובמבר 2005

מתוך "אור בקצה החשכה", ערוץ ניו-אייג', אתר האנרגיה:

במדיטציית ההתבודדות "קאיה קאלפה" שוהה המתרגל (לבד!) שלושה ימים בחסותה של עלטה גמורה ולצליליה של דממה מוחלטת. אנשים ששרדו מדווחים על חוויות רוחניות עמוקות ואף על התגלויות מיסטיות.

אני דווקא ממליץ לשהות בתוך קופסת שימורים של תירס (סגורה כמובן) במשך שלושה ימים. זה קצת צפוף, אבל זוכים בחוויות רוחניות עמוקות, חבל על הזמן. יש לזה גם יתרון נוסף, כי בכתבה נכתב:

במהלך שלושת הימים מומלץ לשתות אך ורק חלב, אם כי קיימות גם וריאציות אחרות שכוללת תפריט מלא יותר, של אוכל טבעי וטרי.

ואני אומר, אם אתה כבר בתוך קופסת שימורים של תירס, לא תאכל קצת תירס?

dark
(צילום אילוסטרציה. אין קשר בין הדמויות המצולמות לבין הכתבה)

23

יש מי שטוען שהאתר הזה מוצלח יותר מאשר פליקר.

אני לא מעריץ שרוף של פליקר ולכן קשה לי לתת חוות דעת רצינית, אבל אם מישו מתנדב להסביר למה זה יותר טוב או פחות טוב, זה יהיה נחמד.